גם אתם מפחדים מרופאי שיניים?

האם אתם דוחים טיפולי שיניים עד שהכאב כבר בלתי נסבל? רועדים מפחד כשהתור שלכם מגיע ומיד מבטלים אותו? לחרדה שלכם יש שם: דנטופוביה. כל הדרכים להתמודדות עם הצרה

20/06/2012
שגית פסטמן קבלו עדכונים משגית
  • RSS
» לחרדה שלכם יש שם: דנטופוביה. צילום: Thinkstock

מהו פחד? לדברי אריסטו, מדובר בכאב הנגרם מתוך ציפייה לרע מכל, ואנשים שפיתחו חרדות מטיפולי שיניים מן הסתם יסכימו עם ההגדרה הזאת.

לדברי רופא השיניים ד"ר ספי פורת, מחקרים מראים כי כ-75% מהאוכלוסייה חווים חשש מסוים מטיפול שיניים, ולכ-  5-10% יש חרדה ממש מטיפול כזה, חרדה המונעת מהם להגיע גם לטיפולים קלים ביותר. שמה של החרדה הזו הוא דנטופוביה . מחקרים גם מראים שנשים סובלות מדנטופוביה יותר מגברים, וצעירים חוששים יותר מאנשים מבוגרים.

"סוחבים" כאב עד שהוא בלתי נסבל

לדברי ד"ר פורת, הוא יכול, אפילו בקלות, לזהות עד כמה מטופל חרד מהטיפול שהוא עומד לעבור. "החרדה באה לידי ביטוי בשפת הגוף בצורה מאוד ברורה, ומספיק מבט אחד במצב השיניים של המטופל כדי לראות את רמת החרדה שלו: כי  לאנשים חרדים אין בפה  שחזורים, סתימות וכתרים. וזאת משום שאנשים חרדים נכנסים למעגל חרדה שקשה לצאת ממנו – הם "סוחבים" את הכאב עד שהוא בלתי נסבל. בסופו של דבר, הם  מגיעים לטיפול שמן הסתם הוא כבר קשה יותר מטיפול שגרתי, מקבלים חיזוק לחרדה שלהם וחוזר חלילה. בדרך כלל הם באים לעקירת שן כואבת ואינם חוזרים להמשך הטיפול."

יחד עם זאת, מוסיף ד"ר פורת, בשנים האחרונות הוא רואה יותר ויותר אנשים שמגיעים לטיפול ללא פחד בכלל, "ואפילו  בכיף ובשמחה. זאת מכיוון שרפואת השיניים המודרנית עוסקת ברפואת שיניים אסתטית, וטיפולים כמו הלבנת שיניים, ציפוי שיניים או יישור שיניים שאינם כרוכים בכאב או הרדמה".

האם אפשר לעשות הבחנה בין סוגי החרדות?

ד"ר פורת: "אפשר לחלק את המטופלים החרדים לשתי קבוצות עיקריות: כאלה שכבר חוו טיפול שהיה להם קשה ולא נעים, כלומר, שיש להם סוג של פוסט טראומה. הטראומה, אגב,  לא חייבת להיות קשורה בכאב דווקא. מספיק שהרופא התנהג בצורה קרה ולא אכפתית. הקבוצה השנייה, היא כזאת שקיבלה מסר מהסביבה שמדובר בטיפול שהוא לא נעים באופן כלשהו – סרטים המציגים את רופא השיניים כסדיסט, בדיחות וקריקטורות, הורים שמפחידים את ילדיהם וכדומה".

למה דווקא רפואת שיניים מכל תחומי הטיפול הבריאותי מרכזת סביבה כל כך הרבה חרדות ופחדים?

"אנשים לא מודעים לכך, אך רפואת השיניים היא ענף כירורגי. גם סתימה או שחזור קטן הם למעשה פעולה שכרוכה בחיתוך רקמות. אולם, לעומת פרוצדורות כירורגיות שגרתיות המבוצעות בהרדמה כללית, רוב רובם של טיפולי השיניים מבוצעים בהרדמה מקומית, כשהמטופל למעשה ער ומודע לכל התהליך, מה שהופך את טיפול השיניים, לפעמים בצורה פרדוקסלית, למפחיד יותר מניתוח פתיחת חזה או בטן".

בנוסף, רפואת השיניים עוסקת בחדירה לגוף באזור אינטימי יחסית, בעל כמות רבה של קצות עצבים, עם הקשרים מיניים וארוטיים. "אנשים רבים רואים את הטיפול באזור הפה כחדירה לפרטיותם הרבה יותר מאשר טיפול באזורים אחרים בגוף".

רפואת השיניים - חודרת לגוף באזור אינטימי

איך מתמודדים עם החרדות?

לדברי ד"ר פורת ישנן שתי דרכים עיקריות:  טיפול תרופתי וטיפול התנהגותי. להלן  האופציות האפשריות:

טיפול תרופתי:

הרדמה כללית: אמנם במהלך הטיפול לא מרגישים כלום, ולא צריך להתמודד עם החרדה, אבל יש גם חסרונות: הרדמה כללית כרוכה בסיכונים, זהו טיפול יקר וגם, חשוב להדגיש, לא ניתן לעשות את כל טיפולי השיניים בזבנג אחד וגמרנו. " מה שאומר שהמטופל יצטרך לחזור לטיפולים נוספים במרפאה ללא הרדמה כללית", מדגיש ד"ר פורת.

טישטוש הניתן דרך הוריד: משרה על המטופל מעין שינה מעורפלת. המטופל לא מודע לקורה בפיו, אבל בניגוד להרדמה כללית שמחייבת מתן חמצן, נושם בכוחות עצמו. גם במקרה הזה מדובר בטיפול יקר יחסית שכרוך בסיכונים בריאותיים שונים.

גז צחוק: מדובר בשאיפת תערובת של גז שנקרא ניטרוס אוקסיד עם חמצן, דרך האף, בזמן הטיפול. לדברי ד"ר פורת מדובר בטיפול  קל יחסית, שכמעט ואינו מסכן את המטופל. "טיפול בגז צחוק מתאים למטופלים עם חרדה קלה, ובדרך כלל אחרי שהמטופל למד להכיר את הצוות והמרפאה, הוא כבר אינו זקוק לתוספת הגז כי הוא יודע שהטיפול רגוע וללא כאבים, גם ללא צורך בחומרי טשטוש".

שימוש בתרופות הרגעה: מתאים לילדים ולמבוגרים. ניתן לקחת את התרופות לפני הטיפול.

טיפול התנהגותי:

חלק ניכר מבעיית החרדה נובע מכך שבעבר היתה לרופאי שיניים רגישות נמוכה לתחושות המטופלים. לדברי ד"ר פורת היום המצב השתנה, ורופאי שיניים מתורגלים בדרכים רבות שנועדו להרגיע את המטופל, כפי שמבהיר ד"ר פורת: "אני, לדוגמא, משתדל שבמרפאה לא יהיו ריחות חזקים של חומרים, שהמרפאה תהיה מוארת ונעימה, שתהיה מוסיקה רוגעת. מקפידים אפילו שמדי הצוות יהיו צבעוניים ולא לבנים ומרתיעים.  אני משתדל לבחור במילים מרגיעות, למשל, לומר שהטיפול "ילחץ קצת", במקום לומר "מכאיב". בנוסף, אנו נוקטים בשיטת הרגעה שנהוגה בקרב ילדים ונקראת TELL, SHOW, DO . כלומר, קודם אומרים (TELL) למטופל מה מתעתדים לעשות, אחר כך מציגים (SHOW) את החומרים והציוד בו נשתמש, ורק אחר כך מטפלים (DO)".

כמו כן, יש רופאי שיניים שמורשים להפנט את המטופלים. מדובר בטיפול אפקטיבי, אומר ד"ר פורת, אבל שאינו מתאים לכל אחד.

דרך הרגעה נוספת, קשורה לרמת המודעות של המטופל. "היום בעידן הדיגיטלי, אני נעזר באנימציות המדגימות את מהלך הטיפול, בתמונות של לפני ואחרי טיפולים שונים, כי הידיעה מפחיתה את רמת חרדה ומאפשרת למטופל להפוך שותף פעיל בהחלטות. לאנשים שרמת החרדה שלהם גבוהה אנחנו ממליצים להיעזר באנשי מקצוע מתחום ההתנהגות. למשל, בטיפולים המיועדים לשינוי התנהגות ולהפגת חרדות (CBT), במסגרתם נעשה ברור יסודי של מקור החרדה, ונבנית תוכנית הדרגתית כדי להתמודד איתה. השיטה הזו עדיפה בעיני על פני שיטות ההרדמה הכללית והסדציה, מכיוון שהיא משחררת את המתרפא מהפחד, ונותנת לו כלים לכל החיים".

ד"ר ספי פורת

לסיכום, לד"ר פורת יש מסר מרגיע: "אל תחששו, המרפאות והרופאים של היום ערוכים בדיוק לאנשים כמוכם, עם שיטות טיפול חדישות, קלות וללא כאבים. אנו מודעים לחשש שלכם ויודעים איך להפיג אותו. ותמיד חשוב לזכור, הטיפול הטוב ביותר הוא הטיפול המונע. כלומר, כדאי להגיע למרפאה לביקורות תקופתיות פעם בחצי שנה. כך נוכל  לטפל בבעיות כשהן קטנות, עם מינימום אי נוחות ותוכלו לצאת עם חיוכים יפים וזוהרים, ללא פחד".




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה