הבלוג של עדה אופיר-לכתוב מהבטן

adaofir

בלוג בנושא הפרעות אכילה ומה שבנהם. כאמא, כאישה, כחברה, הבנתי לראשונה בגיל 32, שיש לי בעיה. אני פה, לשתף,להעביר מסר,ליצור מודעות לנושא. הפרעות אכילה לא נעצרות בגיל העשרה, הן מלוות אותנו הלאה אני בטוחה שאני לא לבד ומאמינה... +עוד

בלוג בנושא הפרעות אכילה ומה שבנהם. כאמא, כאישה, כחברה, הבנתי לראשונה בגיל 32, שיש לי בעיה. אני פה, לשתף,להעביר מסר,ליצור מודעות לנושא. הפרעות אכילה לא נעצרות בגיל העשרה, הן מלוות אותנו הלאה אני בטוחה שאני לא לבד ומאמינה שמודעות תיצור את השינוי. אפשר לקרוא אותי גם "כותבת מהבטן" http://writes-from-the-gut.blogspot.co.il

עדכונים:

פוסטים: 47

עוקבים: 37

החל מאוקטובר 2013

הדרמנו עד באר שבע למוזיאון הלונדע. האם היה שווה להתאמץ, מה חשבו הילדות ואיך הסתדרה תינוקת בת שנה

08/08/2016

בשבועיים הראשונים של החופש, שירה שלי נחה והרבה. מסתבר שכל שנת הלימודים היא עבדה מאוד קשה: למדה, הכינה שיעורים, הלכה לחברות, תמרנה בין חוגים, חזרות ומופעי ריקוד שונים.  בשבועיים הראשונים של החופש היא רבצה שעות מול הטלוויזיה, הלכה לישון מתישהוא בשעות הקטנות של הלילה, קמה בשעות לא קבועות, רכבה על אופניים ורולר בליידס, נפגשה המון עם חברות ובעיקר בהתה.

אחרי שבועיים התחיל השעמום לבצבץ ואתו משפטים בסגנון “אמא, מה עושים היום?” והאהוב עלי במיוחד “אמא , משעמם לי” אלו התגלגלו לחלל האוויר בכמויות.  שירה החליטה להגדיל ראש, קנתה פנקס סגול יפה, צרפה לו עט בצבע סגול תואם והתחילה לכתוב רשימות. היא החליטה שאם ההורים שלה עובדים (או חצי מהם, כלומר אני,  מנסים לעבוד לפחות) אז מישהו בבית הזה חייב להיות יצירתי ולדאוג לפעילויות. הרשימות שלה היו אופטימיות למדי, כאלו שדורשות למשכן את הבית או לצאת בחום אימים בשעות השיא, יחד כל ילדי החופש הגדול וההורים העייפים שלהם.  דקה לפני ששתינו מטפסות על הקירות ו/או שוברות תוכנית חסכון לעוד פעילות בחופש הגדול, הצעתי לה שניסע לב”ש למוזיאון הלונדע. רגע לפני שהיא הוסיפה את מוזיאון הלונדע  ”לרשימות הדברים שחייבים לעשות בחופש” היא הרימה גבה. למעשה היא לא הייתה היחידה כל הסביבה שלי הרימה גבה, איך אני נוסעת שעה וחצי מפ”ת לב”ש בשביל אטרקציה לילדים, אבל עבורי, הכל הולך, אין גבול למרחקים אני אעשה הכל כדי להעביר עוד יום שפוי בחופש הגדול. עייפתי מסרטים, בריכה, קניונים והאמת? נסיעה לב”ש היא תירוץ מצוין לגנוב את האיש שלי לחצי יום חופש מהעבודה.

עצירה קטנה למסעדה, בחום הנוראי של באר שבע ואנחנו כבר במוזיאון.  1:0 לטובת המוזיאון- יש מזגן.

אבל אם נתייחס ברצינות-   הרבה מרחב, מקום נעים להסתובב בו (הולכים יחפים, תתכוננו) , אם טיפונת עמוס , לא מורגש כלל. 3 קומות של פעילויות וחוויות, מעלית שמאפשרת גישה לנכים ועגלות, מקום צבעוני ויפיפה. מוזיאון הלונדע הוא לא סתם עוד מוזיאון כזה שמחייב אותך להסתכל בתמונה שעות, לנתח פסלים,  להביט בחלל האוויר. עבור הילדים הוא אטרקציה, מוזיאון אינטראקטיבי, שמשלב למידה חוויתית. הילדים יכולים לשחק, לצייר, לקפוץ להנות ועל הדרך גם ללמוד משהו חדש ולא, רק עוד איזה אפליקציה חדשה יצאה.

מה היה לנו שם? אומנות, שפות , רגשות, מדינות ועוד המון דברים מיוחדים ומעניינים.

נסענו לשם 2 הורים , 2 ילדות בנות 6 ו – 9 ותינוקת אחת בת שנה. הורדנו נעליים בכניסה . התחלנו מהקומה העליונה היה לנו שם חדר רגשות וחדר שמלמד איך להשתמש בשפת הגוף שלנו כדי לבטא את עצמנו ולא רק על ידי מילים, היה חדר מנגינות מיוחדות, חדר יצירה. לאורך כל הזמן הזה התינוקת שלי זחלה בחופשיות במרחב וכשרצתה להתפנק נכנסנו לפינת הג’ימבורי. במוזיאון הלונדע חשבו על הכל. בכל קומה יש מתחם ג’ימבורי מפנק במיוחד, רעיון נפלא שמאפשר באמת הנאה לכל המשפחה.

לונדע 2_600x800

פינוק בג’ימבורי. לא בתמונה- אמא נחה.

הילדות מספרות:

“נהננו לכוון כדורים בתוך רובים ענקים ולראות איך הכדורים מתעופפים באוויר ומנסים להכניס לתוך חורים גדולים”

“אהבנו לירות חצים לכיוון כדור הארץ וניסינו לפגוע במדינות”

“היה גם את משחק הנחש מי , ישבנו ארבעתנו על כיסאות, סובבנו וכל אחד היה צריך לנחש מהי הדמות או הדומם שמופיע מעל הכסא שלו בזמן קצר וזה היה מצחיק”

“כל אחד שמע משהו באוזן וניסה להסביר בפנטומימה מה הוא שמע :חיה כלשהו, רגש, מקצוע”

לונדע

מי אני?

במהלך השבוע, המוזיאון פתוח בשעות הבוקר 09:00-13:00 ולאחר מכן נפתח שוב בין השעות 16:00 עד 19:00 וזה קצת חסרונו. אין ספק שאם היה פתוח ברצף, היו לנו יותר שעות לבלות, לנצל במקסימום את המתקנים ולהנות גם בגן השעשועים המושקע במיוחד שנמצא בחצר האחורית של המוזיאון, אליו לצערנו לא הספקנו להגיע.

זו הייתה חוויה נעימה במיוחד,  כל המשפחה נהנתה באותה מידה גדולים עד קטנטנים.

20160802_171836_800x600

לשעות פעילויות ומידע נוסף, מצרפת לינק לאתר המוזיאון www.lunada.co.il

עוד מהבלוג של עדה אופיר-לכתוב מהבטן

תצוגה מקדימה

עקרת הבית, האנורקטית, מפתח תקווה

  אני עקרת הבית, האנורקטית, מפתח תקווה. זאת שכולם חושבים שהיא רזה טבעית, מאלו שכל היום זוללות ונשארות דקיקות, אבל הם טועים, מגיל 14, נאבקת עם הפרעות אכילה שבאות מידי פעם לביקור, נושפות כמו רוח רעה בעורף ולא מרפות. אני עקרת...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

זהירות - פדופיל לפניך

באותו רגע שבו השמועות בוואטסאפ הכיתתי התגלו כעובדות רציתי לכלוא אותן בבית, ללוות אותן לכל מקום שהן נמצאות, להיות הצל שלהן.      ההורה האבוד אינספור סצנות התרוצצו לי בראש, אחת מהן הייתה:...

תגובות

פורסם לפני 2 years

שוק העבודה לא באמת קורא לי

אחת מכל חמש אמהות לילדים עד גיל 10  לא עובדת, כך פורסם בכתבה האחרונה בחדשות ערוץ  2.                                                  זהו נתון מדאיג, כזה שצריך לסובב הרבה ראשים, כזה שמחייב שינוי מידי. ...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה