הבלוג של רוני אקרמן

MWG – Living to the max

בשנים האחרונות אני עוסק ומתמחה ביזמות איכות חיים. זהו תחום המתפתח בקצב הגבוה ביותר כיום וכולל בתוכות את כל תעשיית הבריאות, תוספי המזון, הספורט ושיפור איכות חיינו. לתחום זה השלכות מיידיות גם על רמת חיינו הכלכלית. אני... +עוד

בשנים האחרונות אני עוסק ומתמחה ביזמות איכות חיים. זהו תחום המתפתח בקצב הגבוה ביותר כיום וכולל בתוכות את כל תעשיית הבריאות, תוספי המזון, הספורט ושיפור איכות חיינו. לתחום זה השלכות מיידיות גם על רמת חיינו הכלכלית. אני מוביל אנשים להצלחות אישיות וכלכליות בתחום החדש והמרגש הזה. בעולם יש כיום מאות מיליוני אנשים השייכים לדור ה"בייבי בומרס" ועוד מאות מיליונים השייכים לדור ה-X. כולם כולם מתעניינים בבריאות, אריכות ימים, יזמות עסקית והצלחה כלכלית. אני עוזר להם להשיג זאת. בעבר הייתי בעליה של חברת יחסי ציבור, במשך 17 שנים והייתי יועץ התקשורת של מותגים בינלאומיים ידועים כגון: שארפ, זירוקס, פלאנט הוליווד, Audi, פולקסווגן, סקודה, סיאט, CASIO ועוד רבים. כיום, בנוסף לעיסוקי בתחום איכות החיים, אני משמש גם כיועץ תקשורת למותגי מכוניות העל - Ferrari ו- Maserati, בישראל. בוגר ישיבה תיכונית בעברי הרחוק (ישיבת נחלים), בצבא - קורס טיס וחיל אוויר, באזרחות הספקתי גם להיות שכיר (שוטר במשטרת ישראל, איש המכירות הראשון של "פלא-פון") וגם עצמאי, תואר ראשון במנהל עסקים עם התמחות בשיווק והכי הכי חשוב: איש של אנשים. אוהב אנשים ואוהב להיות איתם וביניהם. התחביב הכי גדול ולא ממומש שלי? - משחק. אוהב מאד וטוב מאד בעמיד מול קהלים גדולים, העברת פרזנטציות, הנחיית אירועים ושירת קאריוקי.

עדכונים:

פוסטים: 6

החל מאוקטובר 2011

הבן שלי, גיא, בן ה-12 מתאמן בכדורגל, במסגרת בי”ס לכדורגל של מכבי ת”א.

למה אני כל כך גאה בזה?  לא בגלל שאני אוהד דגול של כדורגל.  להיפך, אני ממש לא.

למה אני מספר את זה? לא בגלל שהבן שלי אוהד מכבי ת”א. כי הוא לא.  ברצלונה צועדת בראש סדר העדיפויות שלו ואחריה מכבי חיפה.

אז למה?

כי בדור הבטלנות הכללית הפושה בקרב ילדינו והדור הצעיר המבלה את כל זמנו הפנוי מול מסך המחשב ומסך הטמבליזיה, זה מחמם את הלב לראות ילד בן 12 שמתמיד כבר זו השנה השלישית או הרביעית בהליכה קבועה, פעמיים בשבוע לאימון כדורגל מפרך, קשה ומאד פיזי.

טוב, אז מה הוא עושה בשאר הזמן שהוא לא מתאמן במגרשי האימון באוניברסיטת ת”א? יושב מול המחשב ומשחק פיפ”א 2011 או פרו אוולושיין 2012.  לאלה מבינכם שלא יודעים על מה אני מדבר, אלה משחקי מחשב ו-Wii העוסקים בכדרוגל.  אז מה יוצא מזה שהילד רץ פעמיים בשבוע על הדשא המלאכותי המדהים במגרשי האוניברסיטה וכל השבוע הוא רץ על מסך המחשב עם העכבר?

אתמול, לראשונה מאז החלו האימונים, התקיים משחק כנגד קבוצה ממועדון אחר.  ישבתי במרפסת המזנון הצופה למגרש וראיתי את הבן שלי מקבל כדור, מכדרר אותו בין רגליו ורץ איתו לכל אורך המגרש, תוך שהוא עובר כמה וכמה שחקני יריב ואז מוסר מסירה מדוייקת לשחקן אחר שבעט לשער היריב.   נשארתי פעור פה.  מאיפה זה בא?  מאיפה הוא לקח את המהלך הזה?

בעוד אני מנסה לאסוף את הלסת שלי מדק העץ המפואר של המזנון, אני רואה שוב את הבן שלי מקבל את הכדור בצד שמאל של המגרש ובועט אותו לכל רוחב המגרש לצד ימין, שם הוא נוחת במדוייק בין רגליו של שחקן אחר בקבוצה.  האוויר נעצר לי.  זה הבן שלי? זה אותו גיא שלפני שנה-שנתיים בקושי היה רץ אחרי הכדור 20 מטרים, שלא לדבר על בעיטה שלא הגיעה לשום מקום?

בסיום המשחק, הקבוצה של גיא הפסידה 0-1 לקבוצה השניה.  אבל התוצאה היא בכלל לא העניין כאן.

מהמגרש ירד לי ילד אנרגטי, מחייך ועם המון סיפוק עצמי.  כמובן שמייד החמאתי לו על המשחק, על ההקרבה ועל ההשקעה שלו במשחק.  ”אבל תאמר לי” , שאלתי אותו, “מאיפה למדת את כל המהלכים שראיתי?”

“אה, זה מהאימונים שאני עושה עם הפרו-אוולושיין 2012 והפיפ”א 2011″, אני מנסה את המהלכים האלה במחשב ואז עושה אותם במגרש”.  נדמתי. יותר לא אתלונן על משחקי המחשב הבלתי מסתיימים.

כנראה שבכדורגל זה עובד כמו בטייס; מתאמנים הרבה מול הסימולטור ואז מגיעים לשטח ומיישמים.  וואו איזו דוגמא בחרתי.     כי כעת אני מוצא עוד דמיון ביני לבין גיא (מעבר לדמיון החיצוני והאישיותי) הילד עושה בכדורגל, את מה שאני עשיתי בקורס טיס ובזמן שהטסתי מטוסים. הרבה סימולציה במשחקי “פלייט סימולטור” ובסימולטור טיסה אמיתי ויישום מעשי בשטח.

אבל הרווח הכי גדול שלי הוא מהזמן שאני משקיע בלראות את ילדי גדלים מול עיני.  אלה ימים שלא יחזרו.

אני ממליץ לכל אחד מכם לקחת, בכל יום, זמן משמעותי ולהשקיע בילדים.  כל ילד והזמן הפרטי שלו איתכם.

לפני כשלושה שבועות לקחתי את כל סרטי הווידאו שצילמתי בהם את הילדים לאורך 10 השנים האחרונות והפכתי אותם לתקליטורי DVD.  מאז אשתי, הילדים ואני לא מפסיקים לצפות בהם.

אתם לא מבינים איזה שינוי הסרטים האלה עשו בבית;  הכל קיבל פרופורציות.

עדן, הגדולה, בת ה-15, מתרוצצת על המסך כשהיא בת 3 או 4,  גיא בן ה-12 חוגג יום הולדת שנתיים וגם שלוש ואופיר בת ה-9.5 רק נולדה וכבר צורחת בלול.

וואו, איך  שהכל נכנס לפורופורציות.

אבל הכי חשוב?  אתה פתאום תופס שהזמן טס במהירות הסילון ואם לא נשכיל ליהנות היום מכל רגע, לא ישאר לנו מחר על מה להתרפק.

וכאן מגיעה תובנה שכתבתי לא מכבר בפרופיל הפייסבוק שלי; אני מתרכז היום בבניית הזכרונות של הילדים שלי.

אני ממליץ גם לכם,  השקיעו היום זמן לבניית הזכרונות העתידיים של ילדיכם.  צאו לעוד טיול, לכו יחד לטיילת, סעו יחד באופניים, לכו לראות את הילדים מתאמנים בחוג, שבו איתם לשיחת מבוגרים.  זה ישתלם לכם ובענק.

הלכתי אתמול לראות את הבן שלי מתאמן בכדורגל וראיתי דיוויד בקהאם קטן.  והוא כולו שלי.

עוד מהבלוג של רוני אקרמן

תצוגה מקדימה

משבר גיל 40, בגיל 50????

לפני חודשיים חגגתי 50!!! כשאבא שלי היה בן 50, אני הייתי בן 14 ואנשים בני 50 נראו לי נורא זקנים.  בגיל 60 ומשהו אבא שלי החל לומר על עצמו "אני זקיין", במין חוש הומור שחור. והנה, אני, פתאום, בן 50.   אני מסתכל במראה ורואה את אותו הילדון...

תגובות

פורסם לפני 8 years
תצוגה מקדימה

פסטיבל גלעד שליט

שיהיה ברור; אני מאד מאושר שגלעד שליט משתחרר. אבל, אני עומד לכתוב כמה דברים שהרבה חושבים, אבל לא מעזים לומר.   זה נכון שמצוות פדיון שבויים היא אחת המצוות החשובות ביהדות, אבל מרגיז אותי שרבים, כולל ראשי המדינה שאוכלים אוכל...

תגובות

פורסם לפני 8 years
תצוגה מקדימה

מתפשרים עם עצמכם? שלמו את המחיר!

לפני כמה שנים נכחתי בהרצאה של רובין שארמה, שכתב את "הנזיר שמכר את הפרארי" וכל סדרת הספרים שבאה אחריו. בהרצאה הזו שמעתי המון תובנות חדשות ששינו, הלכה למעשה את חיי.  אחת התובנות, המשמעותית ביותר, שלקחתי איתי מהרצאתו של...

תגובות

פורסם לפני 8 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה