האם הגינקולוג שלך מתעניין במצבך הנפשי?

תוכנית משרד הבריאות לאיתור נשים הסובלות מדיכאון בהריון ולאחר הלידה, היא מבורכת, אבל מדוע לא לתת את התפקיד לרופאי הנשים שמכירים את המטופלות שלהם?

09/04/2012
ד"ר חנה גילאי גינור קבלו עדכונים מד"ר
  • RSS
» דיכאון בהריון. צילום: Thinkstock

לאחרונה התבשרנו במאמרו של דן אבן  ב"הארץ" כי משרד הבריאות עומד להפעיל תכנית לאיתור נשים הסובלות מדיכאון בהיריון ולאחר לידה, באמצעות העברת שאלון קצר בן 10 שאלות, שאלון אדינבורו. בהתאם לתשובות לשאלון, תקבע אחות טיפת חלב אם האישה נמצאת בסיכון לסבול מדיכאון ותפנה אותה להמשך מעקב וטיפול. המטפלים יהיו אנשי מקצוע ייעודיים במרפאות, שיכונו "נאמני דיכאון לאחר לידה". אמנם השם מטעה ואינו ידידותי, שכן ממתי אנשי מקצוע נאמנים למחלה ולא לאנשים הסובלים ממנה, אך יש בתכנית זו משום מהפך בהתייחסות הממסד הרפואי למצבה הנפשי של האישה. היא צמחה מתוך המודעות הגוברת להשפעות הקשות והסיכונים הרבים שיש להפרעות הנפשיות עבור האם והתינוק.

דיכאון וחרדה בהריון מעלים את הסיכון להפלה טבעית, ללידה מוקדמת, ללידת תינוק במשקל לידה נמוך ועם היקף ראש קטן יותר, ולקשיים רגשיים וקוגניטיביים אצל הילדים. אימהות מדוכאות אינן דואגות לעצמן באופן מיטבי, מתעלמות מבדיקות מעקב ובאופן כללי מזניחות את בריאותן. מעבר להשפעות קשות אלה, דיכאון בהריון מעלה את הסיכון לדיכאון לאחר לידה, המוכר כסיבוך הרציני הנפוץ ביותר לאחר הלידה ועלול לפגוע באם ובתינוק כאחד.

במה צריך לשתף את הגינקולוג?

אישה בהיריון ששמעה על התכנית תהתה בפני מדוע לא תוכל לשתף את הגינקולוג שלה בהיסטוריה הרפואית שלה? הרי יהיה לה נוח יותר וטבעי יותר לשוחח איתו על התרופות שלקחה לפני ההיריון, על הסיבות שהביאו אותה ליטול אותן, על הפרעת האכילה ממנה סבלה בגיל צעיר, על יחסיה עם בן זוגה. כשהתכנית תיכנס לפעולה, אישה זו אינה מתכוונת לחשוף את עברה בפני אחות טיפת חלב, מכיוון שלדבריה אין לה שום כימיה אתה ולכן היא תענה על השאלון שיימסר לה באופן לא כן.

זו תמצית הביקורת על התכנית החדשה. אין ספק שחשוב לאתר את הנשים והגברים, כן גם גברים, הסובלים או המועדים לסבול מדיכאון וחרדה בהיריון ולאחר לידה, אך התפקיד החשוב הזה מצוי אצל הגינקולוגים ורופאי הנשים הפוגשים את האישה ואת בן זוגה ולא אצל אחות טיפת חלב המבקשת מהם למלא שאלון לדיווח עצמי. כיום כבר ברור לכל כי מצבה הנפשי של האישה חשוב לרופא הגינקולוג כמו מצבה הגופני, ושהם קשורים זה בזה.

הגינקולוג חייב ממילא, לתשאל אותה לגבי נושאים שונים כמו היסטוריה אישית או משפחתית של דיכאון, חרדה, פסיכוזה, היעדר תמיכה חברתית, אלימות בבית, סטרס בחיים, היריון לא מתוכנן, היסטוריה של שינויי מצב רוח סביב מחזור, הריון או לאחר לידה, אבדן תינוק בהיריון קודם, בעיות בריאות כרוניות לאם או לתינוק, הפרעות אכילה בעבר ובהווה. נושאים אלה שממילא מדווחים לגינקולוג מהווים את גורמי הסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה ובצרוף ההתרשמות הקלינית שלו מהאישה ומבן זוגה הוא יכול להגיע לאיתור הסובלים או המועדים לסבול מחרדה ומדיכאון ולנהוג על פי הערכתו זו.

מי לוקח אחריות?

אנו מדרבנים נשים לשתף את הגינקולוג בחוויות שלהן, במצבן הרגשי. אך בפועל, מעטים הרופאים המתעניינים במצבה הנפשי של האישה ומפנים אותה להמשך טיפול, בין אם בגלל היעדר הכשרה מתאימה ובין אם בגלל המעמסה שתוטל עליהם כאשר יאתרו את הנשים המועדות לסבול מהפרעות נפשיות או הסובלות מהן בפועל.

נשאלת השאלה מדוע? התשובה היא האחריות והנטל. שכן, אם אישה מאותרת ומופנית על ידי הגינקולוג שלה לגורם רפואי אחר, פסיכיאטר או איש בריאות הנפש, עליו לעקוב אחרי התנהלותה ובמידת הצורך להיות בקשר עם גורמים אלה. פעולות אלה צורכות זמן ומתלווה להן גם אחריות מקצועית. אפשר להניח  שאם יוקצה לרופאים הזמן ואולי גם מעט ריענון  הידע והכשרה, הם יוכלו לאמץ גישה טיפולית בה יש התייחסות פסיכוסומטית לאישה ההרה ולאישה שלאחר הלידה וכן לבן זוגה. על פי הנחיות חדשות, שפרסמו ארגוני רפואה אמריקאים העוסקים ברפואת נשים ובמיילדות, בפסיכיאטריה וברפואת ילדים, על הרופאים לאתר ולהעניק טיפול מידי ומענה מהיר לנשים הסובלות מחרדה ודיכאון בהריון ולאחר הלידה. מכיוון שלרופא סמכות לגבי המטופלת, יש מקום  להניח שהמלצתו לקבלת טיפול נפשי תיענה בחיוב.

ארגוני נשים: הלחמו להארכת זמן הביקור

כדי שנשים יקבלו מהגינקולוג שלהן יחס נכון, הכולל התעניינות במצבן הנפשי והפנייה לטיפול מתאים, אם יש צורך בכך, צריכה להתקיים מהפיכה תקציבית שתאפשר לרופא הנשים לפגוש את האישה בניחותא. רוצה לומר, להאריך את משך הפגישה, לאו דווקא ל-15 דקות כמו בכמה מדינות באירופה, אפשר גם פחות  מכך. אך כדי שזה יקרה, חשוב שנשים יאתגרו את רופאי הנשים ויבחרו ללכת אל אותם רופאים הנוקטים בגישה זו ממילא. בנוסף, חשוב שארגוני נשים ילחצו על משרד הבריאות להאריך את משך הזמן המוקצב לרופא הפוגש נשים הרות ונשים לאחר לידה בצמוד להכשרות מתאימות בנושאי רגשיים-פסיכולוגיים וחברתיים. העמותה לפסיכוסומטיקה במיילדות וגינקולוגיה בישראל שמה לה למטרה לקדם את הטמעת הגישה הפסיכוסומאטית בקרב אנשי מקצוע מתחום הרפואה ותשמח לשתף פעולה בעניין זה.

ד"ר חנה גילאי גינור, היא פסיכולוגית קלינית, מתמחה בנושאי פריון והורות. מרכז לפסיכותרפיה  "הורותא" ובית הספר לעבודה סוציאלית אוניברסיטת תל אביב.

צילום: Thinkstock




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך