רוצים לרזות? תתחילו לבכות

שחר בן-פורת היה ילד רזה, שגדל להיות מתבגר שמן. הוא הצליח לרזות (50 ק"ג!) רק כשהבין שכדי לשנות את הרגלי האכילה שלו, הוא חייב לשחרר רגשות

15/05/2012
שחר בן-פורת קבלו עדכונים משחר בן-פורת
  • RSS

הנה שני דברים שרק האנשים הקרובים אלי יודעים. האחד, קשה לי מאוד לכעוס ולבכות. אני בא מבית שבו לא צועקים ולא כועסים, ועד היום אני מתקשה לכעוס בזמן אמת, למרות שמאוד השתפרתי בתחום הזה. בכל הקשור לבכי, לעומת זאת, יש לי קושי עצום. אני מסוגל להיות עצוב מאוד, להרגיש את הלב נקרע, אבל העיניים שלי יוותרו יבשות.

השני הוא, שעד גיל 10 בערך הייתי רזה. ממש רזה. עשר שנים אחרי, כבר תפחתי למשקל שיא של 148 ק"ג.

היום, בגיל 36, אני שוקל כ-50 ק"ג פחות.

אני מספר את שתי העובדות הללו משום שיש ביניהן קשר גדול מאוד. כשהייתי בן 10, התחלתי להתמודד עם החלקים המכוערים יותר של החיים. קבוצת ילדים בית ספר החליטה להוציא עלי את התסכול שלה, והתכונות שאפיינו אותי כבר אז, כמו רגישות ועדינות, עוררו כלפיי יחס שלילי במיוחד. באותן השנים, סבתי האהובה נפטרה, והליכתה מהעולם ערערה עוד יותר את תחושת הבטחון שלי בחיים.

שכבת שומן במקום עור של פיל

אני בא מבית ישראלי טיפוסי. כלומר, הרגשות הם לגיטימיים כל עוד הם תחת שליטה. לא לצעוק, לא לכעוס, לא לבכות, לא להיות היסטרי. ילד טוב הוא ילד שקט. גדלתי עם ההבנה שיש לי "נטייה למצבי רוח", ושזו בעיה שעם טיפול מתאים אולי אצליח לשנות. אבל למרות התמיכה שקיבלתי מהוריי וטיפול פסיכולוגי בגילאים מאוחרים יותר, לא התמודדתי ממש עם רגשות קשים.

לכן פניתי לאוכל. התחלתי לאכול יותר מכפי שהגוף שלי צריך, במטרה לתת לעצמי את ההגנה שלא היתה לי בתוכי. את הרגשות הדרמטיים החלפתי באכילה דרמטית. ניסיתי לפתח עור של פיל כמו שאמרו לי המבוגרים מסביבי, אבל מעולם לא הצלחתי. במקום זה, פיתחתי שכבת עור שניה – שכבת שומן – שהיתה אמורה להגן עלי.

לשלוט בהם או לשחרר אותם?

הטיפול הפסיכולוגי לא סיפק אותי, וכך, שמחתי, הצורך שלי בעזרה מסוג אחר הביא לחיי מענה בלתי צפוי: מורה רוחנית תל אביבית בשם ורדה דרור, שמלמדת לחיות חיים אחרים בתוך המציאות הרגילה. השינוי המהותי שהיא מלמדת הוא גישה אחרת לרגשות. במקום להדחיק אותם, להכחיש אותם, להתמודד אתם, להתגבר עליהם, לשלוט בהם או לשחרר אותם, היא מלמדת להרגיש אותם.

לכעוס, לבכות, לפחד, לכאוב, להיות עצוב, להרגיש אשם. כל רגש שאנו נוטים להגדירו כשלילי ומנסים להפסיק להרגיש, ללמוד להרגיש. עד הסוף, ללא התערבות, ללא שיפוט.

יש לתפיסה הזו הסברים מעמיקים מאוד, שבראשם ההבנה כי ההתמסרות לרגש משחררת אותי ממאבק פנימי עתיק יומן, שחרור שמאפשר לי להתפנות לסיבה שבגללה אני כאן, בעולם הזה. כלומר, מתוך הקבלה העצמית אני יכול להגשים את הפוטנציאל שלי.

כל מה ששמעתי באותו הערב, גם אם לא הבנתי אותו אז כפי שאני מבין היום, קסם לי מאוד. אחרי כמה חודשים הצטרפתי לסדנה שלה, ועד היום, 18 שנים לאחר מכן, אני ממשיך ללמוד אצלה אחת לשבוע.

דחף עצום לסלט ירקות

למה כל כך הרבה זמן? משום שהשיעורים בחיים שלנו לעולם לא מסתיימים; המסע בחיים רק לוקח אותנו עמוק יותר אל שכבות עמוקות יותר בתוכנו. השינויים לוקחים זמן.

הייתי כבר בן 26, שקלתי148 ק"ג, כשיום אחד התחלתי להרגיש דחף עצום לסלט ירקות. מעולם לא הרגשתי אותו קודם לכן וסלט כמעט לא היה בתפריט שלי, ופתאום משהו השתנה.

סקרן, התחלתי להקשיב לרגשות החדשים הללו, ולפעול בתוכם. שמעתי את מה שהגוף שלי אומר. הסלט גרר סלט שגרר סלט, פחמימות ירדו, חלבונים התווספו, ויחד עם השינויים הללו, המשקל החל להשתנות. תוך שנה וחצי שקלתי כמעט 60 ק"ג פחות.

באותה שנה וחצי גיליתי עד כמה אני מפחד מלרזות; הבנתי יותר לעומק מדוע הייתי צריך את אותה ההגנה. טיפלתי לעומק בפחד שלי מאנשים ובחוסר אמון שלי, עברתי דרך כאבים רגשיים קשים ביותר. לא רק ריפאתי את רגשות הפגועים; הפכתי לאדם רגשי יותר מכפי שהייתי אי פעם. החופש בתוכי להיות מי שאני גדל לאין ערוך, בזמן שהגוף שלי הצטמק באותה המידה.

לא חזרתי למשקל ההוא

השיעור שלי לא נגמר. אוכל עדיין משמש אותי כמשענת בעיתות מצוקה, והמשקל שלי מגיב בהתאם. אבל מעולם לא חזרתי למשקל ההוא, ובכל פעם שאני חוצה גבול אני מחזיר את עצמי פנימה, לטפל ברגשות שלי ובמלחמה שלי בהם.

עדיין קשה לי לבכות, למרות שבשבוע שעבר, במהלך מריבה יומיומית עם בן הזוג שלי, הצעקות שלי הפכו – לראשונה – לבכי של ממש, שלא פסק במשך חצי שעה. במילים אחרות, יש התקדמות אם יש סבלנות.

זו הדרך שלי להתמודד עם דפוסי אכילה קלוקלים ועודף משקל. לא רק לאכול אחרת או להתנהג אחרת, אלא להרגיש. בדיוק את מה שאני מרגיש.

שחר בן-פורת הוא מתקשר ומנחה סדנאות מודעות. ב-16 במאי הוא מעביר ערב חוויתי ראשון מסוגו בנושא "הרעב האמיתי". פרטים נוספים אפשר למצוא באתרים טוהר ומגדלור.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה