האם בלוגרים הם העיתונאים החדשים?

האפינגטון פוסט משקיעים בבלוגרים. ובלוגרית חדשות אמריקאית פוטרה מוושינגטון פוסט כי פרסמה מידע מוטעה שלא נבדק. מקרה מבחן לפער בין העיתונאי המסורתי לחדש?

30/04/2012
ריקי כהן קבלו עדכונים מריקי
  • RSS
» אריאנה הפינגטון, GettyImages

שני אירועים תקשורתיים מעניינים בעולם הבלוגרים האמריקאי, מלבים שאלות מרתקות הנוגעות לסוגיות מעמד הבלוגרים, האתיקה שלהם, והגיבוי שהם מקבלים מהגופים המשלמים להם.

אתר הבלוגים האפיגנטון פוסט, שנמכר בעסקת ענק לAOL הודיע כי ייסד קרן השקעות בעזרת תורמים, והיא תממן עשרה עיתונאים שיערכו תחקירים על הכלכלה האמריקאית, בעזרת תקציב של 1.75 מיליון דולר. העיתונאים יתאמו עם פרילנסרים באתר ויחלקו את המידע לכל אתר אינטרנט וגוף תקשורת. ההודעה מגיעה על רקע תהליכים מדאיגים עבור העיתונות האמריקאית, פיטורים של עיתונאים, סגירת עיתונים, וירידת קרנה של העיתונות. באתר האפינגטון פוסט מועסקים רק שבעה עובדים, ולמרות זאת, תפוצתו רחבה בהרבה מעיתונים מסורתיים מובילים.

הצעד, המלווה בהצהרות של המייסדת אריאנה האפינגטון על שינוי מעמד הבלוג במדיה, מחזק את הטוענים כי הבלוגרים הם העיתונאים החדשים, וכי הם ימצאו ערוצים להתפרנס מעבודתם.

האם זו גניבה?

מקרה מבחן אתי מעניין בנושא בלוגרים התרחש בוושינגטון פוסט. עיתון הסובל מאותה ירידת תפוצה מוזכרת בעיתונות. אליזבת פלוק, בלוגרית החדשות הראשית של העיתון נאלצה להתפטר לאחר שטעויות אתיות נחשפו בעבודתה. עבודתה של פלוק הייתה איסוף ידיעות חדשותיות מגופי חדשות, "אריזתן מחדש", וריכוזן תחת נושא, בליווי קישור הקוראים למקור ממנו הם הופיעו.  על אופן העבודה הזו קיבלה ביקורת קשה מעורך לשעבר בניו יורק טיימס, ביל קלר, שטען נגדה: "זה גובל בגניבה".

עיתונאי רשת מולעטים במידע אינסופי שזורם אליהם במהירות ובתדירות לא סבירה לכיסוי. עליהם לקרוא במהירות, לסכם, לשכתב בלשונם, להוסיף קישורים למקומות מידע, כשהם מנסים "לטפס על הגל" של השיחה הנוכחית ברשת, ולעלות על נושאים פופולארים שיביאו הקלקות רבות. החיפזון הזה עולה לא פעם בטעויות שמערערות את אמון הקוראים.

ואכן פלוק הסתבכה וקיבלה שתי הערות פומביות שחשפו את טעויותיה: היא פרסמה סיפור שהתגלגל ברשת, על שימוש לכאורה של מיט רומני, המתמודד לנשיאות, בסיסמה של הקו קלוקס קלאן באחד מנאומיו, סיפור שהתגלה כרכילות חסרת בסיס. טעות נוספת הייתה לה כשפרסמה מידע לא בדוק על ממצאים מדעיים חדשים לפיהם אותרו חיידקים בנחיתה על המאדים ב1976.

פלוק עצמה טענתה להגנתה שהיה זה רק עניין של זמן, שכן הלחץ עליה היה עצום. העיתונאי פטריק ב. פקסטון שדיווח על המקרה בעיתון עצמו, כתב כי משיחותיו עם בלוגרים נוספים הם התלוננו על תחושה כי הם נטושים בעולם הדיגיטלי, ללא הכשרה, הכוונה, כלים מקצועיים, וגיבוי, כשהם מתחרים בעמיתיהם העיתונאים לפרסם מידע חדש כל הזמן, ואינם יודעים מהן אפשרויות הקידום הצפויות להם בזירה כזו.

אם השאלה הפותחת היא האם הבלוגרים הם העיתונאים החדשים, המקרה של הפוסט חושף באופן חד את הפער בין מקצוע העיתונאי שנדרש להשכלה, נורמות עיתונאיות ומיומנות מקצועית, לבין הבלוגר, שיכול לבסס את תהילתו ללא כל אלו, בקיצורי דרך שנויים במחלוקת שעניינם רייטינג ויכולת לחולל "באז" - או לרכב עליו. זה לא מקרי שבישראל למשל, כמעט ואין בלוגרים חדשותיים שעוסקים בדיווח ומתחרים בגופי החדשות. אלו שמחזיקים בלוגים אקטואלים עוסקים בעיקר בפרשנות וניתוח, ורובם עיתונאים לשעבר או בהווה. לבלוגרים בארה"ב מעמד וונוכחות בולטים יותר בזירה החדשותית-פוליטית, וגופי המדיה, כמו הפינגטון פוסט מציבים אותם בחזית, כשהם בודקים ללא הרף את היכולת למצוא ערוצי רווח חדשים. עם השינוי העמוק הזה בעולם התקשורת מגיעות התנגשויות - מעניינות ובעלות מחיר לחלק מהעוסקים, ונראה שזה רק יילך ויחריף עם התמורות הבאות.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך