נשים – חיבור קסום, אמפתי ונטול אינטרסים

אני מאמינה באמת ובתמים שאם באים למסע מהסוג הזה עם לב פתוח וראש קליל זו יכולה להיות מתנה לחיים והזדמנות לצמוח עוד קצת. במקרה הכי גרוע – זו סתם הזדמנות לעשות כיף לא נורמלי!

17/03/2016
ענת הראל קבלו עדכונים מענת
  • RSS

כבר שיתפתי אתכן בהצעה שקיבלתי, לצאת מטעם סלונה למסע של מאגמה צ'אלנג' בעקבות נתיבי השיירות שעברו בדרך המשי בארמניה ובחבל קראבך האזרי.

באופן שאולי יפתיע את חלקכן, התגובה הראשונה שלי היתה:" מה אני צריכה את כאב הראש הזה?"-  הרי התארגנות הגיבוי, בכל מה שקשור לעבודה ולמשפחה, הופכת לאופרציה הנמשכת יותר מהמסע עצמו. וכך מצאתי את עצמי שואלת את עצמי, בפעם האלף, האם זה שווה את זה: לדאוג שהילד יהיה עם אבא שלו במשך 10 ימים. זה הרי לא עניין פשוט, אחרי שנעלמתי להם בקיץ האחרון כדי להשתתף בהשרדות.

כשסיפרתי לבני האהוב על הנסיעה הוא הביט בי במבט אלכסוני, כאילו אומר "את צוחקת עלי, נכון?". מזל שאבא שלו כל כך עוזר ותומך אחרת באמת לא היה לעניין שום סיכוי.

לשמחתי גם בן זוגי הפגין סבלנות רבה. מששמע על המסע, תגובתו היתה: "מקנא בך, לכי על זה!" (האם העידוד שאני מקבלת משני הגברים האלו לנסוע, אומר משהו שכדאי שאשים לב אליו?)

ואז נזכרתי, שבעצם זו אני, שנורא קשה לה עם שינויים ובכל זאת תמיד מחפשת אותם ומזמנת אותם לחייה. תקראו לזה פיצול אישיות, אבל כנראה שיש בי שתי נשים: זאת שרוצה שיניחו לה בשקט ולא יעשו סביבה תנועות חדות מידי, וזו המחפשת את הריגוש הבא, את האתגר הבא, את הדבר הבא שיהפוך את השיגרה לציבעונית ואת הבוקר הבא לשווה יקיצה.

נשים – חיבור קסום, אמפתי ונטול אינטרסים

כנראה משהו השתנה בי בשנים האחרונות. לו היו פוגשים אותי לפני מספר שנים ומבקשים ממני לבלות 10 ימים רצופים בתוך ג'יפ עם נשים בלבד, ללא ספק, הייתי נמלטת בצווחות אימה. אם פעם חברת גברים היתה זו שבה אני מוצאת את עצמי בקלות רבה יותר, בשנים האחרונות מצאתי את הקסם המופלא שבחברת נשים. גיליתי את מה שכמה מחברותיי הבינו הרבה לפני, גיליתי את החיבור הקסום, האמפתיה נטולת האינטרסים, את הרכות ושותפות הגורל שמתקיימת במקום שבו רגל גבר לא תדרוך לעולם.

גיליתי שחברת נשים יכולה להיות קן חמים שמאפשר לך להיות מי שאת, בלי הצורך להרשים או להוכיח את עצמך נון סטופ. לצאת למסע בן 10 ימים כאשר מסביבי רק נשים אמנם יכול להיות חוויה מתישה, אך יש בו גם אפשרות לשחרור זמני ומבורך, מהצורך המתמיד שלי להוכיח לכל הגברים סביבי שאני טובה לפחות כמוהם אם לא יותר.

לחלום

אני מנסה לדמיין איך המסע הזה יהיה ... האם החיבור עם הנשים שסביבי יהיה מוצלח כמו שאני מקווה? האם התנאים במסע עצמו לא יהיו לי קשים מידי? הרבה סימני שאלה, בלי אפשרות לתשובה בשלב זה. ואני לא אוהבת משוואות עם יותר מידי נעלמים. זה מכניס אותי לחוסר שקט. מצד שני, חוסר שקט הוא המצב בו אני נמצאת רוב הזמן כך שלא מדובר במשהו שאינני רגילה להתמודד איתו.

והנה, דווקא בתוך מערבולת השאלות המציקות האלו, צץ לו רגע התבהרות בו אני מבינה שמה שלא יהיה, אני הולכת על זה! משום שמדובר בעוד חוויה שיהיה קשה לשכוח. אחד מאותם מצבים בחיים שמאפשרים לנו לפגוש אחרים ובעיקר את עצמנו בסיטואציה רחוקה מאוד מהמציאות היומיומית.

בדרך לעוד אתגר

אני מאמינה באמת ובתמים שאם באים למסע מהסוג הזה עם לב פתוח וראש קליל זו יכולה להיות מתנה לחיים והזדמנות לצמוח עוד קצת. במקרה הכי גרוע – זו סתם הזדמנות לעשות כיף לא נורמלי!

..

להרשמה למסע

צילום: אסנת קרסנסקי




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה