לא? למה את מתכוונת

הלהיט החדש של עומר אדם "ילד טוב בגוף של ילד רע", שורף את הרשת. הרבה לפניו היו פזמונים קלאסיים שנגועים בשוביניזם וסקסיזם בוטה. אל תעברי לבד ילדה ברחוב, חלק ראשון

01/04/2012
אביבית משמרי קבלו עדכונים מאביבית משמרי
  • RSS
» עומר אדם, צילום: יח"צ

"אני ילד טוב בגוף של ילד רע

שרוצה למצוא הלילה בחורה

לבלות איתה עד אור הבוקר

ולא לשלם על זה ביוקר".

עומר אדם, מילים: דורון מדלי

כתיבה שוביניסטית בפזמונאות העברית אינה חדשה - פעמים רבות עלו הטקסטים של פזמונים כמו "זמר שלוש התשובות" של אלתרמן או "כשאת אומרת לא למה את מתכוונת" של דן אלמגור, כדוגמאות קלאסיות, תוך הוקעה נחרצת. אבל האם התמונה פשוטה כל כך? והאם שני אלה הם יחידים במערכה?

בבחינה מדוקדקת יותר, ניכרים כמה וכמה זרמים של שירים שאפשר לתאר כשוביניסטיים. הקליל ביותר הוא הקלאסיקות המיושנות מסוג "כשאת אומרת לא", אבל גם שירים כמו "אהבת פועלי הבניין" או "אני אצבוט לך" שכתבה רות חשמן והלחין יאיר קלינגר ("אם תצחקי לי או תחייכי / אני אצבוט לך בכל כוחי"). השירים הללו אכן משקפים נורמות של פעם ותורמים לבנות את הדמות המיתולוגית של "צברינו השובבים והעליזים", כפי שנקראו פעם. למעשה ברבים מהשירים הדובר מתבטא בלשון רבים - זה לא גבר מול אישה, זה החבר'ה מול המין הנשי כולו. דוגמא מוכרת נוספת בזרם הזה היא "אל תעברי לבד ילדה ברחוב" של שלישיית גשר הירקון.

"אני לא בטוח שאפשר לגזור מסקנה אחת לגבי כל השירים הישנים", קובע ערן דינר, בעל הבלוג "זה מסתובב". השוביניזם אצל דן אלמגור וחיים חפר למשל מבטא הלך רוח מקובל לתקופה ההיא, מין שוביניזם שובבי כזה, בקריצה. עוד דוגמה לשירים מהסוג הזה היא "שיר אהבה חיילי" (החיילים הולכים הולכים בדרך), עם השורות רבות החן הבאות: וכששולחים אנו ידיים / אל אחוריים חביבים / אל תדאגי ובינתיים / למה פנייך עצובים? / התנחמי במכתבים..."

"לעומת זאת", ממשיך דינר, "אצל אלתרמן נראה שיש זרמי מעמקים אפלים הרבה יותר, שקטונתי מלקבוע מאיפה הם נובעים. בגלל זה אני לא חושב שאפשר לכרוך ביחד שירים כמו 'אל תעברי לבד ילדה ברחוב' או 'אהבת פועלי הבניין' עם 'ניגון עתיק' או 'זמר שלוש התשובות'".

"אל תעברי לבד ילדה ברחוב

בשיער גולש

אל תעברי לבד ילדה ברחוב

זה משחק באש

כל הגברים כולם יביטו בך

במבט עורג

כל הגברים כולם יביטו בך

במבט הורג

הקשיבי

מה יהיה אם אחד פתאום ישבור

את לבך הרך

אל מיטתו לעד אותך יקשור

למה, למה לך".

אהבת פועלי בניין

את משגעת פה את כל הנוער

את יפה בכל התסרוקות

כשאת עוברת בעקב גבוה

את שווה סימפוניה של שריקות

כשמביטים למטה מגובה המנוף

זו את שמקשטת בשבילנו את הנוף

אמרי מלה ונטפס איש איש

מן הקומה העשירית לכביש

את אולי קטנה...

אם גם היום תפני אלינו עורף

אנו נדבר עם הקבלן

ונשבע לו שעד סוף החורף

לא נוכל לגמור את הבנין

אך אם תעיפי הנה מבט אחד קצר

מיד תראי שאנו גומרים אותו מחר

ומן הגג הבנאים שלך

היצרים הגועשים של "ניגון עתיק" ("תעבור קנאתי שותקת ותשרוף את ביתך עליך") משקפים עולם שונה לגמרי מזה של הגברים המאיימים בצביטה בטוסיק. יש כאן הרס הדדי ושיטתי העומד בבסיס היחסים, ואינו נקי מביקורת עצמית. כך גם ב"וידוי" שאינו שוביניסטי בהכרח אך נובע מאותן נקודות מוצא רגשיות - "היה רע לתפארת".

נראה אם כן שהסוג הראשון של השירים, הסוג הצברי, הוא יותר "קולקטיבי" ומסמל את יחסי הכוחות בין גברים ונשים בחברה כולה, בעוד השני, ה"פסיכולוגי", הוא אישי מאוד וכל התסביכים או העיוותים שהוא משקף הם אישיים וחד פעמיים.

כשמנסים להסביר את הפופולארית של השירים מהסוג השני, מבינים שהם דרמטיים מאוד ומשקפים את הקצה של אהבה רומנטית. האם זה מה שקוסם למאזינים, למרות זרמי המעמקים האפלים?

דינר: "זה לא למרות, זה בגלל. אני חושב שאנשים, אולי לא כל האנשים אבל הרבה מהם, נמשכים לדברים קיצוניים, ובכלל זה גם ביטויים קיצוניים של רגשות כמו אהבה וקנאה".

דוגמא נוספת שניתן להביא בהקשר הזה היא "הזר מקנא לחן רעייתו" של אלתרמן, שבו הכותב דורש "אל תלבשי את שמלת החג, אל תצחקי לעולם", ומסיים בקללה איומה "ושמתיך לשמה וישבת נשמה. "השיר הזה לכאורה דומה לאחרים", אומר דינר, "אבל במחשבה שנייה, אני לא בטוח שהוא מתאים בדיוק לסוג. זו מיזוגניה אלתרמנית לפי הספר, בוודאי, אבל לא בדיוק שוביניזם סקסיסטי".

בחלק הבא: שוביניזם בזמר העברי של התקופה הנוכחית




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

  • תרבות אונס – פוסט מעקב | שחור-סגול 16/04/2012

    [...] לא? למה את מתכוונת? | אביבה משמרי | 1.4.2012 הלהיט החדש של עומר אדם "ילד טוב בגוף של ילד רע", שורף את הרשת. הרבה לפניו היו פזמונים קלאסיים שנגועים בשוביניזם וסקסיזם בוטה. אל תעברי לבד ילדה ברחוב, חלק ראשון [...]

בחזרה למעלה