מסעדת בית היין: עושים כבוד לבשר

היש דבר משמח יותר מאשר לגלות שמתחת לאף שלך שוכנת מסעדת שף שחלק ניכר משטחה מוקדש לחנות יינות ובירות (וגם לגבינות, שוקולד וריבות) איכותיים?

30/04/2012
אסנת עופר קבלו עדכונים מאסנת
  • RSS

כבר 16 שנים שאנחנו – תושבי השרון הצפוני, בואכה עמק חפר – מרגישים מוזנחים מבחינה קולינארית. עד היום השכלנו לאמץ בסך הכל 3 מסעדות מקומיות סבירות שאפשר להתנחם בהן. באחת מהן השירות ממש גרוע. כשמתחשק לנו לאכול אוכל מוקפד ומענג, אנחנו מרחיקים עד תל אביב או הרצליה.

ובכן, כנראה שתמו ימי הנדודים.

את חטאי אזכיר היום: מאז שעברנו לגור בפרובינציה אני שומעת שמועות סותרות על מסעדת בית היין. איכשהו נוצר אצלי הרושם שמדובר בפאב כפרי נטול חן ואפלולי, שמציע אוכל בינוני ושמנוני. מתברר שאסור להתייחס לשמועות שלא אני היא זו שמפיצה אותן. מסעדת בית היין – מביך אך משמח להודות בכך – היא בדיוק ההפך הגמור. למעט הסופרלטיב "כפרי" שעוד ידובר בו.

הזמנו מנות ראשונות. מרק בצל בשבילי, קרפצ'יו סינטה בשבילו. המבחר לא גדול, אבל על פי הפילוסופיה של קרניבור הבית, מדובר ביתרון. מבחר לא גדול, גורס האיש, מבטיח שמדובר במרכיבים טריים ואיכותיים ובמנות שהשף מתמחה בהכנתן. התיאוריה הזו הוכיחה את עצמה מיידית.

מרק הבצל (42 שקל) היה חמוד. ניחוחי, עשיר ביין, מעקצץ פלפל שחור במידה הנכונה, והגבינה שהונחה מעל פיסות הלחם הקלוי היתה טעימה להפליא.

הקרפצ'ו סינטה (42 שקל) טבל בירק (ארוגולה) שבבי פרמז'ן ושמן זית משובח. "אם רוצים לעמוד על טיבה של מסעדה, כדאי להזמין קרפצ'יו. אם הקרפצ'יו לא טעים סימן שאין מה לפתח ציפיות לגבי ההמשך הבשרי של הארוחה. ולא אוכלים פעם שנייה במסעדה שמגישה קרפצ'יו לא טעים", אמר הגבר ושלה פרוסה דקיקה מהצלחת. "הבשר טוב והתיבול אינו מאפיל על טעמו. מרגישים שיש לשף הרבה כבוד לבשר", יצא פסק הדין.

חיכינו לסטייק אנטריקוט. בינתיים עשינו סיבוב נוסף בחנות היין וגילינו שלמסעדה יש מותג יין משל עצמה, בשיתוף יקב טוליפ. טעמנו מהקברנה (קולקטיבו, בית היין מעברות טוליפ. 28 שקל לכוס) שהיה טעים ונחמד. לשולחן הוגשו גם כוס שרדונה סביר (כרם אורגני אודם ירדן. 30 שקל), שנזנח במהירות לטובה קברנה (כרם קאיומי, 39 שקל) שהיה כל מה שאני אוהבת ביין: עשיר, פירותי, מלא ניחוחות. תענוג. טעמנו גם מש"ק (מרלו, קברנה, שירז, יקב יתיר, 36 שקל) שהיה מעט חמצמץ ויבש יותר, לטעמי. בנזוגי דווקא התפעל ממנו מאוד.

מילה על העיצוב: אמרתם כפרי, אמרתם רצפות עץ, תקרת מחצלת וריהוט עץ כבד. לא משהו שלא ראינו קודם, ועדיין משתלב היטב באופיו של המקום: קיבוץ מעברות, בו שוכנת המסעדה, הוא קיבוץ ותיק של השומר הצעיר. גם יושבי השולחן הסמוך השתלבו היטב בתפאורה הכפרית: חבורה של בני גיל הזהב, שפשטו את בגדי העבודה הכחולים וקפצו לתקוע צלע לבן.

הגיעו העיקריות. אני – חצימחונית - קיבלתי בס שלם אפוי בתנור (108 שקל), שוחה ברוטב לימוני טעים ולא כבד, ובטנו מרופדת בעשבי תיבול – בעיקר אורגנו שאחר כך התגלה צומח בגינה בכניסה לבית היין. למרות שבדרך כלל אני מתעצלת ומזמינה נתח מפולט, הפעם התגברתי על עצמי, הצלחתי לפרק את הדג ולחסל כמעט את כולו.

גולת הכותרת היתה האנטריקוט ברוטב ערמונים (118 שקל), 300 גרם של בשר משובח, עשוי במידה הנכונה (מדיום). רק טעם ממנו, מיד עלו מגרונו של הקרניבור אנחות מג ראייניות. "אני רוצה את מה שהוא אוכל", לחשה בהערצה ובהיגוי מושלם אחת מפושטי החולצות הכחולות ודחתה מעליה את הלבן הבנאלי. "הבשר פשוט נמס לי בפה. הוא טעים כל כך, שאני חושב שאחסל אותו. זה משהו שקורה לי רק פעם בשנה, והיום זה היום", התפייט הגבר.

שתי התוספות, פירה חמאתי בשבילי, שעועית ירוקה ופריכה בשבילו, היו מצויינות. ורק הקינוח אכזב. המוס שהוזמן היה עשוי שוקולד משובח ועתיר מוצקי קקאו, אבל היה כבד, ולא אוורירי כמתבקש. הקרניבור, מעולף מהאנטריקוט, סירב לטעום, חשק ליסתותיו וחשב על אנגליה. כלומר, איך הוא מזדחל למיטה ושוכב על הגב.

אין ספק, אנחנו עוד נשוב.

בית היין מעברות בכניסה לקיבוץ, טלפון 09-8972055 09-8972053, שעות פתיחה ב'-שבת 8:30 – 24:00




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה