הבלוג של רינת ארם מאירמן

בעניין 40

בן 40 לבינה, כך כתוב בפרקי אבות. אני תכף בת 40, ואני חושבת שהבנתי כמה דברים. ואת מה שעדיין לא - יש לי עוד זמן לגלות ולהבין. מוזמנים להצטרף למסע, ואולי להבין גם כמה דברים על עצמכם. או סתם להנות מהדרך :-)

עדכונים:

פוסטים: 9

החל מינואר 2015

13/10/2016

זה הבלוג הרביעי שלי.

את הראשון כתבתי בזמן שעברתי טיפולי פוריות.

את השני פתחתי לקראת תום חופשת הלידה השלישית והאחרונה שלי, והוא הוביל אותי להירשם ללימודי תזונה טבעית ולעוד המון דברים חדשים בחיים.

השלישי הוא כמו השני, רק שפתחתי אותו כאן בסלונה, כדי להיחשף ליותר קוראים ולהשתייך לקהילה של כותבים, בתקווה להיות עטופה יותר ולקבל השראה.

כשכתבתי את הבלוג הראשון, שעסק בטיפולי הפוריות שעברנו,  הייתי עסוקה מאוד במספרים.
כמה זמן אנחנו מנסים? כמה הפריות? ספרתי ימים של בדיקות דם. ספרתי שעות של המתנה בתורים וציפיה לתוצאות. ספרתי כמויות של זריקות וזקיקים וכמובן – כמה ביציות נשאבו, כמה ביציות הופרו, כמה עוברים יוחזרו.

אחר כך ספרתי ימים לבדיקת הבטא. וכשהיא הייתה שלילית או נמוכה ספרתי ימים להמתנה להמשך הוראות מהרופא. והתחלתי את הספירה שוב מחדש.

זה לא הסתכם בזה. כשיצאתי לגינה עם בן ה-4 שלי, חישבתי. ראיתי אמהות אחרות וחישבתי כמה ילדים יש להן, ומה ההפרשים בינהם. בדרך כלל אמהות שהיו עם ילד אחד בן 4, היו מסתובבות כבר עם תינוק נוסף או לפחות עם בטן של חודש תשיעי. ספרתי להן. בנות כמה הן, מה הן הספיקו. התוצאה תמיד הייתה שאני האמא היחידה בעולם עם ילד יחיד בן 4. ולא הצלחתי לחשב ולחשוב על שום דבר אחר.

ספרתי את הימים בהמתנה לאולטרא סאונד הראשון, לשקיפות העורפית, לסקירה הראשונה ולבדיקת מי השפיר. ספרתי ימים בהמתנה לתוצאות. ספרתי את הימים ללידה.

חשבתי שאני עסוקה במספרים רק בגלל שנשאבתי לתקופת הטיפולים הזו שהשפיעה עליי בצורה כזו. אבל גם אחרי הלידה גיליתי שאני כל הזמן עסוקה בלספור.

ספרתי ימים לתום חופשת הלידה, חישבתי מתי כדאי לחזור לטיפולים, מתי יהיה לי ילד נוסף. ספרתי קלוריות, בפלוס ובמינוס.

כשחזרתי לטיפולים, אחרי טיפול אחד החלטתי שאני לא רוצה לספור יותר. ובחודש שלאחריו גיליתי שאני בהריון, בלי לספור כלום.

כשחזרתי הביתה אחרי הלידה, ספרתי 3 ילדים בסלון והייתי מאושרת.

זה בערך כל מה שתכננתי ורציתי עד גיל 35, ואני בת 36. אז היה עיכוב של שנה. ממש לא משנה כבר.

ומאז אני סופרת את הימים ל-40.

כי נכון שהגיל הוא רק מספר, אבל למספרים יש משמעות בשבילי.

ואיך זה ייתכן שזה בערך כל מה שהצלחתי לחשוב עליו עד גיל 36?

לא היו לי חלומות?

לא היו לי תוכניות?

ומה קרה עכשיו, שפתאום נזכרתי בכל החלומות והתקוות.

איך זה קרה ששכחתי את מי שהייתי פעם?

ניסיתי ללכת אחורנית, לגילאים עגולים קודמים יותר. לא העליתי דבר בזכרון.

אז החלטתי לכתוב,

כדי להיזכר, ולגלות, ולהשלים עם עצמי.

כי סך הכל גיליתי,

שלמרות אובססיית הספירות והחישובים שלי,

אני די נחמדה :-)

להוסיף מחשבון ימים ליום הולדת 40 או שזה יהיה טיפה מוגזם?? :-P

40

עוד מהבלוג של רינת ארם מאירמן

תחנה בפרדס חנה

בשנתיים האחרונות אני (גם) סטודנטית לתזונה הוליסטית בווינגייט. רוב הבנות שלומדות איתי הן בנות 20+. בשנה שעברה, דיברנו ואחת מהן אמרה משהו על תחנת רכבת בפרדס חנה. יש בפרדס חנה תחנת רכבת? תמהתי. מה, זה חדש? לא...היא אמרה. תמיד...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

מי ME

אפליקצייה שהורדתי כדי לאתר מספרי טלפון ניסתה לגלות לי מי אני. זאת אומרת, לא ממש מי אני אבל לפחות איך קוראים לי. אז איך קוראים לי? שאלתי את האפליקציה והיא פרסה בפניי את...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

הילינג. חכמת הלב. פוסט בלי ציניות. כמעט.

קרה לכם שהרגשתם פעם שאתם מחפשים משהו, אבל לא יודעים מה בדיוק? פשוט מסתובבים בעולם, לפעמים הלב דופק פתאום ממש חזק אבל אתם עסוקים מדי כדי לחשוב מה גם לזה דווקא באותו רגע? העיניים שלכם פתוחות, אבל אתם לא רואים את הכל. כי משהו...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה