אינטימיות מתחת לחבלי הכביסה

אפשר ללמוד הרבה על אנשים דרך התבוננות בכביסה שלהם. כבר למעלה משנתיים שסיון אסקיו מסתובבת בעולם ומצלמת חבלי כביסה

28/06/2012
סיון אסקיו קבלו עדכונים מסיון
  • RSS

לפעמים צריך לצאת מהקומפורט זון כדי שמשהו טוב או שונה יקרה. זה נכון באהבה, זה נכון בעבודה וזה נכון גם בחיים בכלל (ברוב המקרים). לפעמים צריך להתרחק או לצאת ממקום מסויים כדי לגלות אותו מחדש או להסתכל עליו בעיניים אחרות. האמריקאים אוהבים להשתמש בביטוי think outside the box, אבל אני פשוט אוהבת להשתמש במצלמה ובדמיון שלי כדי להסתכל על דברים אחרת.

זה מה שקרה לי ומה שהוביל אותי בפרויקט הצילום המתמשך שאני עובדת עליו: אינטימיות מתחת לחבלי הכביסה. במשך שנות מגוריי במנהטן לא נתקלתי ולא ראיתי כביסה תלויה על חבלי כביסה או על אדן החלון. כביסה תלויה לייבוש באוויר הפתוח, מתנפנפת ברוח החמה הוא מראה מאוד שכיח בנוף הישראלי, אבל עד שלא נתקלתי בו שוב, קצת שכחתי על קיומו.

פרוייקט הכביסה שלי, שדרך אגב, זוכה לפופולריות בארצות הניכר, התחיל בשוט שרירותי בהחלט. הייתי בביקור מולדת באפריל 2010 והסתובבתי בסמטאות השקטות של יפו ביום שישי אחר הצהריים. הכל מסביב היה שקט, כמו שיום שישי שנ"צ יכול להיות, עד ששמעתי מישהי מדברת מקומה עליונה של בניין ליד. הרמתי את הראש וראיתי אותה תולה כביסה. לא יודעת למה, אבל מצאתי את עצמי עומדת מתחת למרפסת יפואית שמטה ליפול ומתפעלת. לא עברו חמש דקות והגיעה בריזה חמה מהים שהפיחה חיים בבגדים הלחים. הייתי חייבת לצלם את זה.

זו הייתה למעשה התמונה הראשונה שהתחילה את הפרויקט המתמשך. אז עוד לא תיארתי לעצמי שתמונה שרירותית של כביסה לחה ביפו ביום שישי אחר הצהריים תביא אותי למקומות אחרים בעולם בחיפוש אחרי חבלי כביסה, או שתצבור תאוצה ופופולריות במקומות אחרים בעולם.

אחרי הביקור בתל אביב, נתקעתי בלונדון לכמה ימים בגלל אותו ענן וולקני שהשתיק חצי עולם, וניצלתי את הזמן להסתובב בשווקים של לונדון ולצלם. באחת הסמטאות של איסט לונדון ראיתי חצאית קפלים ירוקה תלויה לצד שמלת משבצות ורודה, ושילוב הצבעים הזה גרם לי לצלם.

אחרי לונדון הגיעה ברצלונה ומשחק כדורגל בעיר גרם לי לראות הרבה חולצות של קבוצות כדורגל תלויות לייבוש. ואז באחד משיעורי הצילום שהייתי, אחד התרגילים היה להביא סט תמונות עם נושא שחוזר על עצמו. אני הבאתי שלוש תמונות של כביסה. דבר הוליד לדבר ומה שבעצם האיץ את הכל היה פוסט על הפרוייקט שלי שפורסם באתר phaidon, שלמעשה חקק את השם לפרוייקט ואני אימצתי את השם בחום.

אפשר ללמוד הרבה על אנשים דרך התבוננות בכביסה שלהם. יש מי שחבלי הכביסה שלו עמוסים בחולצות ומדי עבודה, יש שמלות ערב, יש מדי צבא, בגדי ילדים, רק גופיות לבנות, רק גרביונים שחורים (בעיקר בבני ברק), חולצות של קבוצת הכדורגל האהובה (אחרי משחק כדורגל בפרבר ליד מדריד) בגד ים שנתלה לייבוש, חבלי כביסה עם דגלים (בתל אביב לקראת יום העצמאות או בהאנוי, וויטנאם כל השנה) סדינים, מגבות, חזיות, בגדי כמורה.

הבגדים שאנחנו תולים זה משהו מאוד אישי ופרטי אבל כשהם מאווררים בחוץ ככביסה חשופה לעיני כל, זה הופך אותם למשהו יותר ציבורי. לא נחשוף סתם כך את עצמנו כשאנחנו לובשים רק הלבשה תחתונה, נכון?

עם הזמן, בכל מקום בו ביקרתי התחלתי לחפש חבלי כביסה ולצלם אותם. בכל מקום או בכל עיר יש את השכונות בהן אנשים תולים את הכביסה בחוץ ואת המקומות האלו אני מחפשת. כביסה זה משהו מאוד אוניברסלי, ועם זאת שונה ממקום למקום ובחברות שונות.

בפריז, לדוגמא, יש חוק שאוסר לתלות כביסה בחלונות, בוונציה שבאיטליה, הדיירים מותחים חבלי כביסה בין הבניינים כמשהו מאוד שגרתי ומתבקש. כשאני מצלמת כביסה, אני תמיד מקפידה לתפוס בפריים עוד נדבך נוסף, שיספר משהו מעבר לבגדים התלויים. דגל, קטע של קיר, חלון, מרקם של הבניין, פרגולה, שלט.

צלמים הם עם מאוד מציצן

באותה כתבה על הפרויקט היתה התייחסות למימד המציצני שלנו כקהל ושלי כצלמת. כל צלם באשר הוא נוטה בדרך זו או אחרת לקורטוב של מציצנות. אנחנו מסתתרים מאחורי המצלמה או משתמשים בה כתירוץ לראות או לחקור או לתעד את מה שסביבנו. אנחנו "מרגלים" עם המצלמה שלנו אחרי אנשים ומספרים סיפורים באמצעות התמונות. גם אני, כשאני עומדת מתחת לחבלי כביסה ומחכה לרגע המתאים, מציצה לחיים של בעלי הכביסה, ויש מי שכתב על זה ואמר שזה כמו הצצה מתחת לבגדים, פשוטו כמשמעו.

הפרויקט המתמשך (שיהפוך באחד מהימים לתערוכה) דרבן אותי לבקר בהרבה מקומות בעולם ולחפש כביסה. הוא סוקר בהרבה בלוגים של עיצוב וצילום בארצות הברית, ואף הגיע לבלוגים בהודו, יפן, סין, הונגריה, ליסבון ואף למגזין האופנה של מארי קלייר באיטליה.

אפשר לראות כתבות ואיזכורים בלינק או תמונות נוספות בבלוג שלי. בשבוע הבא הכביסה שלי תהיה תלויה מעל דפי מגזין צילום וטיולים בארצות הברית ובבלגיה. כולי תקווה שהפרויקט הצילומי הזה יעשה לכם חשק לתלות כביסה ואם הוא גורם לכם לחשוב על הכביסה או להסתכל עליה בדרך אחרת, אני את שלי עשיתי.

.

לבלוג של סיון אסקיו

צילומים: סיון אסקיו




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה