הנרצחים החיים

"פעם בשנה, רק פעם אחת בשנה אני חושף את בני (דור 4.0) לזוועות העולם ההוא. את "והגדת לבנך" אני מקיים רק פעם אחת בשנה"

18/04/2012
ניר גונטז קבלו עדכונים מניר
  • RSS

בתעודות הפטירה של הורי הורי נקבע בטעות כי סיבת המוות היא מחלה או התקף לב.

למרות שהלכו לעולמם רק לאחר שעלו לארץ סיבת מותם האמיתית היא: רצח.

הורי הורי נרצחו גם הם - כמו אחיהם הרבים, הוריהם, נשותיהם הקודמות וילדהם- על ידי הנאצים ימח שמם.

הורי הורי פשוט שרדו זמן ארוך יותר מקרוביהם שהורעלו ונורו ונשרפו והורעבו על ידי הגרמנים ומתו במקום.

הורי הורי לא מתו מיד. הם עלו לישראל והקימו משפחות חדשות.

חלקם דיבר וחלקם שתק. חלקם תיפקד וחלקם לא.

הם היו מפוחדים. רדופים. ואבלים, ממש כמו מרבית אחיהם הניצולים שעלו לישראל – "הנרצחים- החיים".

הורי הורי היקרים שתמונותיהם תלויות בסלון דירתי, נרצחו על ידי הנאצים. אלא שהם שרדו יותר מקרוביהם שמתו במקום. רבים מיושבי הארץ הזו (דור 2.0) למדו לחיות לצד הורים שהם הנרצחים-החיים.

למדו לא לצחוק צחוק מיותר.

לא להחצין שמחה.

בני הדור השני למדו לגמור מהצלחת, לחשוש מהעתיד.

למדו לכסות את ראשם בכרית כשאחד מהוריהם  נזכר בחלומותיו בהורים שלו מנופפים לו לשלום.

ואלו שנולדו לנרצחים הולידו אותנו (דור 3.0). וגם אנחנו למדנו איך נראים החיים לצד הסובלים מפוסט-טראומה בלתי אפשרית. למדנו לשנוא את המבטא הגרמני. למדנו לקשר בין צלילי צעידה על חצץ ושקשוק הרכבת לעולמם הקודם של סבא וסבתא. למדנו להיות בשקט כששודר "המדור לחיפוש קרובים".

למדנו לא לשאול אך להקשיב לאלו שרצו לדבר.

פעם בשנה, רק פעם אחת בשנה אני חושף את בני (דור 4.0) לזוועות העולם ההוא. את "והגדת לבנך" אני מקיים רק פעם אחת בשנה. כן. ביום הזה, יום השואה, אני לא מרחם על בני, ומספר לו את כל מה שסבתא סיפרה לי כשהייתי בגילו, בשעות הארוכות בהן שכבתי לצדה על הספה הישנה, שם בדירת השיכון הקטנה שתריסיה היו מוגפים תמיד. יום ולילה.

לזכרם של הנרצחים שמתו על אדמת אירופה, הבלקן ואפריקה.

ולזכרם של הנרצחים שמתו וממשיכים למות על אדמת מדינת ישראל,

ולזכרם של שמעון, לייזר, רוזה ומרים האהובים.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה