יאללה מכות

מחזר חדש בחייה של נונה ד. מציף את הקונפליקט הנצחי בין המזוכיסטית לנורמלית. אומנם הבטיחה לעצמה שלא לסגת שוב אל המקום הבטוח של מיחזור אקסים, אבל יש לה שק של תירוצים למה זה עלול לקרות שוב

19/04/2012
נונה ד. קבלו עדכונים מנונה
  • RSS

חוסר היכולת לשתף את ר', המחזר החדש שלי, בהעדפותיי המיניות, גורם לי לתסכול בעודו מרפרף על שפתיי נשיקות קטנות או מנשנש לי את העורף בעדינות מעצבנת, ולקשר בינינו להתפתח בדשדוש צולע.

מצד אחד ניצבת האימפולסיביות הטבעית שלי שמשולבת בחוסר יכולת לדחות סיפוקים, אך מצד שני אני כבר למודת חוויות סקסואליות מטלטלות בכלל וחוויה אחת בפרט שגבלה כמעט באונס על ידי אידיוט שקטפתי ללילה מאתר סאדו וממש - אבל ממש - לא הבין את כללי המשחק.

וכל ההקדמה הזאת על שום מה? על שום הצורך לתרץ לעצמי את חוסר האמונה בכך שבקרוב יתפתחו יחסי אמון פתוחים דיים ביני לבין ר'. בצוק העתים התקשרתי אל א' הישן וה"טוב" (טוב בלהיות אכזר) וקבעתי עמו דייט לילי.

יותר מחצי שנה חלפה מאז נפגשנו בפעם האחרונה, זיק החיוך בעיניו של א' שהעיד על הגעגוע התחלף מייד בהבעה רצינית ומאיימת כיאה למאסטר במעמדו. ידו לפתה בחוזקה את עורפי עד שנאנקתי מהכאב המענג שפילח את אבריי והוא הוביל אותי כפופה בדממה חסרת מילים אל היכל השעשועים שלו.

שלישיית מה קשור

נכון... בילדותי חטפתי מכות על בסיס קבוע, אבל אני גם מכירה כמה מזוכיסטיות שגדלו בבית חם ועוטף, כך שאין לי הסבר פסיכולוגי להתרגשות המחרמנת שמציתה ומגרה כל חלקה ונים בגופי כשאני חווה פחד וכאב במשחקי המיטה – בשביל זה יש לכם גוגל וויקיפדיה - אני כאן רק כדי לנסות ולפרוט למילים את תחושת הניצחון העילאית שפושה בגופי דווקא כשהוא אזוק ומושפל.

איך בכלל מתחילים להסביר למישהו שאצלי הריגוש המיני קשור ישירות לתחושת חוסר אונים וכניעה משל הייתי חייה שניצודה? לו רק יכולתי לשתף את ר' במאורעות אותו הלילה; כיצד ניגרו עסיסי גופי אל מפגש ירכיי רק מהדממה שחשמלה את החדר, את הסאונד של הנשימות הכבדות והקצובות שלי שנפלטו לתוך השקט כשא' עיוור את עיניי בכיסוי בד שחור ואזק כל יד שלי אל מעלה קרסול הרגל הקרובה אליה, את הדריכות המאובנת של כל נים ונים למגע המתכת הקרה שרפרפה לפתע בין ירכיי, את הרגע המצמית בו חדלתי לנשום כשגיליתי שהמתכת הפעם אינה זוג מספריים בו א' מתכננן לבתר חלק מבגדיי כמו בפעם ההיא מזמן, את האימה שהציתה בי להט תשוקה כשגיליתי מה זה היה, ואת האנחות ופרכוסי השיא המטורף שהגעתי אליו כשהחפץ הזר ננעץ בפראות באחוריי.

לצד כל אלו קיימת כמובן בעיית דימוי הגוף שלי, שאחרי עשרות דיאטות נראה כמו מיצג לא מלבב של מפלי שומן וצלוליטיס, כי נגיד שר' דווקא יגלה פתיחות בדבר טיול משותף עמי לעולם השליטה, איך אשכב כפותה בתנוחות הבעייתיות שרק מעצימות את כל חמש מאות הקילוגרמים שעליתי וירדתי בחיי? נראה ששוב אין מנוס מהדרך המוכרת והידועה בה נשבו מיטב הגברים בקסמיי: לגרום לו לחבב תחילה את השכל שלי, את חוש ההומור שלי, את ההרסנות העצמית המרתקת שלי, ו... כמובן – לגרום לו להתמכר לכישוריי האוראליים עד שיהיה בטוח שפגש את המוצצת הטובה במזרח התיכון.

ילדות חורגות לאלוהים

אלוהים אדירים, אני פונה אל לב האישה שבך: כידוע, סבלנות היא האויבת שלי וקיצורי דרך הם שמי השני. ר' מוצא חן בעיניי, כך שאם רק אפשר להעביר את היחסים לשלב בו אוכל להתמסר בבטחה וללא טיפת בושה ללפיתות מכאיבות של ידו על עודפי הבשר שלי, בלי שום מבוכה שתפריע לרגע בו יחפון את שדיי המרוקנים כשקיות ויכפות אותם באהבה ותשומת לב עד שהדם ייזל מהם לחלוטין.

בפנטזיה על ר' ישנם עוד הרבה דברים שהייתי שמחה שיקרו; מצבטים, משאבות, שעווה ושאר עזרים טבין ותקילין של עולם הכאב... אבל למה להאכיל אותו בכפית ולא להשאיר לבחור מרחב יצירתי לקדוח ממוחו כמה דברים מפתיעים – שהרי יש כאן מניע נסתר/גלוי: הטור זה נכתב בתקווה שר' יקרא אותו, יקל עליי עם ההכנות ויחסוך ממני הסברים.

נותר לי רק לקוות שלא יקרה התסריט הצפוי בו ר' בכלל יזדעזע מהפטיש שלי וינטוש את המערכה עוד בטרם החלה. בעיקר בגלל הסטיות וגם בגלל שבאותו לילה שאמרתי לו שאני מותשת מיום קרבי, יצאתי לשחק עם נשק בשדה הקרב.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

  • לשגול מילים | יחסים | סלונה 10/05/2012

    [...] לעולם איני אומרת "פַאק מי" או "סְפַּאנק מי" או "אַיים יוֹר סְלַאט", אלא "תן לי אותו, תזיין את האימ-אמא שלי, תשפיל אותי, תקרע אותי, תצליף בי, תרביץ לי, אני כלבה, אני הזונה שלך" ועוד פנינים. לפעמים גולשת קצת לערבית עם "אני השרמוטה שלך" או "כוס אמאק, הכאבת לי מדי". נכון… מודה… לא שפה גבוהה במיוחד… אבל קצת לא מתאים להעלות את הרמה המילולית ל"אני מתאווה לתנות עמך אהבים" או ל"שגול אותי במטותא ממך" כשהסקס הסאדו מאזוכיסטי שאני חובבת יורד נמוך כל כך. [...]

בחזרה למעלה