הבעיה עם פורנו

בצרכנות כמו בצרכנות: הציפיות עולות על המציאות וסף הגירוי מרחיק אותנו מהחיים האמיתיים. טל שמואלי על האנשים שמוכרים לנו אורגזמה בשקית

03/05/2012
טל שמואלי קבלו עדכונים מטל
  • RSS
» טל שמואלי

המילה פורנוגרפיה נזרקת באמצעי התקשורת במגוון הקשרים – מיניים, מדיניים וחברתיים. גישה אחת לפענוח משמעות המילה היא הגישה הסובייקטיבית, לפיה לפורנוגרפיה אין הגדרה, אבל קל מאוד לזהותה כשנתקלים בה. מטיבי הלכת ינסו לכלוא את המילה הטעונה תחת הגדרה כלשהי, ואחת כזו קיימת, לפחות על פי הויקיפדיה-בריטניקה: "פורנוגרפיה היא תחום שעיקרו הוא הצגה של גוף האדם או התנהגות המינית של האדם במטרה לעורר גירוי מיני". אך מכיוון שאנו עדים לשימושים במילה פורנוגרפיה גם שלא בהקשרים מיניים, ניתן להרחיב את ההגדרה, שמבארת כמה מהבעיות שעולות כשדנים בעניין: פורנוגרפיה היא הצגתם של גירויים באופן שגורם לתגובה רגשית מהירה ועוצמתית.

העיסוק בפורנוגרפיה יוצר קיטוב, ולאו דווקא בין גברים לנשים, אלא בין שתי העמדות העיקריות: עמדת ה"נגד" המבוססת על הטענה שצרכני הפורנו, גברים או נשים, הם חלאות אדם, סוטים, ונצלנים חסרי מצפון. ככה, בפנים. וללא הצורך לנמק זאת, מכיוון שמין, על שלל צורותיו, מקושר פעמים רבות לפחד, אשמה ובושה. מנגד, מתייצבים אלו הטוענים שכל עוד היצירה הפורנוגרפית נעשית בהסכמה ועל ידי מבוגרים, זהו אמצעי לגיטימי לחקירת המיניות והרחבת גבולותיה, ושאין כל פסול בצריכתו. תקוותי בשורות הבאות היא למנות כמה מהבעיות שעולות ככל שהתעשייה הזו צוברת תאוצה וככל שגיל החשיפה אליה יורד.

פורנו מחפיץ נשים: כל מי שצפה בפורנו בחייו יוכל להעיד על כך. בסרטי הפרונו הנשים אינן אלא כלי קיבול, הן משדרות זמינות מינית תמידית, ומייצרות אשליה שניתן לתקשר עם נשים תוך התעלמות מההיבטים הרגשיים והאינטלקטואליים של מערכות היחסים בין בני האדם.

פורנו הוא זנות: התעשייה כולה מושתתת על שחקנים שמקבלים תשלום על השימוש בגופם לטובת הנאתם המינית של הצופים בהם, וזה פסול. אני לא מכיר גברים שצורכים שירותי מין ואלו שאני יודע שצרכו בעבר מתביישים בכך או שלא היו עושים זאת שוב. תרשים הזרימה שמוכיח שפורנו הוא זנות שונה במעט מזה שהתרגלנו אליו, אך קבלת תשלום עבור מין זו זנות, כך שצריכה של זנות, גם אם בחינם ודרך האינטרנט, היא תרומה לתעשייה.

פורנו יוצר ציפיות בלתי מציאותיות מסקס: רוב הנשים שאנו רואים ברחוב אינן נראות כמו הנשים שמביטות אלינו בעיני עגל מהמסך או המגזינים. הן גם לא מתנהגות כמוהן במיטה. לחלקן אפילו יש מה להגיד. רוב קוראי המאמר הזה גדלו בתקופה בה הפורנו היה מחתרתי, אך ילידי שנות התשעים שהגיעו לבגרות מינית כשהאינטרנט כבר התבסס מקבלים את שיעורי החינוך המיני שלהם דרך הרשת, ולא באף מקום אחר. הניסיון לשחזר חוויות מעולמות הפורנו בחיים האמיתיים מהווה מכשול גם במערכות היחסים שלנו. הפערים בין המציאות ובין התנהגויות-הפורנו מייצרים מצב בו החיים האמיתיים אינם עונים לציפיות שנוצרות בעקבות ההתחנכות על ברכיהם של שחקני ושחקניות פורנו. מערכות היחסים נמצאות בסיכון אמיתי כאשר הגברים נמצאים בחיפוש מתמיד אחרי האחת שתוכל לממש את הפנטזיות שהם הותנו להתרגש מהן.

פורנו מעלה את סף הגירוי: בכל פעם שאנחנו מנסים משהו חדש אנחנו צפויים להתרגש ממנו - אפקט הראשוניות הזה מופיע בסמים, באוכל וגם בפורנו. הבעיה מתחילה בחשיפה החוזרת, שאחרי זמן מה אינה מצליחה לשחזר את אותה התחושה שייצרה בפעם הראשונה, מה שמאלץ לחפש חוויה אינטנסיבית יותר - רק בשביל להרגיש את אותו האפקט הראשוני. בני גילי בוודאי זוכרים את הרצועה האירוטית של ערוץ 3, בלילות שישי. באותם ימים הספיק גב חשוף ושתי ידיים שמלטפות אותו בשביל לייצר ריגוש. היום מוכרים ככה שמפו.

השפעה שלילית על הדימוי העצמי: הצפייה בפורנו חשפת גברים לנשים בדיוניות ובמידה דומה – גם לגברים כאלו. לגברים שהם שחקנים מקצועיים שמתוגברים בסטרואידים ותרופות, שניחנים בפרופורציות בלתי-סבירות וכמעט בלתי ניתנות לשחזור בעבור רובינו, וכך הציפיות הבלתי מציאותיות של גברים ממין חוזרות אליהם כמו בומרנג. בבואם לקיים יחסי מין הם ישוו עצמם לשחקנים שראו באינטרנט וכשהם מתודלקים ברגשי אשם על ביצועיהם הממוצעים הם ייגשו לאקט המיני בבושה ובכעס.

אם לחזור לנקודת המוצא, שלפיה פורנוגרפיה אינה רק הצגה של גוף האדם בכדי לייצר גירוי מיני, אלא הצגה של גירויים כדי לייצר תגובה רגשית מהירה ועוצמתית, ניתן לשאוב את הסיכום מעולם תוכן מקביל: אלימות. הקשר בין צפייה באלימות בטלוויזיה ובמשחקי מחשב ובין התנהגות אלימה בוסס זה מכבר, וכך גם המתאם – צפייה באלימות מגדילה את הסיכוי להתנהגות אגרסיבית, ואין כל סיבה להניח שתהליך זה לא חל גם במקרה של צפייה בפורנו.

על פניו, נדמה שלמרות ש"כולם עושים את זה" אנחנו לא חווים את ההשלכות של הצפייה בפורנו כצונאמי של הידרדרות ערכית (או שמא?). הסבר אפשרי הוא שלחברה המערבית יש טכניקות להרחיק מאיתנו את הצדדים הלא נעימים של הקיום, ובלבד שנמשיך לצרוך בעקביות את מוצריה. כשם שתעשיית המזון מרחיקה מאיתנו אם המוות והאלימות שכרוכים בייצור האוכל שלנו, כך אנחנו לא מודעים למה שמתרחש מאחורי הקלעים של אחת התעשיות המשגשגות בעולם. יש היום ילדים שגדלים מבלי לדעת ששניצל היה פעם תרנגול, תנחשו איזה גברים הם יהפכו להיות כשמדובר במין.

הרבה יותר קשה לנו להנות כשאנחנו מביאים בחשבון את הסבל שנגרם לאחר רק בשביל לשרת את מטרותינו, ולמרות ההשוואה הלא אלגנטית לתעשיית המזון, המסר הוא ברור: תעשיית הפורנו היא תעשיה מזיקה. ההתחככות בה, מיד ראשונה או שנייה, גוררת השלכות. מטרת המאמר היא להפוך את ההשלכות האלו לברורות יותר. עצם הערנות לכך שצפייה בפורנו טומנת בחובה גם את התוצאות השליליות האלו יש בה כדי לרסנן ולתרום להתפכחות של גברים בגישתם לנשים, מערכות יחסים ויחסי מין.

טל שמואלי באתר ביצים: החוויה הגברית לסוגיה

>> נונה ד. דווקא מחבבת את הז'אנר

>> ויוני אלקן היה רוצה לראות פורנו מסוג אחר




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה