תרמתי בעבודה

עם בוא החג, ניר גונטז' שוב מרגיש שיושבים לו על המצפון בכדי שיתרום למשפחות נזקקות, אבל לא מבין למה הממשלה לא דואגת להן בכל ימי השנה

03/04/2012
ניר גונטז קבלו עדכונים מניר
  • RSS

כמו פריחת פרחי ההדרים הבאה עלינו מדי שנה בימים שלפני ליל הסדר, ככה גם שלל הפירסומות בטלויזיה הקוראות לנו לבזבז את כספנו על מתנות שככל שהן יקרות, כך הן מיותרות. בין הפרסומות הנוצצות, נשתלות הערות קטנות למצפון המיוסר שלנו. עמותות שונות מזכירות לנו שבישראל ישנם ילדים רעבים והורים שאינם יכולים להזין אותם. מזכירים לנו את ניצולי השואה הקשישים. כמו זו למשל:

.

.

בתשדירים הללו המשודרים "באדיבות" גופים רבי ממון ואשר הסלבס המככבים בהם נחשבים מזמן למיליונרים  -  מבקשים מאיתנו לתרום לאותם הרעבים. הם יוצרים את הרושם שבזכות התרומה שלנו, יותר משפחות תזכנה לסיים את הסדר בבטן מלאה. האמת היא למרבה הצער, אחרת.

על רקע שתיקתנו, ממשלות ישראל האחרונות מתעמרות בשכבות החלשות עד כדי שלעתים נדמה שהן שואבות הנאה ממראה הקשישים המחפשים מזון בפחי האשפה של השווקים הגדולים. הממשלות הללו מפנקות את עצמן ומנפחות את מספר השרים, הלשכות, הרכבים והמשכורות של המנגנון.

הממשלות הללו חסות רק על בעלי ההון והמקורבים לצלחת. תקציבי פיתוח מוזרמים לצרכים שרחוקים מצורכי המעמדות הנמוכים כמרחק ה"בראסרי" מ"תפארת הפלאפל". מרבית השרים מנותקים מהעוני, ומנותקים מאיתנו. וכשכבר קמה זעקה, ממלמלים לעברינו השבעים והעשירים "בטחון, בטחון, בטחון". ככל שנתרום יותר דרך העמותות והארגונים (שגם להם מנגנונים שבולעים חלק מהתרומות) כך אנו מסייעים לאותם "אהוד ברקים" למינם ולבעלי הקונצרנים רבי ההון, לעלות עוד קומה בדרך אל השקט הנפשי והעושר האישי. ככל שנסמס יותר כך נרחיק ממדושני העונג את הבעיה ואת הצורך לטפל בה. התרומות המיוחצנות הללו, מיותר לציין, אינן פותרות את הבעיה אלא מנציחות אותה

חג הפסח נחשב למרבה הצער כחג הנקיונות. ברם, לא בטוח שכחלק מהנקיון הזה עלינו לנקות ם את מצפונם של חברות הענק, שרי הממשלה המנופחת, והקונצרנים שיחצניהם מיעצים להם להרים תרומה בשידורי חי; בעוד מרבית העובדים שלהם משתכרים שכר מינימום ובעצמם נזקקים לעזרה. לא בטוח שעלינו למרק את מצפונם של הסלבס ש"תורמים מזמנם" ומהצד זוכים לזמן מסך בפריים טיים.

בני מעמד הביניים תורמים מדי חודש כמעט מחצית משכרם לטובת החברה בישראל. אלא שאת תרומת החובה הזו מחלקים קובעי המדינית דווקא למי שאינו זקוק לה. תקציבי הרווחה, החינוך, והבריאות יהיו תמיד נמוכים והשרים המופקדים עליהם לחלשים ביותר. התרומה הגדולה ביותר שאנחנו יכולים להרים לטובת הציבור החלש בישראל ולטובתנו תהיה בכך שבבחירות הקרובות נצביע על פי פרמטרים חברתיים כלכליים ולא על פי מצע בטחוני מדיני כפי שהרגילו אותנו מוצצי השכר שלנו

ומה על המשפחות הרעבות בערב החג? אל תכנסו לסטטיסטיקה של הסמסים. אם באמת אכפת לכם מהן פנו לעירייה ובקשו לארח אחת מהן בביתכם בערב החג.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה