הבלוג של Yifat A-gadot

a-gadot

כותבת..

עדכונים:

פוסטים: 14

החל מיולי 2015

    קטגוריית - כללי

  • Yifat A-gadot

    חשיכה

    Thumbnail

    זו חשיכה. חשיכה בצבע לבן כי הכל ריק. הגוף מכבה את עצמו בהדרגה. הוא מבין לבד שאין בעצם למה להישאר ער. בהתחלה זה הרצונות. הם נכבים באחת. גם קשה להיזכר שהיה פעם אחרת. צריך להיעזר בתמונות כהוכחה. המחשבות מתעתעות… ממלאות את הוראות החרדה עד סופן – להקפיד למחוק זיכרונות נעימים. להוציא לאוורור את כל הזיכרונות ...

    תגובות

    פורסם לפני 4 years
  • Yifat A-gadot

    מתנה מהלב

    Thumbnail

    הכל נראה בו רגיל למדי, חשבה, למרות שעיניה היו אפופות שינה והיה לילה. אמצע הלילה. “באתי לתקן”, הוא אמר לה, והיא התכווצה כשנזכרה למה הגיע כל כך מהר, אי שם מהצפון. הוא אמר לה שהוא מיד יוצא לדרך, אחרי שסיפרה לו על האיש שניסה לקחת מה שלא רצתה לתת, והתעקש, וצעק, והכעס שלו חלחל אליה ...

    תגובות

    פורסם לפני 5 years
  • Yifat A-gadot

    אולי אצמיח פרח

    Thumbnail

    הוא זכר את היום בו החליטה שהיא רוצה להפוך לצמח, מסבירה לו שמאסה בחיי אנוש. אמרה שהיא מרגישה שהיא לא צומחת יותר ולא מצמיחה, וגופה קר לה. הוא זכר את הבחילה שחש כשעקב אחריה בזמן שנכנסה לעציץ החרס הענק שעמד בחצר האחורית, החול שהוציאה ממנו יצר שתי תלוליות אדמה סביבו. היא התקפלה במין רכות שכזו ...

    תגובות

    פורסם לפני 5 years
  • Yifat A-gadot

    יוצאת לחופשי

    Thumbnail

    שניות ספורות בלבד עברו מרגע שהאופניים ערכו פגישה לא ידידותית עם המדרכה בטיילת ועד שעפתי מהם, נחבלת בברכיים, בידיים, וסופגת מכה קשה בצלעות… ובשניות הספורות האלו, אלוהים יודע איך, יצאתי לחופשי מעוד שרשרת ברזל, מהאחרונות שנותרו, אם בכלל. שרשרת הבושה (מכחישים שאתם גוררים אותה על הרגל? לא קונה..) עוד כמה חלקיקי שניה והייתי ממהרת לקום ...

    תגובות

    פורסם לפני 5 years
  • Yifat A-gadot

    צלופן מרשרש

    Thumbnail

    צליל רשרוש הצלופן וליפוף המתנות בסרט אדום גרמו לה לרגע להרגיש חלק מהעולם שסביבה. המוכרות בירכו אותה בשנה טובה, ובהרבה בריאות, מנסות גם הן להיאחז בכוחן של מילים, להיתלות בכישופו של החג שיביא אתו ימים טובים יותר. היא לא פסחה על אף חנות בדרכה, מתאמצת  להרגיש את הדחיסות האנושית סביבה ולקוות שחלק ממנה יצליח למלא ...

    תגובות

    פורסם לפני 5 years
  • Yifat A-gadot

    חרדה

    Thumbnail

    הַנֶּפֶשׁ צוֹלֶפֶת בָּהּ בשוטי הַשֹּׁרָשִׁים שֶׁחָדְרוּ לַאֲבַדּוֹן מַחֲזִיקָה בָּהּ שבויה תַּחַת אֲדָמָה מַחְנִיקָה, רְחוֹקָה. הָאוֹר נֶחֱלָשׁ וְכָבָה הִיא נִדְחקת לְמַטָּה נִבְגֶּדֶת עַל-יְדֵי הָעֲנָפִים הַנִּשְׁלָחִים לְעֶבְרָהּ שׁוֹקַעַת לְאַט לְאַט תַּחַת הָאֲדָמָה הַצְּפוּפָה הַחוֹנֶקֶת חוֹל מְמַלֵּא אוֹתָהּ...

    תגובות

    פורסם לפני 5 years
  • Yifat A-gadot

    פרידה

    “אמא? את שומעת אותי אמא? עיניה ניסו לראות דרך הערפל שכיסה אותן, אך כל מה שראתה הייתה דמות מטושטשת. היא הניעה את שפתיה אבל לא הצליחה להוציא שום קול. “ילד אהוב ויקר שלי, חזרת אלי.  סוף סוף חזרת. כמה יפה אתה. והיכן שיחקת עד עכשיו? שוב הסתובבת ברחובות עם הכדור”? “יש לך דש חמה מהנכדים ...

    תגובות

    פורסם לפני 5 years
  • Yifat A-gadot

    הוכחות

    נשיפה נדרשת על נֵרוֹת יוֹם הַהֻלֶּדֶת עַל כָּל נֵר חובת הַהוֹכָחָה וּמַעְגָּל הַסּוֹבְבִים סופר אֶת הַהוֹכָחוֹת וְדָן לָאֵשׁ אוֹ לַשָּׁנָה נוספת...

    תגובות

    פורסם לפני 5 years
  • Yifat A-gadot

    בלי עין הרע

    “תראו את היפיפייה הקטנה הזו”, הוא שאג בקולו הרועם. “יפיפייה אמיתית. ואיזה עיניים… מלכת היופי שלנו היא תהיה כשתגדל”. רינה החזיקה את הקטנה בידיה והרעיפה עליה נשיקות. “כן… מיוחדת במינה”, הוסיף צמח, מעווה את פניו בניסיון ללכוד את תשומת לבה של הפעוטה. “תפסיקו עם ההגזמות האלו”, נחרדה תקווה ולקחה את בתה בידיה....

    תגובות

    פורסם לפני 5 years
  • Yifat A-gadot

    זיכרון

    אֲנִי מוֹחֶקֶת סִימָנֵי חַיִּים בַּבַּיִת שֶׁבָּנִינוּ וְלִבִּי מִתְמַלֵּא בִּפְחָדִים אֵיךְ תֵּדַע לִמְצֹא אוֹתִי בֵּין חֲלָלָיו הַמִּשְׁתַּנִּים פּוֹרַרְתִּי אַבְנֵי בֵּטוֹן וּפִזַּרְתִּי לְאֹרֶךְ הַחֹשֶׁךְ שֶׁתִּרְאֶה דַּרְכְּךָ כְּשֶׁתָּשׁוּב...

    תגובות

    פורסם לפני 5 years

טופ 20 - בלוגים