להתגרש בכבוד

גם להתגרש צריך לדעת - ספיישל בערוץ 2 נדרש לנושא בשבת הקרובה, והמגשרת סמדר וינברג מספרת לנו על תהליך הריפוי המשותף

21/06/2012
סמדר וינברג קבלו עדכונים מסמדר
  • RSS

לימור (שם בדוי) נכנסה אל החדר כרוח סערה דקות ספורות לאחר שאורי (שם בדוי) יצא משם. היה לי ברור שפגישה משותפת בשלב הזה עלולה לסיים את התהליך באיבו .

הכעס בליבה של לימור מיאן להירגע: "אין סליחה ואין מחילה על מה שהוא עשה. זה עד הקבר. הוא יותר גרוע מנאצי..." היא סיננה בזעם.

אורי הסביר לי שעה קלה קודם לכן, שאכן בחר לעזוב ולחיות עם מזכירתו עימה ניהל רומן בן שנתיים אך לדעתו, "אם היא הייתה מתעוררת בזמן - לא היינו פה ובכל מקרה לא מגיע לי עונש או קנס כספי על זה שאינני רוצה לחיות איתה יותר".

בכל הניסיונות הקודמים לגשר בין השניים התנגח אגו אחד במשנהו. הכאב והפחד הבריחו כל אחד מהניצים אל עמדתו וגרמו לו להתחפר יותר ויותר. "אני קורבן וצודק", "את אשמה", "אני הנפגעת והצודקת"  ו-"אתה אשם ותשלם", כיכבו על במת הגישור ולא הותירו מקום לשחקני המשנה לרכך את המהלומות שהוחלפו.

היה ברור שהדינמיקה הזו של "קורבן-אשם" שאפיינה את חיי הנישואין של השניים והובילה מן הסתם אל סופם הצפוי, מנהלת גם עכשיו את מאבק הגירושין שלהם.

לימור ואורי היו תקועים בסבך החוטים המקשרים בין זוגות נשואים שרוצים להיפרד: רכוש, ילדים, הכנסות, הוצאות ורגשות מעורבים. אם לא די בכך - רוחה של המזכירה שושי (שם בדוי), ריחפה מעל תהליך הגישור מבלי שנכחה בו פיזית. הנוכחות הוירטואלית הזו חיבלה בתהליך שוב ושוב.

החלטתי לשחק עם השניים משחק תפקידים: מול לימור שיחקתי את אורי ומול אורי שיחקתי את לימור. ההבדל היחיד בין הדמויות אותן שיחקתי לדמויות האמת היה שדמויות המשחק שלי היו חשופות. בלי מסכות.  בלי חומות. חשופות עד קצוות הפחד. מבקשות מענה לצרכים, לחששות ולכאב.

ישבתי מול אורי, הבטתי אל תוך עיניו ואמרתי לו מה שלימור לא הרשתה לעצמה לומר לו: "אני חשה מושפלת. אני פוחדת להישאר לבד. אני כועסת על עצמי שהייתי עיוורת ומטומטמת. שנתתי למישהי כמו שושי להפריד ביני לבין בעלי. אני כועסת עליך. אני פגועה מאוד ומבולבלת. אני שונאת את שושי. אני שונאת אותך. אני שונאת את עצמי על זה שאני עדיין אוהבת אותך. אני מרגישה לא שווה. לא שייכת. אין לי מקום בחיים שלך אז אולי אין לי מקום בכלל".

למשמע הדברים, אורי נראה נבוך מאוד: "אבל זה לא מה שהיא באמת חושבת", הוא מיהר להרחיק את עצמו מרגשותיה של לימור להם שימשתי שופר. "ואם כן?", שאלתי. "מה יש לך לומר על זה?". "אני אומר שאני לא אשם במה שקרה. היא לא ראתה אותי ממטר. הייתי מובן מאליו. חיפשתי מקום. רציתי להרגיש שווה ושושי נתנה לי להרגיש שוב גבר. זה כל הסיפור".

"ומה בקשר אליה? איך לדעתך לימור מרגישה עם זה עכשיו? שב בכיסא שלה לרגע ותגיד לי מה אתה היית מרגיש במקומה?", ניסיתי לחדור את חומת ההגנה. בתגובה אורי השפיל את מבטו ואמר "אני עצוב וכואב לשמוע עד כמה היא נפגעה. לא תכננתי ולא התכוונתי לפגוע בה. אחרי הכול, התחתנו מאהבה והיא אימא מצוינת לילדים שלי".

כשלימור נכנסה לחדר, הנחתי על ראשי את כובעו של אורי ואמרתי לה: "אני עצוב וכואב לדעת שנפגעת. לא התכוונתי. אני מרגיש אשם. קשה לי להרגיש אשם לכן אני רוצה לברוח כמה שיותר רחוק. אני מרגיש שאת רוצה לפגוע בי. להעניש אותי. רציתי שתדעי שלמרות הכול חשוב לי שהחיים החדשים שלי לא יבואו על חשבון הקשר שלי איתך כמשפחה".

לימור התקשתה לקבל את הדברים. זה לקח יותר משעה לשקף ולנסח מחדש משפטים שנאמרו ע"י אורי והיוו כיסוי לרגשות והצרכים האמיתיים שלו.

גם בפרידה יש מטרות משותפות

המאמץ השתלם. בני הזוג הבינו לבסוף שהם ואני יצרנו צוות עם מטרה משותפת: להתגרש נכון, לענות על הצרכים של כולם בצורה המיטבית ולשמור על קשר משפחתי תקין למרות הגירושין. התחלנו תהליך בריא. אורי ולימור הצליחו להציל את עצמם ואת ילדיהם משנים ארוכות של שבר, כעס ואשמה. הם סלחו ונסלחו. יחד פתחנו דלת לסיכוי של עתיד טוב יותר עבורם כמשפחה, גם לאחר שהזוגיות נגמרה.

לא בכדי גם במילה גישור וגם במילה גירושין נמצא את האותיות ג.ש.ר. יש בכך יותר מרמז, שבהיעדר גשר ימשיך כל אחד מן הצדדים להיות מגורש אל קצוות הפחד. ימשיך כל אחד מהם לברוח למערכות יחסים מפצות ויחזור לדפוסי התנהגות חוזרים.

גישור הוא תהליך המהווה אלטרנטיבה טובה לכל יתר ההליכים הקשורים בגירושין.

הגישור מאפשר הסכמה, התנצלות, סליחה, קבלה ושליטה בתהליך. כל יתר האלטרנטיבות כואבות הרבה יותר, יקרות הרבה יותר ואינן מאפשרות בקרה ושליטה על התהליך.

לגישור מוצלח חשוב לזכור מספר כללים:

  • יצירת כימיה ואמון בין המגשר ל"מתגשרים" על בסיס ניטרליות וקבלה ללא שיפוט.
  • ניסוח מטרה משותפת.
  • יצירת אווירה של צוות פעולה בחדר הגישור.
  • טיפול אינדיבידואלי והתייחסות להשפעות צדדים שלישיים חיצוניים על המתרחש בחדר הגישור [בני משפחה, חברים, בני זוג חדשים].
  • שיקוף וניסוח מחדש של אמירות לצורך "הסרת המסכות" הוא חיוני ליצירת חיבור רגשי של הצדדים לתהליך וליצירת מחויבותם לתוצאה הרצויה.

לא להתייאש ולזכור שיש גם כאלה שבוחרים להמשיך לברוח ולהיות מגורשים. בין שני קצוות הפחד יש גשר צר אחד והעיקר  - לא לפחד כלל.

>> הסרט "איך מתגרשים נכון?" ישודר במוצ"ש ה23/6, בשעה 21:00, ערוץ 2




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה