נשים, יין ואוכל טוב

עוף ביין, פטה כבד, יינות כרמל מזנים צרפתיים – נשות מועדון הטועמות ממשיכות להתגבש בחסות הרבה יין מקרב לבבות

נשים יין ואוכל טוב

חמישי בבוקר נפתח באיחור ובהלמות פטישים בתוך המוח. לילה קודם פיזזתי במסיבת פורים איכותית בפאב החביב עלי עם חברים טובים. אחרי שזחלתי מהמיטה (יותר נכון כמעט נפלתי ממנה) ניסיתי לקחת כדור להפיג את הכאב ראש. מה שלא ממש הצליח לי, וסימן את היום כיום שבו עדיף שאעשה פחות ואזוז מעט ממש, בידיעה שבערב יש מפגש מועדון נוסף, הפעם לכבוד יום הולדתה של הגרגרנית. ומפגש מועדון – טוב אתם יודעים מה המשמעות של זה – ללא ספק החיים במועדון טובים יותר מחיים אחרים, ואם עד היום לא הבנתם מדוע, אז אנסה גם אני להסביר.
..
צילומים: גלית.ס

זה התחיל לפני שבועיים, כשנפגשנו חלקנו בשישקו ושתינו, כהכנה (בלבד) לפורים – עד כמעט אובדן הכרה. בפרלמנט בשישקו בין בירה לצ'ייסר החלטנו כי הארוחה תהיה בסגנון צרפתי לכבוד נסיעתן של מירה והגרגרנית לפריז כל אחת בנפרד. מיד לאחר מכן נשלח המייל המיוחל לגבי המפגש ופתח את הדלת לעשרות מיילים תוך כדי תנועה: כולנו עובדות, כולנו מחזיקות בסמארטפון כזה או אחר ואף אחת לא מצליחה להתאפק ומתישהו במהלך יום העבודה מצליחה לעצור הכל ולהתייחס. יש ימים שבהם אנו צוחקות ללא הפסקה וגם מצליחות לעבוד קצת, וכל זה מבלי לשתות כלום אלא פשוט כי זה טיבו של המועדון – לעשות טוב, ואין כמו צחוק בריא שמגיע משום מקום בשביל לשפר את איכות החיים.

יום של מפגש מועדון הוא יום מיוחד – המפגש מתחיל אצל כל אחת הרבה לפני שעת ההתכנסות. זה לא רק להתלבש יפה ולהגיע בשעה שנקבעה – כל אחת גם נכנסת למטבח להכין משהו או דואגת למשהו לקראת המפגש – לחמים, גבינות וכו' כך שביום עצמו יש מין שקט תעשייתי מצד הדואר, שקט שלפני הסערה שתתחולל בערב. בכל זאת – עשר נשים נפגשות, שותות ואוכלות בסעודה בת 4 שעות לפחות.

Wine 4 Mood? Wine 4 Food?

בשעה שמונה התכנסנו כולנו בביתה של הגרגרנית, כל אחת נושאת סירים (מלבד הארבעה שכבר היו על הכיריים), חיבוקים, נישוקים וסיגריה קטנה לפני והתיישבנו לאכול.

בתפריט: מרק בצל, סלט ניסואז, סלט בורגול (דרום-דרום צרפת בואכה צפון אפריקה), פטה כבד עם ריבת תאנים, קרוסטיני עם גבינה, מאפה אנשובי וסלרי, ואלה רק הראשונות. חוץ מזה היו גם קוק-או-ווה (עוף ביין) ופירה של רובושון וגם רטטוי. לחם וחמאה, פלפים קלויים וארטישוקים מוחמצים עזרו גם הם ולקינוח – גבינות טובות וקלפוטי. כמות האוכל הזאת לא הגיונית ונשארו שאריות שיכולות להאכיל כפר שלם בהודו לשנה.

אה, והיה גם יין: ספרקלינג רוזה מתקתק ונעים, שניים צרפתים – בורגון אדום עתיק (משנת 2001) ולבן מצוין מאלזס. בחזית הישראלית הגיעו 3 בקבוקים של כרמל: קברנה פרנק הסדרה האזורית שזכה בפרס "best value 2012", פטיט סירה הסדרה האזורית, שניהם זנים צרפתיים ומרלו מסדרת סינגל ויניארד.

לא רע לנו, הא?

הפעם היתה לנו אורחת מיוחדת בשולחן, aunt petuniya חברה של הגרגרנית. מהר מאד היה פיצוח בשולחן – petuniya וזאת עם המשקפיים הוורודים גילו כי הן מכירות בתור ילדות. ארבע שעות חלפו להן בפיטפוטי נשים – מה חדש אצל כל אחת, קצת על עבודה, עידכונים כללים על הנעשה בחיינו והפעם גם בונוס – לימור כטוב ליבה ביין סיפרה לנו סיפור. עכשיו לחלקכם זה אולי ישמע קצת בנאלי – הרי כולנו סיפרנו סיפורים אחת לשניה, אבל כשלימור מספרת סיפור – זה ליגה אחרת. אחרי שטחנו את כל הנ"ל והיינו כבר שתויות למכביר (פורים הרי) אחרי שהחלונות הספיקו לרעוד מפרצי הצחוק שהגיעו לאורך כל הארוחה, סיפרה לנו לימור את סיפור הגבינות שלה, כמו שהיא מספרת סיפורים בהופעות שלה. הפעם לא רק החלונות רעדו, אלא גם הקירות ממש.

את הסוף של המפגש כבר החמצתי – אחרי הקינוח, וכבר עייפה מכל הצחוקים (זה לא קל!) פשוט נרדמתי על הספה (אבל לא רק אני!). ואם אתן חושבות שבזה זה נגמר – אתן טועות. כבר הבוקר התיירטו מילים בין תיבות המייל, רק בשביל עוד קצת מהטוב הטוב הזה, שיימשך עוד קצת לתוך השבת.

אישה-אישה

המפגש הפעם נפל על יום האישה הבינלאומי. זאת השנה השניה שאנו מציינות את יום האישה יחד, בכוונה או שלא. שנה שעברה זה היה בשישקו, המפגש השני שלנו יחד שפתח את הדלת לעולם היין אבל בעיקר זרע את הזרעים לצמיחתה של החבורה הנפלאה הזאת.

אחת אחת בחבורה – הבנות של סלונה ובנות כרמל – היא אישה עוצמתית. כל אחת ומסלול חייה – האתגרים, השמחות, השאיפות והחלומות. כל אחת מביאה למפגשים שלנו את כל אלה, בכנות ופתיחות מרגשת עטופה בהרבה הומור. אין מה לעשות – עם יין זה באמת הרבה יותר קל.

תודה לכן על עוד יום אישה שמח, מצחיק, מרגש ומעצים – החיים הרבה יותר טובים כשאתן בחיי, עם היין או בלעדיו.