הבלוג של שבעה במיטה אחת

abed47

עד לפני שנה ישנתי לבד במיטה הזוגית, באלכסון. לפני כשנה הצטרפה אלי בת זוגי, אחריה הגיעו הכלב והחתולה. אחר כך היא נכנסה להריון ושלושה חודשים אחריה - נכנסתי אני להריון. אני נושאת תאומים. עכשיו אנחנו שבעה במיטה אחת. מיטה... +עוד

עד לפני שנה ישנתי לבד במיטה הזוגית, באלכסון. לפני כשנה הצטרפה אלי בת זוגי, אחריה הגיעו הכלב והחתולה. אחר כך היא נכנסה להריון ושלושה חודשים אחריה - נכנסתי אני להריון. אני נושאת תאומים. עכשיו אנחנו שבעה במיטה אחת. מיטה לשבעה! איך נערכים? איך מתמודדים? איך זה קורה שפתאום אחרי שבע שנים של ניסיונות מקבלים בבת אחת שלושה תינוקות? על כך אנסה לכתוב בבלוג.

עדכונים:

פוסטים: 36

החל ממרץ 2014

הריון שבוע 14    עברו 4 שבועות.

לא כתבתי במשך ארבעה שבועות, בין השאר כי לא הרגשתי כל כך טוב. וגם כי מצד אחד היה לי הרבה דברים לשתף ומצד שני לא ידעתי מה לכתוב, מה לא ומה בעצם עובר עלי. עם כל ההתלהבות מההיריון והתקדמותו היו לא מעט דברים שגרמו לי להרגי. ש שאני לא נהנית ממנו.

האוכל, האכילה וכל מה שקשור לעיכול העיב עלי מאד. כל דבר נראה לי מגעיל ומצד שני  הייתי רעבה וחייבת לאכול משהו.

בשליש הראשון חזרתי לאכול הרבה יותר ג’אנק ולא הצלחתי לדבוק בתפריט הצמחוני, שלא לומר הטבעוני, שרציתי לסגל לעצמי.  מקווה שכעת, בשליש השני כשכבר מסתמן כהרבה יותר קל, אני אצליח להקפיד יותר.

וגם…חגגתי יום הולדת ארבעים. ציון דרך משמעותי. אמנם הכל נראה לי קליל וכייפי וגם עשיתי המון דברים נעימים (כמו טיול זוגי מקסים לצפון, מסיבת הפתעה של חברות ומשפחה והרבה התרגשויות, כולל גם עבודה מרוכזת) ובכל זאת, התקופה הזו הייתה לי מאתגרת, כולה טבולה בחוסר הנינוחות שלי עם הגוף המשתנה.

אני אוהבת את הגוף שלי ככה, שלא יהיו אי הבנות. לעומת בת הזוג שלי, שמתקשה לקבל את השינוי הפיזי, אני ציפיתי לו ומחכה לו ונהנית להתבונן בשינוי הזה באופן חיצוני. מה שלא נח לי, זה התחושות. קשה לישון, קשה לשבת, קשה ללכת, להרגיש נח עם דברים שהיו נוחים לי עד עכשיו. ובמיוחד – לטפל!  עד לפני ההריון הייתה לי קליניקה שהלכה וצברה תאוצה והייתי בכיוון של הרחבתה, וברגע שנודע לי ההריון הרגשתי שכל טיפול מסב לי כאבים שהזכירו לי את ההפלות הקודמות שהיו לי. זה היה סיכון שלא העזתי לקחת, וטוב שכך. בהתחלה הרגשתי בנח עם הפסקת הטיפולים, גם אם כלכלית זה בעייתי ואולי טיפה ‘מדאיג’ (אם כי אני החלטתי להפסיק לדאוג וזהו).  כעת, כאשר אני מנסה לטפל באהובתי מדי פעם, או לבצע בעצמי תרגילי שיאצו או טאי צ’י, אני חשה את הקושי. את אי הנוחות של הגוף. אני חשה את החולשה של הזרועות והשינוי במרקם של השרירים לשומן…ועכשיו זה קצת מציק לי. ועדיין, כל ניסיון כזה מראה לי שהאי נוחות של הגף מפריעה לי גם לטפל באופן שבו הייתי רוצה.

כשתכננתי את ההריון, המחשבה שלי הייתה שעד הלידה אני אדאג לפתח את עצמי ואת הקליניקה כך שאחרי חופשת הלידה אוכל לחזור למשהו קיים. התכניות התבדו כולם. אבל כשכתבתי כאן שאני החלטתי להפסיק לדאוג, התכוונתי לזה. כי לפני קצת יותר משנה, בשבוע שבו זה קרה לי, בשבוע שבו הפסקתי לדאוג דאגות כלכליות קיומיות, מאותו רגע הכל השתנה לטובה. אז אני ממשיכה לדבוק בשיטה הזו. אני ‘אזרום’. נראה מה יהיה.

עוד מהבלוג של שבעה במיטה אחת

תצוגה מקדימה

איך אצליח לאהוב כל כך שלוש בבת אחת?

השבוע היינו בשאקטי. פסטיבל נשים שהתקיים בגבעת חביבה. מקום חביב, רגוע ומרגיע, עם אנרגיה טובה של חופש ונשיות וקרבה ותדר של אהבה באוויר. פגשנו שם חברה של אהובתי, חברה שילדה בן לפני ששה שבועות. אהובתי התנדבה לעשות לו...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

מבצע ששת הימים...הראשונים

יומה הראשון של הבכורה הצטמצם בלהגיח לאוויר העולם,  לבכות מעט, לנשום נשימות ראשונות, לפקוח עיניים גדולות, לנוח קצת על אמא המותשת, לנוח קצת בידיים של אבא, לעשות פוזות יפות למצלמה שלי, להמיס לבבות, להישקל ולהיות מובלת אחר...

תגובות

פורסם לפני 6 years

כשמבקשים -מקבלים דברים נפלאים!

אני לגמרי בדעה שאם צועקים - או לפחות מנסחים באופן ברור לעצמי ולסביבה שלי - את החלומות שלי, אז יש הרבה יותר סיכוי שהם באמת יתגשמו. זה אולי קצת מנוגד לכל מיני תפיסות של עין הרע, אבל אני לא מאמינה בעין הרע. אני מאמינה בעין...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה