הגדות אורבניות

לא רק בפסח: נולי עומר חושבת שבכל ימי השנה נשים יושבות מסובין ומספרות לעצמן אגדות שלא מתממשות לעולם. כמו זו על היזיז שאין לנו שום רגש אליו

01/04/2012
נולי עומר קבלו עדכונים מנולי
  • RSS
» הנולי עומר. יצור מהאגדות (צילום: ניני משה)

רגע לפני קריאת ההגדה, עלינו לזכור, בנות כנען הנהדרות -  הסכנה האמיתית נעוצה לא בהגדות החג כי אם באגדות שאנחנו מספרות לעצמנו בימי החול. הבעיה איתן היא שבזמן אמת לא זוכרים  שמדובר באגדה. אנו חושבות שהדברים אכן עשויים להתרחש ולכן נותנות צ'אנס לאינטראקציות עם גברים  שבעצם הגדרתן מדובר בכרוניקה ידועה מראש.

ראו הוזהרתן משלש האגדות שלהלן:

אגדה מספר 1:

למרות שאין בך מולקולה אחת שמהבהבת משיכה מינית למישהו, אחרי שתכירי אותו,תצאי איתו ואפילו תשכבי איתו - יום אחד זה יקרה ותתאהבי בו מעל הראש.

מהי משיכה מינית, אני שואלת את עצמי בנרב, האם אינה תולדה של דימוי  גברי שהופנם לפני שנים רבות, משהו שאולי, עם עבודה קשה ונוראה, אוכל לשנות? הרי ככלות הכל מדובר במחשבה שמגיחה למוחי בראותי סוג מסוים של גברבר היוצר אצלי מייד אפקט מהפך לג'סיקה ראביט.

כיוון שאירוע שכזה קורה לי לעיתים נדירות מדי, אגדת ה"לתת צ'אנס גם אם אין  משיכה וכו" שסופרה לי ע"י חברות  הילכה עלי קסמים. אמרתי לעצמי, עם כל הכבוד לטעמך האסתטי המהמם כמו לצורך ולכבוד העצום שיש לך לחוש הומור, עלייך להביט על המציאות נכוחה ולהבין שאולי, יהיה נכון, להרחיב את הטעם המהולל. להגמיש.

באומץ לב ומתוך החלטה מוחית ספארטנית מדרבנת, ניסיתי בשנים האחרונות לפחות ארבע או חמש פעמים להיות בקשר קרוב עם אדם העונה לקריטריונים של "לא מספיק מושך" לטעמי. ביצעתי קפיצות גובה רוחב ואורך מהממות לתוך הקשר, כשאני מחביאה היטב, עמוק בתוך הטחול תכונות פנים וחוץ שלא אהבתי. נתתי מקום עצום לתכונות הטובות, כי להעריך כן הערכתי את הבן אדם. וחיכיתי, חיכיתי  שזה יקרה לי. שפתאום דלוק אדלק. ונכשלתי כישלון מפואר ומהדהד.

האמנם רק אצלי זה ככה? כי יש לי דרישות לא הגיוניות? כי אין לי שום יכולת וכישרון להתפשר?

לא.

מחקר שנעשה ע"י מכון עומר לסטטיסטיקה העלה נתונים המצביעים על כך שאצל 98% מהנשים שהשתתפו בסקר ,המשיכה המינית נולדת במפגש הראשון או השני עם גבר, ולא היה מקרה שפתאום, יום אחד בהיר, לאחר פרק זמן, זה קרה.

אגדה מספר 2:

הנשוי שיתגרש מאשתו לאחר שפגש בך, אהבת חייו האמיתית

את האגדה הזו  לא שמעתי מחברותי, אבל אני מודה בבושת פנים  שהיא איכשהו נטמעה בנפשי המהורערת מתישהו מזמן. למען הסר ספק, אני חושבת שלבגוד זה בזו או זו בזה – זה לא מעשה נאצל ויפיופי, במיוחד מאחר והוא בא  עם חבילת שקרים מרהיבים.  אבל! זה קורה המון, כל הזמן, וכנראה שזהו צורך אנושי טבעי לזוגות שחיים שנים רבות ביחד.

פעם כשהייתי קטנה, חשבתי שזה נורא ואיום. היום אני חושבת שזה רק נורא. לאור המקרים הפרטיים שלי, לאחר מעשה (לא היה ממש מעשה, רק כמעט ) הבנתי שהייתי על תקן חיזוקית פורטה לאגו הגברי החבוט של אותו נשוי משועמם, ותו לא. כיוון שיש בי יסוד נאיבי מטומטם להפליא, האמנתי למילים  יפיופיות ולדיאלוגים מרטטי נפש יהודי. בדיוק אז הגיחה האגדה המופלאה לתוך חיי וקרמה עור וגידים לתוך היומיום. חשבתי, שומו שמיים, שאותו נשוי, שאין לו  שום אינטימיות ו/או חיי מין  עם אשתו, מאוהב בי עד כלות. למה? כי הוא אמר. רק מה? לא הייתה  סינכרוניזציה של ממש בין המילים למעשים. כששאלתי מתי ניפגש (היו אולי 4 פגישות, תפריט צמחוני ולא מתובל דיו), הוא ענה , חולמני ורך, שאין לו צורך להיפגש, מספיק לו לשבת עם כוס בירה ולחשוב עלי.

עד עכשיו, שנתיים עבור מאז- הוא יושב עם הבירה וחושב עלי.

אגדה מספר 3:

יחסי יזיזות קלילים

זו האגדה החביבה עלי מבין השלוש. יש בה  יסודות של חופש, בריאות, ביטוי  מיני נטול תסביכים והדדיות. לדאבוני, אין לי כל אפשרות להרחיב כי רק שמעתי  על קיום המונח "יזיז"  אצל מקור לא מהימן דיו, ולא היה פירוט לדינמיקה ו/או לאינטראקציה בין שני היזיזים הנועזים. מיותר לומר שאני וחברותי מעולם לא  חווינו יחסים שכאלה.

אבל כיוון שאני כן מאמינה שנסים יכולים לקרות, כך אני מאמינה שאגדות אלה עשויות להתממש אחת למאה שנה, שגם זה משהו .

בהצלחה.

>> לכל הטורים של נולי עומר




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה