הבלוג של עדה אופיר

adaofir

בלוג בנושא הפרעות אכילה ומה שבנהם. כאמא, כאישה, כחברה, הבנתי לראשונה בגיל 32, שיש לי בעיה. אני פה, לשתף,להעביר מסר,ליצור מודעות לנושא. הפרעות אכילה לא נעצרות בגיל העשרה, הן מלוות אותנו הלאה אני בטוחה שאני לא לבד ומאמינה... +עוד

בלוג בנושא הפרעות אכילה ומה שבנהם. כאמא, כאישה, כחברה, הבנתי לראשונה בגיל 32, שיש לי בעיה. אני פה, לשתף,להעביר מסר,ליצור מודעות לנושא. הפרעות אכילה לא נעצרות בגיל העשרה, הן מלוות אותנו הלאה אני בטוחה שאני לא לבד ומאמינה שמודעות תיצור את השינוי. אפשר לקרוא אותי גם "כותבת מהבטן" http://writes-from-the-gut.blogspot.co.il

עדכונים:

פוסטים: 47

החל מאוקטובר 2013

הטרדות מיניות בקרב ילדים נמצאות בקרבנו כל הזמן. איך להנחות נכון את ילדנו למקרה חירום ולא לפגוע בביטחון העצמי.

23/06/2015

באותו רגע שבו השמועות בוואטסאפ הכיתתי התגלו כעובדות רציתי לכלוא אותן בבית, ללוות אותן לכל מקום שהן נמצאות, להיות הצל שלהן.      ההורה האבוד

אינספור סצנות התרוצצו לי בראש, אחת מהן הייתה: זאת הבת שלי שם ולא ילדה אחרת והפעם הפדופיל מצליח וחודר לתוך השירותים והוא נוגע בה ו.. צלקת לכל החיים.  בלילה, הסתכלתי עליהן ישנות רציתי לחבק אותן חיבוק דב כזה, שמגן ומגונן ולא רציתי להרפות.

במשך השנה שחלפה הסיפורים סביבי לא נעצרו הן בסביבה הקרובה והן בסביבה רחוקה יותר: ילדה שחזרה מבי”ס וגבר לא מוכר ניסה לשכנע אותה ללוות אותו לגינה הציבורית, בטענה שהוא צריך עזרה. שמעתי על חבורת נערים שניסתה לשכנע ילדים קטנים לגעת באיברים האינטימיים שלהם. שנה שבה הנושא מרחף מעל ראשי. בתוך מחול השדים,  הבנתי שזה יכול לקרות גם לנו, בכל רגע נתון ואי אפשר לטמון את הראש באדמה. הבנתי שאני לא באמת יודעת איך להתמודד עם הנושא. מילון שאלות התעוררו ובראשם איך אני לא פוגעת בבטחון העצמי שלהן ומצד שני, מכינה אותן למקרה חירום.

 החלטתי לפנות למומחים ובראשם לתמר כהן לביא, מנתחת התנהגות ומדריכת הורים.

קרקע יציבה בחינוך הילדים

תקשורת: הבסיס בחינוך, מסבירה תמר, הינו בתקשורת בין ההורים לבין הילדים. “השקיעו בתקשורת שתפתח ערוצים פתוחים וזמינים: אל תתחקרו את ילדכם במהלך שיחה, צרו דו שיח, שתפו אחד את השני בחוויות, שאלו שאלות מכוונות ופתוחות: מה היה לך נעים בבי”ס? עם מי שיחקת? כך ירגיש בנוח לשתף אתכם בכל העובר עליו, כך תהיה לכם קרקע טובה להנחות אותו במצבי חירום”.

“אל תחכו לרגע שבו יקרה משהו, חנכו את הילדים לתקשורת בין אישית כבר מההתחלה. אז, הילד יהיה מורגל לשיח ופתיחות”.

הגוף הפרטי: ילד שמודע מגיל קטן מהם האיברים המוצנעים בגופו, אלו שלאיש אסור לגעת מלבדו, ידע מה מותר ומה אסור אם חלילה ייחשף לסכנה. “אני אוהבת ללמד את הילד כי האיברים שמכסה בגד הים, אלו האיברים המוצנעים, הפרטיים שלו. הקפידו על מסר אחיד: הלבישו את ילדכם בתא הלבשה או בחדר סגור ללא נוכחות אחרים. החל מגיל 3 הימנעו ממקלחות משותפות (הורה+ילד), למדו אותו בגיל זה לסבן לבד את האיזורים המוצנעים.  הקפידו על מסר אחיד שמשמעותו, רק לו מותר לגעת באיזורים אלו”.

הטרדה מינית

“הכי נפוץ וקל הוא להגיד לילדים, אל תדברו עם זרים כשלמעשה רוב ההתעללויות מצד אנשים מוכרים.”

לא רוצים- לא עושים- לצערנו, התעללויות רבות הן בסביבה הקרובה ולכן חובתנו לכבד את “הלא” של הילד. הכי נוח להנחותו לא לחבק אדם זר, אך אין זו חובתו לחבק גם קרוב משפחה כמו סבא או אח, משום שזה מלמד את הילד לעשות משהו בניגוד לרצונו, אפשר להיות נימוסיים בהרבה דרכים אחרות מילוליות מלבד מגע פיזי. הימנעו מלשלוח לבתים בלי השגחה הורית, בייחוד אם יש מתבגרים או מתבגרות בבית. בצעו ביקורי פתע, הגיעו לאסוף מוקדם מחבר ללא הודעה מוקדמת.  מסבירה כהן-לביא.

אחרי שהכנו את הקרקע, אפשר לצייד את הילד בכלים נוספים.

ארגז הכלים שמציעה תמר:

1. משפטי מפתח: הגוף שלי הוא ברשותי, לא מדברים עם זרים, לא הולכים עם איש זר לשום-מקום, לא מקבלים מזרים ממתקים או דברים אחרים, בגלאים הצעירים בקשו מהילדים לחזור על המשפט, כדי לוודא הבנה.

2. סימולציות: לפני יציאה לפארק, תזכרו את הילדים על הכללים, צרו סימולציות, תסריטים שמבוגרים יכולים להגיד: בוא נדמיין שאתה בגינה ומישהו מציע לך ממתקים- מה אתה אומר? תוך כדי התגובה, חזקו את הילד: הגבת נכון, איזה יופי שאמרת …ככל שיגיב עם בטחון עצמי זה מרגיע, הילד ירגיש שהסיטואציה מוכרת לו ולא יחשוש להתמודד בזמן חירום, הוא יהיה מוכן.

3. הליכה משותפת בחבורות: הקפידו להנחות את הילדים לא ללכת לשירותים במקומות ציבוריים (בי”ס, בתי מלון,מסעדות). כמו- כן אם הוא חוזר מהחוג, מבי”ס , השתדלו שתמיד ילך בחבורות של ילדים ואם לא, השתמשו בסלולארי, שוחחו איתו בזמן הזה. הקפידו שילך כמה שניתן במסלול הומה אדם ולא ברחובות צדדיים.

4. בזמן חירום- אם חלילה פונה אליו אדם זר- למדו את הילד לצעוק, לברוח, לבקש עזרה, להשתמש באמצעי הגנה שברשותו.

5. הנחו אותו כי אין למסור פרטיים אישיים לאיש, אלא אם כן חלילה הילד הלך לאיבוד או זקוק לעזרה.

6. הילד סקרן לגופו? אפשרו לו לגעת, לחקור, אך הקפידו שיעשה זאת בחדר סגור.

תמר כהן לביא, מנתחת התנהגות ומדריכת הורים. 

עוד מהבלוג של עדה אופיר

תצוגה מקדימה

עקרת הבית, האנורקטית, מפתח תקווה

  אני עקרת הבית, האנורקטית, מפתח תקווה. זאת שכולם חושבים שהיא רזה טבעית, מאלו שכל היום זוללות ונשארות דקיקות, אבל הם טועים, מגיל 14, נאבקת עם הפרעות אכילה שבאות מידי פעם לביקור, נושפות כמו רוח רעה בעורף ולא מרפות. אני עקרת...

תגובות

פורסם לפני 6 years

שוק העבודה לא באמת קורא לי

אחת מכל חמש אמהות לילדים עד גיל 10  לא עובדת, כך פורסם בכתבה האחרונה בחדשות ערוץ  2.                                                  זהו נתון מדאיג, כזה שצריך לסובב הרבה ראשים, כזה שמחייב שינוי מידי. ...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

קוראים לי עדה ואני (לא) אנורקטית

קוראים לי עדה ואני אנורקטית. זאת הייתה הכותרת של הפוסט הראשון בבלוג שלי, בדיוק לפני שנה. היא הלחיצה גם אותי. אבל זאת הייתה האמת וממנה, לא היה הרבה לאן לברוח. נשמתי עמוק ובפעם הראשונה התוודתי בפני כולם וגם בפני עצמי, שיש לי...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה