לוקח ת'זמן

"בשנה האחרונה משהו בי השתנה. אני כבר לא רץ להכריז לחברים שמצאתי את האקס הבא שלי". אחרי שנים שבהן גלעד ינאי התרגל לרוץ מהר, הוא לומד לקחת את זה איזי

22/04/2012
גלעד ינאי קבלו עדכונים מגלעד
  • RSS
» לא תאמינו כמה חארות סבלתי. ינאי

בניגוד לחלק גדול מחברי לקהילה הגאה, נולדתי בן אדם זוגי. אני שואף לזוגיות יציבה ומאושרת, כנראה כדי לתקן את הזוגיות הרעועה של הורי שהתגרשו לפני יותר מ-20 שנה, ואולי כדי להעתיק את הזוגיות המאושרת של אמא שלי ובעלה השני. סקס אפשר לעשות עם כל אחד, אבל להתעורר בבוקר עם כל הג'יפה ליד מישהו, זו אינטימיות אמיתית.

רצה הגורל ובארבע השנים האחרונות אני רווק. פה חודשיים עם מישהו, שם שבועיים עם מישהו אחר, ובאמצע הרבה סטוצים. אחרי הכל, פרו ורבו זו מצווה.

כמו רבים אחרים, רובן בנות, גם אני חטאתי והייתי מאוהב ברעיון של להיות מאוהב הרבה יותר מבן האדם שהיה לצידי. התשוקה והכמיהה לזוגיות היתה כל כך גדולה, שהבחור שהיה לצידי היה יכול להיות מוחלף במישהו אחר, רק שיהיה שם מישהו. אתן לא יודעות כמה חארות סבלתי כדי להגיד שיש לי חבר, לכמה מנייאקים נתתי לנצל אותי, במודע ובעיקר לא במודע, רק כדי שיישארו שם. זה לא שחשבתי שאני לא ראוי להם, לנרקיסיסט כמוני אין בעיית בטחון עצמי, פשוט רציתי מישהו. כל אחד. לא משנה מי, ואת המחיר שילמתי.

אני זוכר איך אחרי הדייט השלישי רצתי לשנות את הסטטוס בפייסבוק מ"רווק" ל"בזוגיות", ואיך אחרי שלושה ימים שילמתי מחיר כבד של השפלה בשינוי הסטטוס חזרה ל"רווק". מוזר, אבל סטטוסים של זוגיות מביאים הכי הרבה לייקים, וסטטוסים של חזרה לרווקות מביאים הרבה קללות אל עבר הצד השני. מיותר לציין שאני גאה בחברים שלי, הם יודעים בדיוק מה להגיד ברגעי האמת.

בשנה האחרונה משהו בי השתנה. אני כבר לא רץ להכריז לחברים שמצאתי את האקס הבא שלי. זו לא הבושה בלהגיד שנפרדנו, אלא בבושה להכריז על זוגיות ממש מהר. וכן, יש בזה בושה.

לאחרונה חוויתי את הבושה, אבל מהצד השני. הכרתי בחור ממש נחמד באינטרנט ודיברנו כמה ימים. בזמן שהייתי בסוף שבוע בחו"ל דיברנו דרך אחת מאותן אפליקציות חינמיות, והבחור כתב שהוא אוהב אותי. ארבעה ימים אנחנו מדברים, והוא כבר אוהב, ישמור השם. "רק רגע, אתה עוד לא ממש מכיר אותי. לך תדע אם אני אמצא חן בעינייך גם במציאות", אמרתי לו. תנסו אתם להניא בן אדם מאוהב מהעמדה שלו. בהצלחה.

הוא לא אהב אותי, אלא את הרעיון של להיות מאוהב

הבעיה לא היתה איתו. הבעיה היתה שהסכמתי להיפגש איתו אחרי זה ולא הבנתי מה עומד מולי. אז נפגשנו אצלו בבית, ואחרי שעה הוא שאל אם אני נלחץ בקלות. אני לא. אני פולני ומנותק מהרגשות שלי. "ואיך אתה עם הצהרות?", הוא הקשה. "לא!", פסקתי, "בלי הצהרות בדייט ראשון". המשך המשפט נאמר רק בראש שלי והוא היה "כי לא יהיה דייט שני".

חמוד ככל שיהיה, הבחור לא ספר אותי. הוא לא באמת אהב אותי אלא את הרעיון של להיות מאוהב. אני הייתי דמות בסיפור שהוא בנה, ועם כל הכבוד, אותי אף אחד לא מלהק למציאות מדומה. אני חייב לבחור הזה המון, מפני שקלטתי כמה הייתי פתטי עם הכרזות מהירות וסטטוסים זריזים. למה אני כל כך נמהר להכריז על זוגיות, כאילו זו מתנת אלוהים לאנושות? פוטוסינתזה אני עושה לבד מאז נולדתי, אז מה הבעיה?

פסיכולוגיה יכולה להגיד הרבה דברים ואני בטוח שבשום תרחיש אני לא אצא טוב. פולני כמוני כבר לא מצפה לניסים, אבל כן למדתי משהו, וזה להפסיק לרוץ ולהתחיל ללכת. בעידן שבו כולם רצים כדי להספיק הכל, התחלתי ללכת וליהנות מהדרך הבודדה.

לפני שבועיים הגיע בחור חדש לחיי. בשלב זה כבר הייתי יוצא בהצהרות, מכריז הכרזות משל הייתי דוד בן גוריון, ואומר מילות אהבה. הבעיה היא, וזו כנראה ממש לא בעיה, שאני לא מרגיש את כל הדברים האלה. הוא בחור טוב ובהחלט הייתי רוצה לבדוק לאן זה מתפתח, אבל אני לא מרגיש את הצורך לרוץ ולספר לחבר'ה. נעים לי לשמור את זה לעצמי ולבדוק לאט לאט מה יקרה איתו. הוא בחור טוב, ממש טוב, ועדיין אני לא חולם על גיל 80 ושתי מערכות שיניים תותבות בכוס אחת. אלוהים ישמור, או שהתבגרתי או שהפכתי לגבר.

גבירותיי, אני מכריז בזאת על הקמת צורת מחשבה חדשה, אחת שלא גורמת לצד השני לרוץ בצעקות שבר ומותירה עננת אבק. אני מוריד מעלי את כבלי המחשבה הישנה ופונה לדרך חדשה ולא נודעת. אני לא יודע מה יהיה עם הבחור החדש, אבל לפחות אני יודע שאם הוא ילך זה יהיה בגלל מי שאני באמת ולא בגלל מה שאני משדר, ועם זה אני יכול להתמודד.

>> לכל הטורים של גלעד ינאי




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה