לא בובה של אף אמא

בגיל שנתיים וחצי מצאו את דנה משוטטת ברחוב, הוריה הנרקומנים הזניחו אותה, והיא הורחקה מהבית למרכז חירום. לאחר טלטולים רבים נמצאה המשפחה המארחת מ"ילדים בסיכוי". יש לדנה משפחה

26/03/2012
ימית שנון מזרחי קבלו עדכונים מימית
  • RSS
» זוהי דנה

דנה היא מהילדות האלה שרואים רק בפוסטרים או בקטלוגים של איקאה; יש לה שער בלונדיני חלק ועיניים כחולות, כמו ים ביום חמסין. היא נראית כמו דמות מפנטזיה של אימהות בדרך, החולמות על ילדה-בובה שאפשר יהיה להלביש בשמלת שכבות ולעשות לה צמה סינית מושלמת.

ב 5 דקות הראשונות עם דנה לא רואים עליה; לא רואים עליה את העצב ולא קולטים את המבט הספק מבוייש ספק מפוחד הניבט בעיניים הכחולות שלה. אבל בתום 5 דקות, כשדנה מתחילה לדבר, שומעים את הגמגום הכבד, את הקול המהוסס ואת שפת הגוף המסוייגת, מבינים שהיא לא הגיעה מקטלוג והיא לא בובה של אף אימא, עם שמלה וצמה סינית.

כשהייתה בת שנתיים וחצי, נפתח התיק של דנה בשרותי הרווחה, לאחר שהתקבלו במוקד העירוני תלונות טלפוניות על ילדה בלונדינית בת שנתיים וחצי, המשוטטת לבד ברחובות.

לאחר בירור התגלה כי ההורים, עולים חדשים החיים בנפרד, הם נרקומנים שאינם מתפקדים לחלוטין והוחלט כי נשקפת סכנה ממשית לחיי הילדה. דנה הורחקה מביתה בצו בית משפט והועברה ל'מרכז חירום לילדים' עם פערים התנהגותיים גדולים מקבוצת בני גילה; היא לא דיברה עברית כלל, אכלה בעזרת הידיים בלבד ולא הייתה מודעת לכללי היגיינה בסיסיים. ההזנחה ממנה סבלה באה לידי ביטוי בתת-תזונה: משקל נמוך, פגעים בעור ושיער דליל.

לאחר כשנה של טיפול שיקומי מאסיבי, נמסרה דנה למשפחת אומנה, אולם בתום חמש שנים, כשהייתה בת 8, החליטה המשפחה האומנת שהם לא יכולים להמשיך לגדל אותה והיא הועברה לפנימייה טיפולית.

ננטשת שוב - ומוצאת משפחה

עם הזמן, ירדה תכיפות הביקורים של המשפחה האומנת בפנימייה, הקשר התפוגג עד שנפסק לחלוטין. במשך שנה שלמה איש לא הגיע לבקר את דנה והיא לא יצאה מבין כותלי הפנימייה; כאשר שאר הילדים יצאו לסופשבוע, היא נשארה עם צוות מדריכים תורן, תוך שהיא שואלת שאלות קשות, שלאיש לא היה עליהם מענה.

לפני כשנה, נמצאה ע"י עמותת 'ילדים בסיכוי' "משפחה מארחת" המתאימה לפרופיל המורכב של דנה; המשפחה, זוג אדריכלים, שתי אחיות בוגרות וכלבת לברדור. הם אירחו את דנה לראשונה בחג הפסח שעבר ומאז הם מביאים אותה אליהם אותה אחת לשבועיים, בחגים ובחלק מהחופשות.

"היא הביאה לנו אור הביתה" מספרת שרית, האם במשפחה המארחת; "חשבנו שאנחנו נעזור לה, אבל היא זאת שבעצם עוזרת לנו. היא הפכה אותנו לשלמים יותר, בתור משפחה ובתור בני אדם".

הצוות המקצועי בפנימייה טוען שהקשר של דנה עם ה'משפחה המארחת' שווה יותר מכל טיפול פסיכולוגי ושהשיפור במצבה של דנה מבחינה חברתית והתנהגותית הוא מדהים. הסיבה לכך היא בסיסית וברורה: סוף סוף דנה זוכה לפינה משלה, לחיבוק ובעיקר לחום ואהבה. פעם ראשונה שיש לדנה משפחה.

דנה השתלבה במסגרת לימודים בקהילה, בכיתה ג'. בחורף האחרון חגגו בכיתה של דנה את יום המשפחה וזו הפעם הראשונה שדנה משתתפת בפעילויות הקשורות בנושא 'המשפחה שלי'; יש לה עבור מי לצייר ציור ולמי למען את כרטיס הברכה. היא מחכה בקוצר רוח לחופשת הפסח, כאשר תוכל להתארח שוב בחיק המשפחה המארחת שלה. לראשונה בחייה, חופשה - לא נתפסת אצלה כעונש.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה