קואליציה רעה לנשים

ממשלת אחדות? בשביל נשים זו תהיה ממשלת הדרה, ניכור והפקרה. חברת הכנסת זהבה גלאון על מה שצפוי לנו, ועל החשיבות בהצבעה מגדרית בבחירות הבאות

10/05/2012
ח''כ זהבה גלאון קבלו עדכונים מח''כ זהבה
  • RSS
» תקוות ספטמבר נגוזה. גלאון

על רקע הבחירות שתוכננו ובוטלו ברגע האחרון, נדמה שזה זמן טוב לבחון את ההשפעה שהיתה לכנסת הנוכחית ולממשלת נתניהו עד היום על נשים, ועל קידום תפיסת עולם פמיניסטית.

אני רוצה להתחיל מהסוף ולהגיד שמבחינתי, אי אפשר לדבר על שינוי חברתי, ואי אפשר לדבר על שינוי פמיניסטי, בלי לעשות שינוי פוליטי עמוק בישראל. אי אפשר יהיה לסיים את התופעות המחפירות של הדרת והשפלת נשים בלי להעיף מהשלטון את אותה גווארדיה שוביניסטית-פונדמנטליסטית, שאגב שותפות לה גם נשים, שמוכנה להפקיר אותנו על מזבח אינטרסים קואליציוניים, על מזבח משיחיות והקצנה דתית, ועל מזבח קפיטליזם דורסני.

במובן הזה, היתה לי תקווה שהבחירות שהיו אמורות להתקיים בספטמבר יהפכו להזדמנות עבורנו – עבור נשים ועבור מי שמאמינות בשוויון ובצדק – לגרום לכך, שהקול שלנו ישמע בכנסת ובממשלה. היתה לנו הזדמנות להפסיק את ההתעלמות של המפלגות מהפרספקטיבה המגדרית, ומהנצחת ההפקרה לידי הממסד הדתי. כנראה שנצטרך לחכות עוד שנה.

נשים מוחלשות הן השעיר לעזאעזל של הממשלה הזו

לצערי, בכנסת הזו, נשים הן הראשונות להיות מוקרבות כשגורמים קיצוניים העלו דרישות. לא חסרות דוגמאות. ביום רביעי לפני שבועיים, הקואליציה הפילה הצעת חוק שלי, שביקשה לאפשר לנשים שהותקפו מינית במקום העבודה, לבקש הכרה בפגיעה כתאונת עבודה, וכך לקבל סיוע מתאים מהביטוח הלאומי. לא היתה סיבה עניינית או מוסרית להתנגדות להצעת החוק, ובכל זאת הממשלה בחרה להצביע נגד ההצעה.

באותו השבוע הממשלה גם בחרה להתנגד להצעת חוק אחרת שלי, שבאה לשים סוף לאפליה בלתי נסבלת של נשים שנאלצות להידרש לקצבת נכות. התברר לי, שאישה שלא עבדה תקופה מסויימת ומבקשת לקבל קצבת נכות, עוברת מבחן שבודק את יכולתה לתפקד כעקרת בית – וזאת בזמן, שגבר שלא עובד, נבחן על פי העבודה האחרונה שלו, לא משנה כמה זמן עבר. ההצעה שלי ביקשה בסך הכל להשוות בין גברים לנשים, באופן שבו נבחנת זכאותם לקצבת נכות, אבל גם לכך התנגדה הממשלה. למה? כי זה בדי.אנ.איי שלה.

דוגמא מקוממת נוספת, הייתה דווקא בשבוע שבו הממשלה אישרה עוד 700 מיליון ש"ח לתקציב הביטחון, בדיון שארך 5 דקות. באותו השבוע, האוצר כמעט והצליח לסכל את החוק שלי, שמפסיק את המצב המביש, בו נשים שנאלצו לברוח למקלט לנשים מוכות היו מאבדות את זכאותן להבטחת הכנסה, ונאלצו לבחור בין השארות בבית עם הבעל המתעלל וההכנסה, לבין בריחה לסביבה נקיה מאלימות, אבל לחיים של דלות ועוני. על הסכומים המעליבים שמוכנים לזרוק לנשים מוכות נלחמתי עם האוצר במשך חצי שנה עד, שסוף סוף הבטחתי אותם.

העלות הייתה שולית, והתועלת אדירה, אבל הממשלה הזאת רואה נשים, ובעיקר את הנשים המוחלשות, כשעיר לעזאזל שאפשר לגרור בחוצות העיר ולנער ממנו את השקלים החסרים בתקציב.

לפני חודשיים גם הובאה לכנסת, אחרי עבודה של ארבע שנים, הצעת חוק ממשלתית לחלוקת זכויות פנסיה בין בני זוג שהתגרשו. זו הצעה דרמטית, שמצטרפת להצעה דומה שהעברתי בקריאה טרומית בכנסת הזאת. ההצעה הייתה אמורה לשים קץ למצב חוקי מעוות, שדן נשים רבות לעוני ומחסור בגיל הפרישה, מכיוון שהחסכונות לפנסיה במהלך החיים המשותפים לא היו ניתנים לחלוקה בהסכם הגירושין.

כולם תמכו בחוק – משרד המשפטים, משרד הרווחה, ואפילו הממשלה הסכימה להביא את ההצעה להצבעה. ובכל זאת, ההצעה לא הגיעה למליאה ביום שבו היתה אמורה. והסיבה היא התנגדות של המפלגות החרדיות. מסתבר שההסדר הצודק הזה היה אמור לחול גם על ידועים בציבור, רחמנא ליצלן, והחרדים לא רוצים לתת לגיטימציה להסדרי זוגיות שאינם נעשים תחת הרבנות.

החרדים דווקא לא התכוונו לשבור את הכלים על זה, אבל הדבר הראשון שהקואליציה הזאת עשתה הוא להתקפל בפניהם. אז מה עם עוד אלפי נשים ימשיכו לסבול בגיל מבוגר. אז מה אם יש נשים שמחכות לפתרון למצבן כבר שנים ארוכות. זה לא הולך להשתנות גם אחרי הצטרפות קדימה לממשלה.

אל תאשימו את החרדים: זה גם הליכוד, העבודה ועכשיו גם קדימה

זוהי דוגמה קלאסית לכמה האינטרסים שלנו נדרסים על ידי נתניהו ושותפיו לקואליציה. ואל תטעו לרגע לחשוב שמדובר בחרדים – מי שאחראי הם החילונים, אותם אבירי הישראליות שמדברים גבוהה גבוהה על הציבור "שלנו", אבל מפקירים את הנשים ברגע שהם בשלטון.

עשתה את זה מפלגת העבודה במשך רוב הקדנציה, עשה את זה הליכוד, עשה את זה ליברמן, ואין לי ספק שעכשיו יהיה זה תורה של קדימה להצטרף לחגיגה. הממשלה הזאת עסוקה במלחמה ברעיון הרדיקלי, שנשים הן אזרחיות שוות זכויות במדינת-ישראל.

היום בכנסת אנחנו נאבקות נגד שונאי הנשים ונגד אלה שמתבטלים בפניהם. היום אנחנו ניצבות נגד מגמה ריאקציונרית, שמבקשת לבטל את החקיקה המתקדמת והשווינית שעבדנו כל כך קשה כדי לחוקק.

מה שווה החוק נגד הטרדה מינית אם בממשלה יושב סגן שר בריאות, שרואה בכל אישה אובייקט בזוי, שכל תפקידו הוא לספק גברים, ולכן לא מוכן לראות ילדות קטנות רוקדות, ואוסר על חוקרות מצטיינות שזכו בפרס לעלות לבמה לקבל אותו מידיו?

מה שוות פסיקות בג"צ, שאיפשרו לאליס מילר ואחרות להצטרף לקורס הטיס בחיל האויר, אם שר הבטחון לא מעיף לכל הרוחות רבנים צבאיים ורבני ישיבות הסדר, שאומרים שהם מעדיפים לעמוד מול כיתת יורים מאשר לשמוע שירת נשים?

איך אנחנו אמורות לנוח על זרי הדפנה של דיני העבודה והיוזמות להשוואת שכר נשים, אם יש בממשלה הזאת שר תחבורה, ששולח את היועץ המשפטי שלו כדי להגן בבית המשפט על מדיניות ההפרדה בקווי המהדרין, וטוען שזה לגיטימי לשלוח נשים לירכתי אוטובוסים?

מצפה לנו אתגר גדול לקראת הבחירות בשנה הבאה. האתגר הוא להוביל להצבעה מגדרית - כזאת שתביא לידי ביטוי את האינטרסים שלנו, ושתפסיק לשים בעדיפות נמוכה את הפרספקטיבה המגדרית. תמיד אומרים לנו שיש דברים יותר חשובים. לא עוד. זה לא נכון, והאמירות האלה מזיקות קודם כל למדינת ישראל. מפלגה ומנהיגים, שלא מאמצים את הראיה הפמיניסטית, השוויונית, המכילה, לתוך המדיניות שלהם – רק ינציחו את התפיסות המיליטנטיות והקיצוניות בחברה הישראלית. בבחירות הקרובות, ולא משנה מתי הן יתקיימו, אנחנו צריכות להצביע הצבעה מגדרית – עבורנו ועבור המדינה.

>> ח"כ זהבה גלאון, יו"ר מרצ, נבחרה על ידי הפאנל של סלונה כחברת הכנסת המצטיינת בקידום נשים בכנסת ה-18. לפירוט הבחירה, הכנסו לפרוייקט בית הנבחרות




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה