הבלוג של רינת ארם מאירמן

בעניין 40

בן 40 לבינה, כך כתוב בפרקי אבות. אני תכף בת 40, ואני חושבת שהבנתי כמה דברים. ואת מה שעדיין לא - יש לי עוד זמן לגלות ולהבין. מוזמנים להצטרף למסע, ואולי להבין גם כמה דברים על עצמכם. או סתם להנות מהדרך :-)

עדכונים:

פוסטים: 9

החל מינואר 2015

בשנתיים האחרונות אני (גם) סטודנטית לתזונה הוליסטית בווינגייט.
רוב הבנות שלומדות איתי הן בנות 20+.
בשנה שעברה, דיברנו ואחת מהן אמרה משהו על תחנת רכבת בפרדס חנה.

יש בפרדס חנה תחנת רכבת? תמהתי. מה, זה חדש?

לא…היא אמרה. תמיד הייתה. כבר שנים.

מה פתאום שנים? זה משהו חדש, התעקשתי. היה לי פעם חבר בפרדס חנה, ותמיד הייתי נוסעת לתחנת בנימינה. לא הייתה שום תחנת רכבת בפרדס חנה! פסקתי.

אה, היא אמרה. איזה קטע. מתי זה היה?

אה… לפני….19 שנה. מלמלתי. כן, זה היה לפני 19 שנה.

ועד הרגע הזה בשנה שעברה, שבו אמרתי בקול רם כמה שנים חלפו מאז שאני כבר לא בת 20,

אני לא חושבת שממש קלטתי.

הסתובבתי יותר משבוע עם השיחה הקטנה הזו בראש שלי.

אני יודעת.

לוקח לי זמן לקלוט דברים.

לרוב הכל מחלחל אליי באיטיות, וברגע אחד פתאומי אני מבינה משהו.

ברגע הזה אני קולטת, שכאילו לא הבנתי באמת עד עכשיו.

לפעמים לרגע הזה קודמים רגעים קטנים שהבליחו ונצנצו לי נקודות במחשבה, אבל לא התגבשו לידי קליטה מלאה.

זה היה נכון כשהייתי תלמידה בתיכון, ובאוניברסיטה.

זה נכון גם לגבי חוויות, אירועים וציוני דרך.

אני הבת הרביעית  והכי קטנה במשפחה. לא סתם הכי קטנה, אלא קטנה בהפרש משמעותי יחסית מהשאר. אח שלי גדול ממני ב – 14 שנים, אחיותיי ב -12 וב – 7 שנים. בנוסף, אמא שלי הביאה אותי לעולם בגיל 42, דבר שנחשב חריג לפני 4 עשורים. ובנוסף על זה, כל סיפור הגעתי לעולם לווה בבדיחות על ההריון המפתיע. איך ההורים שלי כבר נפטרו מכל דברי התינוקות שהיו במחסן, ושלושת חדרי הדירה הקטנה כבר היו מלאים, אז לכבודי ויתרו על המרפסת, סגרו אותה והתקינו לי חדר.

ואולי זאת הסיבה שרוב הזמן, אני מרגישה ילדה. קטנה. שקצת הגיעה לכאן במקרה.

הרגשתי קטנה כמעט ליד כולם.

אם למישהי יש יותר תארים ממני, יותר ילדים ממני, יותר תפקידים ממני – היא בטח יותר גדולה ממני.
עזבו את זה – אם מישהי יותר גבוהה ממאה ושישים הסנטימטרים שלי – סביר להניח, בעיני, שהיא מבוגרת יותר.

אני זוכרת את הפעם הראשונה שפגשתי רופא יותר צעיר ממני.

הייתי קצת בהלם, איך זה ייתכן? מתי הוא הספיק ללמוד?

כל פעם שהבנה מסוג כזה מחלחלת בי, אני מרגישה טיפה חמה שמתגלגלת בתוכי, מהראש אל הלב ומשם לרגליים. קצת ממיסה אותי.

אבל בזמן האחרון, ובעיקר מאז שהתחלתי לכתוב על זה, צצה פתאום עוד טיפה.

טיפה קרה.

שמצננת ומרגיעה אותי. שמזכירה לי מה עשיתי, לאן הגעתי ואיפה אני. ומה אני עוד רוצה לעשות.

ופתאום כשאני חושבת על הגיל, ועל השנים, הטיפה הקרה הזו יורדת אל הלב, מתחממת שם, וממלאה את כולו.

ואני מסוגלת למצוא שלווה.

אולי קוראים לזה ניסיון, אולי בגרות, או בשלות.

אבל אני מתחילה ליהנות מזה.

רציתי לסיים את הפוסט עם שיר מרגש, כי המון שורות מרגשות עברו לי בראש כשכתבתי את הפוסט. זמזמתי את זמן לא עוצר, הוא עף, נשרף, מסך עשן…זמזמתי את חוה אלברשיין, את עידן ריכל וירדנה ארזי. אבל פתאום יוטיוב הציע לי את מרגלית צנעני, שיר מעולה! בלי חארטות :-P נכנס לפלייליסט של יום הולדת 40.

זמן שעבר – מרגלית צנעני

*אחרי שעה של ניסיונות לצרף סרטון יוטיוב ללא הצלחה, ויתרתי ושמתי לינק. מתנצלת.

 

 

עוד מהבלוג של רינת ארם מאירמן

תצוגה מקדימה

מי ME

אפליקצייה שהורדתי כדי לאתר מספרי טלפון ניסתה לגלות לי מי אני. זאת אומרת, לא ממש מי אני אבל לפחות איך קוראים לי. אז איך קוראים לי? שאלתי את האפליקציה והיא פרסה בפניי את...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

הילינג. חכמת הלב. פוסט בלי ציניות. כמעט.

קרה לכם שהרגשתם פעם שאתם מחפשים משהו, אבל לא יודעים מה בדיוק? פשוט מסתובבים בעולם, לפעמים הלב דופק פתאום ממש חזק אבל אתם עסוקים מדי כדי לחשוב מה גם לזה דווקא באותו רגע? העיניים שלכם פתוחות, אבל אתם לא רואים את הכל. כי משהו...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

פוסט מספר 1

זה הבלוג הרביעי שלי. את הראשון כתבתי בזמן שעברתי טיפולי פוריות. את השני פתחתי לקראת תום חופשת הלידה השלישית והאחרונה שלי, והוא הוביל אותי להירשם ללימודי תזונה טבעית ולעוד המון דברים חדשים...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה