זה לא הגיל זה המגעיל

נכד או סבא: הגברים שמתעניינים בנולי עומר הם בני 23 ומטה או 80 ומעלה. למה היא לא מצליחה להכיר מישהו נורמלי בגילה?

12/03/2012
נולי עומר קבלו עדכונים מנולי
  • RSS
» רוצה בחור, לא דוד. עומר

מיום ליום גדל אצלי (ואצל שתיים, שלוש, שמונה חברות קרובות שלי) חששחור שככל הנראה גבר בגילי מינוס פלוס, פנוי, שפוי, ראוי ובלתי רפוי לא קיים בארץ.

לא שאין לי הצלחה עם גברים. יש לי  ועוד איך: אצל זעירונים בני עשרים ושלוש ומטה, או לחילופין עם קשישי העיר בני השמונים, תשעים. לעיתים נדירות מאד קורה שנדלק עלי מישהו בן גילי. אם המישהו פנוי וסיים תיכון, אני  מעריכה אותו מאד על היותו בעל נשמה יתרה ובעל עומק בלתי רגיל שגורם לו להמשך לאישה בת גילו, מאחר שגברים פנויים בגילי בדרך כלל יעדיפו מלצרית בת עשרים ושלוש מה'גרפסרי'.

אני נפגשת כמו ילדה טובה בת עקיבא עם בן גילי למרות שלא בא לי עליו. אני מחפשת בייאוש רמז לחוש הומור, מה שיעזור מאד לסקסאפיל של האיש, אך לא מוצאת. אני אומרת לעצמי ,גיברת עומר, אולי את מלחיצה? את יכולה לייצר הומור כשאת בלחץ? הרי את נהיית איגואנה במצבים כאלה. אבל האיש דוֹד. אין לי משיכה לדודים. אני רוצה בחור. בחוריזם  זו מהות, שפורצת לתוך המראה החיצוני. בחור יכול להיות גם בן שישים, ואני לא מדברת על דביל עם אופנוע ענק, אלא כזה  שיש בו רוח צעירה. סקרנות וטריות. כזה בא לי לנשנש.

בדרך כלל הצעירים פונים אלי בפייסבוק, אני עונה כי זה נראה לי מכוער לא להתייחס לבני אנוש על רקע גיל. כשם שאני בזה לגברים (בגילי) שפוסלים אותי בשל גילי, כך אני מקפידה לא לפסול איש בשל גילו, אך אויה! אין בי כל  סקרנות להכיר את בני התשחורת הנועזים לעומק וכיוון שאני לא מאסטר בשיחות חולין, אני מקצרת את השיחה למינימום כשעל פני הבעה של נמרה מנומנמת. קרה גם שצעיר זה או אחר התחיל איתי במציאות, כשיכולתי לראותו בגודל טבעי. הגודל הטבעי הסתבר לא אחת כקטן אף הוא! נמוך ממני בהרבה, מה שנתן לי תחושה של מטרוניטה גדולת מימדים המשוחחת עם בנה הזעיר.

ההצלחה עם קשישים, לעומת זאת, מדאיגה לא פחות. יש למשל אחד (שמונים ושבע, שמונה) שאני רואה קבוע בסנטר, פעם אחת הוא עמד לידי בקופה וסיפר לקופאית שהיום, ה-8 לינואר, יש לו יום הולדת.

"אה", אמרתי, "גם לי יש היום יום הולדת!". אותו רגע מחולל לא  שיערתי בנפשי שהזקן יפרש את המשפט  הזה כמשפט התחלה איתו, במחלקת "אתה בא לפה הרבה?" או " מאיפה אני מכירה אותך?" אבל הוא, מאז, בכל פעם שהוא רואה אותי הוא מחייך אלי חיוך זימה נואל ונוהם לי משפטים שתוכנם תמיד עוסק בגילנו המופלג, שלו ושלי,  "אנחנו כבר לא צעירים, אה..?." כאלה מין נהדרים ומגרים.

זה נכון שאני לא מחפשת. אני לא עובדת בחיפושי הנעדר באתרי הכרויות וגם לא יוצאת לברים לאתר מציאות נדירות. גם לא נכון יהיה להגיד שאני לא רוצה את מי שרוצה אותי, מוטו שהיה פופולרי להפליא בעברי. בשנה האחרונה פגשתי גבר אחד  מושך, בגילי, שגם (אוי ווי) היה שווה מבחינת הכימיה המוחית. אבל מה? נשוי  למשעי, כך שמראש מרגל ומלב מדובר היה על כרוניקה של בזבוז זמן ואנרגיה.

אבל עם נשים, לא חשוב באיזה גיל, תמיד הולך לי נהדר. יש לי חברות למכביר ונשים, דווקא נשים, המין שלי, (לאו דווקא לסביות) מתאהבות בי כל הזמן. קשרים עמוקים, דשנים , מעניינים, נוצרים מהר, אמון נתפר על המקום ואיתו צחוקים מהבילים אודות עצמינו והעולם.

וחשבתי, איזה זין שאני לא לסבית. אפילו חלום לסבי לא היה לי. למה אני לא יכולה להימשך לנשים???.

אין לי שמץ של ספק שאם הייתי לסבית הייתי בזוגיות. אולי אינטנסיבית מדי, אולי צפופה מידי, אבל בקשר. קשר. לא מזמן בת אחותי  שהיא לסבו נהדרת באה לבקר אותי, ובטון לה- מרמור שאלתי אותה אם לדעתה אני יכולה להפוך עורי, כלומר, אם זה בשליטתי, משהו במוח שאני יכולה לשנות. היא הביטה בי בהשתאות, פרצה בצחוק עיוועים ואמרה מילה אחת: "לא".

לסיכום: אין סיכום .

אני לא רוצה להסיק מסקנות. כל מסקנה תצא או קודרנית קוצנית פסימית או אופטימית ורדרדה מתחסדת ללא כל כיסוי . במצב זה על הבן אדם ליהנות ממה שיש בנמצא, כמו ממרח הנוטלה המביט בי בהתרסה כרגע ושממנו נצפית כף מלאה בשוקולד המובלת לאחר כבוד הישר לתוך פי יורק המרגליות.

>> לכל הטורים של נולי עומר




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה