נרדמת בעמידה

יותר ויותר נשים מתעוררות אחרי גיל 40 ומבינות שאהוב נעוריהן הפך לרודן קטן ולא מפרגן. גילי קצנלנבוגן חושב שזו אחריות שלהן לא פחות משל הגבר שלצדן

22/04/2012
גילי קצנלנבוגן קבלו עדכונים מגילי
  • RSS
» מתפתחים ביחד ולחוד. קצנלנבוגן

"תראה...גם מפני שהוא נוחר וגם בגלל שאני, איך לאמר את זה בעדינות, לא הכי נמשכת אליו בעולם  - אז יצא ככה שאני כבר שנתיים ישנה בחדרים נפרדים ואני כולה בת 46 אתה יודע...לא תגיד 70 80... אבל כשהוא נוחר, ישמור אותי ואותך האל, אני מרגישה כאילו אני ישנה עם גנרטור שהשתחררה לו הרצועה.

אין דברים כאלה. הוא בלתי נסבל ממש.  אני לא אשכח את הלילה האחרון בו אמרתי- לא עוד! אני לא ישנה כאן יותר. הבטתי בו, ישן ונוחר ושאלתי את עצמי בלב ככה, זה אותו אודי שלי הקצין, הצנחן שהכרתי בצבא, זה שנשא אותי בשנים בראשונות על כפיו עם הבלורית הבלונדינית הזו, החתיך ההורס הזה שהעיף בתוכי ואל תוכי את כל הפרפרים מכל הסוגים והצבעים? והיום הוא כאן מפרפר מחרחר ונוחר כמו סוס יאור בהתקף אסטמה. קירח ,שמן עם ריר כזה שנוזל לו בזוית הפה על הכרית. איכס.

מה עשיתי ריבונו של עולם  שמגיע לי לישון עם הדבר הזה עד יומי האחרון, למה לי דווקא..למה?

וכשאמרתי לו 'בוא נטפל בזה', הוא ממש לא רצה כי התפדח ללכת איתי לרופא אף אוזן גרון שיטפל בנחירות שלו ויגיד לו, או יותר נכון לי מה עושים עם המנסרה הזו.

"גילי, אתה חייב להאמין לי שיש נחירות ויש נחירות. אני לא מבינה איך הוא לא מתעורר מעצמו. כשזה התחיל לפני שנים הן היו חמודות כאלה נסבלות וקטנות.. אבל אז ככל שחלפו השנים משהו שם במערכת הנשימה שלו או בעמוד השדרה שלו השתנה והוא התחיל להיות גנרטור, רק תודה לאל בלי חשמל.

ואז אמרתי לו 'אהוד, בחיאת. בוא נעשה עוד נסיון, תדביק את זה על האף' והדבקתי לו את המדבקות האלה. אבל הן עזרו בערך כמו כוסות רוח למת. ואז עברתי לשלב של המרפקים שמפסיקים לרגע את המנסרה וכבר היו לי סימנים כחולים במרפקים וזה גם לא עזר. היו פעמים שכמעט וסדקתי לו את הצלעות. והוא התעורר וצעק בבבהלה: 'רותי- אייייי... השתגעת??? מה את עושה???'

'מה אני עושה? יא חמור אני מנסה לישון כבר שנה וחצי, זה מה שאני עושה כשאתה נוחרררר...'

ועברתי לאטמים שגם הם לא עזרו וכשהייתי בכל זאת קמה בבוקר הייתי צועקת מידי פעם בקולי קולות כי היייתי שוכחת את האטמים באוזניים. ופתחתי לו את הפה עם קליפס כזה וזה דווקא עזר קצת אבל הקליפס נפל לו לפה והוא כמעט נחנק למוות  ואז החלטתי שזהו, עד כאן, רק זה חסר לי שבעלי בן חמישים וחמש ימות לי מוות בעריסה ואני אואשם בהריגה.

אז עברתי לחדר של הילדה הגדולה שכבר עזבה את הבית. וזהו, ככה החיים שלי נראים בשנתיים האחרונות...אוף.

"וזה עוד לא הכל אתה יודע, יש שלב בחיים שכשאתה פוגש מישהו בגיל צעיר אתה ממשיך איתו את החיים שלך וכל אחד בחיים האלה מתפתח יחד ולחוד ויוצאים ביחד ואוכלים ביחד ומבלים ביחד ואודי שלי היה תמיד זה שיוזם ותומך ומטפל ומלטף ובתוך השיגרה הזו של הילדים ובית דברים משתנים, והילדים גדלו ולי נמאס להיות האישה הקטנה שמטפלת ומארגנת את הבית. וככה לפני שנה קיבלתי החלטה לעשות סוף סוף עם עצמי משהו ונרשמתי לחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב וזה היה נפלא, וגם נרשמתי לקבוצה שמתעמלת ורצה בבקרים וגם זה היה נפלא.

אודי פירגן בהתחלה אבל פתאום הוא הרגיש שיש לי עולמות תוכן חדשים ואחרי כמה חודשים התחיל לרדת עלי שאני יותר מידי משקיעה בלימודים ובחוג ההתעמלות הזה, והתחיל לשאול שאלות מוזרות כמו למה את נשארת בחוג ההתעמלות ושותה מיצי בריאות עם שני הידידים החדשים שלך, ששניהם אגב נשואים באושר, ומה פתאום רועי הזה מתקשר ומזמין אותך לרכיבה על אופניים. ואני ממש מתחילה להרגיש לא נוח עם זה.

סוף סוף אחרי כמעט 20 שנה יש לי את הפינה שלי ואת התחביבים החדשים שלי וזה לא נראה לו?".

ואני שותק ומקשיב בעיקר למה שהיא בעצם לא אומרת ומבין שהיא כבר ממש לא אוהבת את האודי הזה שלה שלפי התאורים נעשה רודן קטן ודי מגעיל ושואל אותה מה לדעתה צריך לקרות כדי שהיא באמת תתעורר.

וביננו, התרחישים האלה בעיקר קורים למי שנרדמת בעמידה ומשתפת פעולה עם דפוסי ההתנהגות של בעלה. לאורך כל השנים , רותי היתה האישה הקטנה ולקחה את רוב הנטל בתחזוק הבית וגידול הילדים עליה ועכשיו פתאום בשנה האחרונה היא החליטה שלא טוב לה שם ובצדק, במקום ההוא שיצרה לעצמה והיא רוצה לשנות.

וזו תופעה שאני נתקל בה באחרונה אצל הרבה נשים שנרדמו בעמידה, לא מיצו את עצמן והקריבו את עצמן למען תפארת מדינת הבית והילדים ושכחו את עצמן אי שם בתחילת הדרך. ופתאום הן מתחילות להבין שאם לא יתעוררו התרדמת תתפשט בכל הגוף. וכשמחליטים כבר לעשות את הצעד ולשתף את את האדיוט שמבחינתו זה וואללה יופי טופי  שהיא מכבסת תולה מבשלת ודואגת לבית ולילדים. פתאום מתחילה התמודדות חדשה – המלחמה על החופש והמימוש העצמי.

"כוסאוחתוק הוא והעולמות שלו, דברים משתנים והחיים שגזרתי על עצמי ממש לא מתאימים לי יותר", זה מה שהיא צריכה לאמר. ישנם גברים שמבחינתם כל עוד הם מפרנסים, הם חושבים שזכותם לעגון את נשותיהם בבית ושיגידו תודה על כל רגע שהן חיות בבית הזה. "תהיי אופה ותשתקי". כך אמר לה באחד הויכוחים אותו נחרן מצוי.

המון נשים בזמן האחרון מתלוננות על בעלים רודנים שמתעללים בהן ורודים בהן מילולית. הפגיעה המילולית ברוב הפעמים חמורה הרבה יותר מלא עלינו פגיעה פיזית.

מילה והשפלה מדממות בתוך הנפש שנים ולפעמים לנצח.

ולכן, אני מציע לכל אחת שבתחילת דרכה, לסמן לעצמה תוכנית "עסקית" כזו עם בעלה הטרי ובשלב מוקדם מאוד ליישר איתו את הקו על מנת שבבוא היום לא תפתיע אותו כשתרצה לממש את זכותה הממש לגיטימית להעשיר את עולמה הפנימי.

תתפלאו, אבל יש עדיין בעלים שמסתובבים בשמורות הטבע שלנו ומרשים לעצמם לשלוט בחיי נשותיהם.

וזה נורא.

ובלי שום קשר ובמעבר חד לנחירות של תחילת הסיפור. אם לי היה נגיד בעל נחרן ורודן כזה במיטה? הייתי מבקש ממנו שיפסיק לנשום כשהוא ישן לכמה שעות. רודן, אתן יודעות, זה ההוא  שפיסל את ה"איש החושב". ואם הבעל שלכם הפסיק לחשוב וחושב שהוא רודן וזה כבר הפך למשהו מתמשך ונורמטיבי בביתכם, שחררו אותו במהירות לשמורת הטבע הקרובה או לאגמון החולה, שימצא יונק דבש או חוחית שתעשה לו צוויץ צוויץ .

בדרך כלל הם חוזרים על ארבע, ומבקשים מחילה וסליחה וכאלה אבל אז כבר מאוחר כי אצלכן זה כבר מת, ואין כבר קבלת קהל, לא רק בחגים אלא בכלל.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה