טיפול נפשי לכל אזרח

הרפורמה ההיסטורית בבריאות הנפש יוצאת לדרך: משרדי הבריאות, האוצר וקופות החולים הגיעו להסכמה, כך שמעתה יוכל כל אדם בישראל לקבל טיפול נפשי במסגרת קופות החולים

01/05/2012
שווה לכל נפש קבלו עדכונים משווה לכל נפש
  • RSS
» אסור להפריד בין בריאות הגוף לבריאות הנפש, Thinkstock

הבוקר אישר הקבינט החברתי-כלכלי את הרפורמה בבריאות הנפש, במסגרתה תועבר האחריות על שירותי בריאות הנפש ממשרד הבריאות לידי קופות החולים, שיקבלו תוספת תקציבים של כ-300 מיליון ש"ח.

לדברי סגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן  "זו בשורה של ממש לתחום בריאות הנפש בישראל שתשפר משמעותית את איכות הטיפול במתמודדים בתחום רפואת הנפש. אנו עושים היום היסטוריה מערכתית, בתחום כה חשוב ורגיש, לאחר סחבת של שנים רבות".

מחכים לרפורמה כ-18 שנים

בהתחלה זה נראה מבטיח. כשנחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי, בשנת 1994, עברו שירותי הבריאות ממשרד הבריאות לידי קופות החולים, מתוך מטרה לשפר ולייעל את השירותים ולהבטיח סל שירותי בריאות שוויוני לכל תושבי מדינת ישראל. הכוונה היתה להעביר גם את שירותי בריאות הנפש, אולם, אלו נותרו בסופו של דבר בחוץ מסיבות שונות. שר הבריאות דאז, אפרים סנה, הודיע מעל במת הכנסת בשעה שהחוק אושר על "דחייה קלה" בהכנסת הפסיכיאטריה לסל השירותים שהקופות מחויבות לתת למבוטחיהן. כך נוצרה הפרדה אבסורדית בין גופנו לנפשנו: הטיפול בגוף ניתן על ידי קופות החולים, בעוד שהטיפול בנפש ניתן על ידי משרד הבריאות. ה"דחייה הקלה" הזו נמשכת מאז ועד היום, כבר קרוב ל-18 שנים, ובינתיים התקציבים נשחקו והשירותים לא התפתחו כנדרש.

הפרדה מסכנת חיים

כרבע מיליון איש בישראל זקוקים לשירותי מערכת בריאות הנפש הציבורית מידי שנה. תחנות בריאות הנפש הפועלות כיום, בהן צוות מטפלים מסור ומקצועי, לא עומדות בעומס ואינן מצליחות לספק את צרכי האנשים הזקוקים לטיפול נפשי. בישובים רבים, בייחוד בפריפריה, אין מרפאות ציבוריות, וגם היכן שפועלות מרפאות התור אורך חודשים רבים. אותם אנשים שלא מצליחים לקבל טיפול במערכת הציבורית, נאלצים לשלם מכיסם עבור טיפול פרטי בעלות גבוהה. מי שידו אינה משגת, נותר ללא טיפול. כל מי שזקוק לטיפול נפשי, בני משפחתו וסביבתו הקרובה נושאים בנטל היום-יומי של דאגה לבריאותו, ללא תמיכה מספקת מצד המדינה. מי שכן מצליח לקבל טיפול נפשי, מקבל אותו במרפאות נפרדות ומבודדות, הרחק מעין החברה. הפרדה זו מחריפה את הסטיגמה השלילית הקיימת כלפי מצוקה נפשית, ומציגה את הטיפול הנפשי כשירות הניתן במחשכים.

ההפרדה בין שירותי בריאות הגוף לשירותי בריאות הנפש אינה רק מקוממת. היא גם מסכנת חיים, ופוגעת ביעילות הטיפול. מצוקה נפשית עלולה במקרים רבים להשליך גם על הבריאות הגופנית; ולהיפך. כך גם הטיפולים הניתנים במרפאות השונות. כאשר פסיכיאטר רושם לחולה תרופה אחת, ובמקביל רופא המשפחה רושם לאותו החולה תרופה אחרת, מי הגורם המקצועי שמסנכרן בין הטיפולים הניתנים, ומוודא כי הם לא עומדים בסתירה זה לזה? או גרוע מכך, יגרמו לתופעות לוואי חמורות? כיום לא קיים גורם כזה. לא מפתיע, אם כן, שדו"ח חדש של משרד הבריאות מצא כי שיעורי התחלואה הגופנית והתמותה גבוהים יותר בקרב אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית.

זכותו של כל אזרח לקבל טיפול נפשי

הרפורמה המוצעת בשירותי בריאות הנפש תאפשר לבריאות הנפש לקבל את מקומה הראוי. לראשונה, תכיר המדינה בזכותו של כל אזרח לקבל טיפול נפשי. ייקבע סל שירותים מחייב, אותו יספקו מרפאות קופות החולים הפרוסות ברחבי הארץ. מתמודדים יוכלו לקבל טיפול נפשי באותן מרפאות בהן הם מקבלים טיפולים גופניים. שירותי הבריאות כולם יאוחדו תחת קורת גג אחת, ומערכת הבריאות הכללית סוף סוף תאמץ לחיקה את בריאות הנפש.

בימים האחרונים התפרסמו ידיעות בהן דווח על הסכמה היסטורית בין משרד האוצר, משרד הבריאות וקופות החולים, על פיה הרפורמה בבריאות הנפש תועבר בצו מינהלי. אנו מקווים שהרפורמה אכן תעבור בהקדם, ודורשים שהיא תעבור באופן המקיף והמיטיב ביותר, ותתוקצב בהתאם. הגיע הזמן לתקן את העוול המתמשך ולצאת לדרך חדשה.

הטקסט נכתב על ידי "שווה לכל נפש - לקידום הרפורמה בבריאות הנפש" - הקואליציה של ארגוני מתמודדים, בני משפחות וארגוני זכויות אדם הפועלים בבריאות הנפש.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה