עונת החתונות: אולי לא?

הדס בשן לא ממהרת לפזר צ'קים בחתונות בחודשים הקרובים, ומשתגעת מזוגות שעדיין מוציאים מאות אלפי שקלים עבור ערב אחד. לא אמרתם שאין לכם כסף?

08/05/2012
הדס בשן קבלו עדכונים מהדס
  • RSS
» אפשר גם אחרת. (צילום: thinkstock)

אז מה, חוזרים לרחובות בקיץ? מקטרים על יוקר המחייה, על שחיקת השכר, על חוסר היכולת לחיות בכבוד בארץ הזאת? זה רעיון מצויין, בעיקר לאור מאורעות השבוע האחרון, שהראו שהאזרחים צריכים להלחם על מה שהפוליטיקאים שכחו מזמן. אבל בעת שאני מחפשת אחר האוהל שלי בבוידעם, אני לא יכולה שלא לחשוב קצת על הדברים האחרונים של שלמה מעוז ב"לילה כלכלי", שטען שהצעירים במדינה הזו עדיין מבזבזים הרבה יותר מדי. מעוז אמנם אוהב למשוך אש תוך שהוא מתעלם מהרבה גורמים  - ובכל זאת, הוא גרד כאן באמת מטרידה: תרבות הצריכה נותרה כשהייתה. המסעדות  עדיין מלאות, רשתות הבגדים מפוצצות, והכי הכי גרוע: כולכם עדיין ממשיכים להתחתן בעשרות ומאות אלפי שקלים.

גילוי נאות: יתכן שכל טענותיי נובעות מהעובדה שמעולם לא נישאתי. לדעתי גם לא הציעו לי נישואים, אם כי היה אקס שעמו נהגתי לתכנן חתונת קונספט אליה נזמין רק אנשים שעשו לנו רע. היה זה אחד החיבורים החזקים בינינו: הפחד המשותף מהזמנה לחתונה בתא הדואר, שהיא כמו צו 8 של הוצאות מיותרות: 400 שקל  + דלק + חניה  + מסיבת רווקות/ים + מתנה לחינה במקרים החמורים. לא שהמתחתנים יוצאים בזול: למיטב הבנתי, ברירת המחדל בימינו היא לא לכסות את הוצאות החתונה, ואם כן -  אז ממש על הקשקש. אני פשוט לא  מבינה את דיל האימים הזה, בו צד אחד מוציא יותר מדי כסף על ארוע שאליו יזמין צד אחר שמנסה לכסות על הוצאתו בצ'ק מיותר. נניח ששני הצדדים האלה הם בני מעמד הביניים שמתלוננים שאין להם מספיק כסף כדי לקנות בית – מדוע הם לא מתאחדים להלחם בנורמה הבזבזנית הזו?

אה, כן, כי זה ארוע לכל החיים. לנכדים. משמעותי. מיוחד. אלא שמאז שעולם החתונות התמסחר כל כך, המילה "מיוחד" נשחקה יותר ממעמד הביניים. כל האולמות, כל המפיקים, כל הדיג'ייאים, כל המעצבים - כולם מציעים לכם את אותו "מיוחד", במחירים שרק הולכים ונוסקים. אורח ממוצע שהוזמן  ליותר מחתונה אחת בעונה הקרובה, כבר לא יזכור מה היה כל כך "מיוחד" בשלכם. במקרה הקיצוני, הוא יחשוב שהטרטלט שהגשתם היה מעניין יותר מהפוקצ'ה של הבת דודה שלו – אבל כמה באמת אפשר להנות מאוכל כשנדחפים בתור ארוך כדי לקבל אותו? ואם כבר מתחשק להתפנק, לא עדיף לבזבז את הכסף הזה על ארוחה אחת טובה במסעדת גורמה?

גם באגף הסולידי יש פס ייצור

כמובן שלא כולם יודעים שהם יפלו למלכודת ההוצאות הזו. הרבה זוגות "איכותיים" נוהגים להכריז שהחתונה שלהם תהיה "סולידית", אבל לתחושתי, גם בעולם הסולידי הזה כבר השתרש פס ייצור צרכני. חדרים פרטיים במסעדות החלו לספק שירותי התחתנות צנועים למראה, אך בסוף היום, אחרי השמלה והאוכל ורביעיית המיתרים – תגיעו לאותו הסכום, רק שאצלכם לא היה משה פרץ.

סמלי סטטוס והרגלים רעים בצד, הדבר היחיד שבאמת נשאר מיוחד ביום הכלולות, הוא יכולתה של הכלה להיות מהממת. בחורות ממוצעות למראה מקבלות כאן הזדמנות של פעם בחיים להתנסות באיפור מקצועי, מחוך תעשייתי ומעל הכל: פוטושופ. עם הפיתוי הזה קשה להתווכח - אבל לא צריך להתחתן בשביל זה, באמת! יש לי הצעה כנה, לכל בחורה בישראל: שכרי צלם מקצועי ליום צילומים חד פעמי, כולל איפור והלבשה. אחריו תוכלי לתלות תמונה של עצמך בסלון, בה את נראית רזה, זוהרת ומרוטשת. זה יעלה הרבה פחות, ויראה הרבה יותר טוב בשמלה שאיננה בצבע לבן. הרי לבן זה לא הצבע שלך. זה לא הצבע של אף אחת.

אני לא מתנגדת לרצונם של אנשים להכריז על אהבתם ולחגוג עם חבריהם. אבל אפשר גם אחרת, במיוחד בימים הלחוצים האלה. אפשר להזמין רק את מי שבא לכם להתחבק איתו, לעשות את זה בחצר או על גג, לוותר על ארוחה שלמה, לחפש שמלת יד שנייה או לשפץ אחת קיימת, לבקש מחבר קרוב ומוכשר לצלם אתכם כמתנה, להרכיב פלייליסט לריקודים עם האחיינים ולא עם די ג'יי מנוכר, והכי חשוב: לבקש מהאורחים לא להביא צ'קים מעל סכום מסויים, ואולי אפילו לא בכלל.

אפשר לעשות את כל זה או רק חלק, ואז להרגיש הרבה יותר טוב עם עצמכם בפעם הבאה שנפגש בעיר האוהלים.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה