השיוויון בנטל: השינוי בידיים שלנו

במקום למחות, מירי שלם מציעה להתחיל להכיר, לדבר, לגור ליד חרדים. יש בהם רוב שפוי שרוצה קשר עם העולם החילוני. החרדים שהיא מכירה דווקא מתכוונים להתגייס

09/07/2012
מירי שלם קבלו עדכונים ממירי
  • RSS
» יש סיכוי לישיבת הסדר חרדית? צילום: GettyImages

כמה שרציתי לצאת למחות במוצ"ש. לדחוס כמה שנים ארוכות של תיסכול מחוסר השוויון הזה בנטל לכמה שעות.

למשל, את התיסכול שחשתי בזמן מלחמת לבנון השניה כשדוד, בן זוגי, יצא בצו 8 למשך חודש לגזרה המערבית בדרום לבנון, ואני העברתי לילות ללא שינה, צמודה לדיווחים העדכניים מאתר רוטר, מדמה כל רחש של ענפים הנעים ברוח לנקישה מבשרת רעות על הדלת.

ובבקרים שלאחר הלילות הלבנים: ברחובות רמת בית שמש - השמש זרחה כרגיל, בני התורה היו בחופשת "בין הזמנים" מבלי שניכרה בחייהם תכונת החיילים היוצאים למלחמה.

את התיסכול שאני חשה בשיחות משיחות שונות שאני מנהלת עם חבריי החרדים בשכונה, שיחות בהן אני מרגישה איך אנחנו דוברים שפה שונה.

הם דוברים את שפת עשיית החסד והצדקה -  בשם הציווי האלוהי.

ואני דוברת את שפת הנתינה למדינת ישראל, בתור אידאל, כחלק מהעם הזה.

מה שאומר, שהשיחות שלנו מתנהלות על שני קוים ארוכים ומקבילים וקווים מקבילים הרי לעולם לא נפגשים.

אני ממש רוצה למחות, אבל עליתי על מסלול אחר, מסלול של דיאלוג ובניית אמון. גם פה, מדובר על שני מסלולים מקבלים שלא נפגשים, וברגע שבחרתי במסלול אחד, אני נאלצת לוותר על המסלול השני.

אם נצליח להשפיע אחד על השני

ובמסלול הזה שבחרתי, אני מנהלת דיאלוגים עם ברכה, השכנה האמריקאית שלי שעלתה לפני 9 שנים מניו ג'רזי בתור חרדית אמריקאית. ברכה נכנסה אליי להתייעצות לפני שבוע, כי בנה הגדול מסיים שנה של ישיבה חרדית אליה פנה מיד אחרי סיום התיכון. הוא מחפש מסגרת צבאית כזו שתתאים לאורח החיים החרדי שלו, והם חושבים על סטארט אפ: ישיבת הסדר חרדית.

גם משה, השכן החרדי שלי שגר ממול, חולם גם הוא להקים כזו ישיבה ואפילו מנסה לקדם הקמה כזו.

והנה, יעלה, חברתי, בדרגת סגן האלוף שפורשת צבא הקבע מנסה לקשר בין אנשי רמת בית שמש לבין גורמים בצבא.

לעומתם אסתי, חברתי החרדית שהיא אמא ל-4 בנים צעירים - ממש בטוחה שהם יתגייסו לצבא.

מי שעוד מנסה לחשוב ולייצר פתרונות יצירתיים הקשורים לגיוס חרדים, הוא אלי, רכז הנוער החרדי במתנ"ס שלי.

ואחרונה חביבה: תמר, בתי, שתתגייס בעוד חודש לצבא ההגנה לישראל, ותהיה חיילת במדים בשכונה semi-חרדית שבה מרבית הבנות אינן מתגייסות, אלא מתנדבות לשירות הלאומי. צבע המדים שלה בוודאי יבהיק כאן על רקע צבעי המונו כרום השולטים ברחוב.

מירי שלם, מעדיפות הידברות על מחאה

הנתק בין הציבור החרדי ומנהיגיו גדל

זה הנושא והוא נמצא כאן, מתחת לפני השטח ומעל לפני השטח, הוא מבעבע ונוגע. אני מאמינה שהוא לא יפתר בצורה מערכתית, אבל שאולי נצליח להשפיע אחד על השני,  אם נחיה אחד ליד השני ולא בערי מקלט סגורות ומסוגרות. כי אולי הגיע הזמן להעביר את האחריות לשינוי לידיים שלנו, לאנשים, לעם, ולהפסיק לחשוב שכל הבעיות תיפתרנה בlevel  המנהיגותי.

מה שנכון לגבי כל חלקי העם נכון גם לגבי הציבור החרדי: שם נדמה כי הנתק בין הציבור השפוי ותאב החיים לבין מנהיגיו (החשוכים לעיתים) הולך וגדל.

אז אתם אנשי המחאה – צאו למחות. ליבי אתכם.

ומי שבא לו לאמץ דרך אחרת: מוזמן לאמץ את דרכו של איציק שמולי שאמר: "מחאה אינה רק הפגנות, מחאה זה גם אומר לבוא לעיר כמו לוד ולעשות משהו חיובי עבור החברה", ועבר ללוד.

רק שבמקום לעבור ללוד – אני מציעה לעבור לבית שמש. לגור ליד חרדים נחמדים ושפויים, ללבוש מדים ולצאת לשירות סדיר או שירות מילואים. ולדבר על זה, לתקשר איתם, ברחוב, באוטובוס, ברכבת, בסופרמרקט. כדי לייצר מחדש את השפה המשותפת שכבר איבדנו.

אני מרגישה שהכמיהה הזו לתיקשור ההדדי קיימת אצל הרבה אנשים. בסופו של דבר, אחרי הכל, חרדים, חילוניים, דתיים - כולנו בני אדם.

ואולי השינוי יתחיל בהתגנבות היחידים הזו ויהפוך לתופעה גורפת...

מירי שלם היא מנהלת מתנ"ס רמת בית שמש, רשת מתנ"סים בית שמש




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה