לגעת

בכל שנה ננטשים בישראל 300 תינוקות בבתי חולים. נולי עומר, מתנדבת בעמותת "חיבוק ראשון", מלטפת אחת מהן פעמיים בשבוע ומנסה להשיב לה מעט מהחום והאהבה שנגזלו

25/02/2013
נולי עומר קבלו עדכונים מנולי
  • RSS
»

תינוקות במהותם הם התגלמות התום, הניקיון הנפשי. הם מסמלים לי את תמצית החסד, הטוב. אני רואה במתיקות הטהורה שלהם  פיצוי לקושי האנושי היומיומי. עובדה, הרי אין מי שיכול לעמוד מול חיוך של תינוק ולא להתרכך. כיוון שלתינוקות אין עדיין  מנגנון ויכולת בחירה הם  סופגים כל מה שנותנים להם. כשם שכל גילוי חום, נשיקה, חיבוק, דיבור רך ואהבה – יוצרים ביטחון המאפשר גדילה, כך גם  כל אגרסיה, אלימות והתעלמות נרשמים ויוצרים מייד פצעים שהופכים, במקרה הטוב אם הפצע מטופל - לצלקות .

לא מזמן עברתי בשוק בצלאל וקלטתי בזווית העין אנרגיה אלימה בין אב לבתו בת השנתיים. נעמדתי על מקומי כשאני מסננת לעצמי: חסר לו שירים עליה יד. לא עברה דקה והאב השנה  החל להכות את הקטנה. רצתי אליו, "תפסיק להרביץ לה". אמרתי בקול חזק ורועד. הוא הביט בי בהלם. "מה את מתערבת, למה היא ילדה שלך?" נבח . חזרתי על עצמי , הפעם בקול רם יותר.  האב המעודן החל לצרוח , מה שגרם להתקהלות, צעקות והאשמת האם  שצעקה עלי: "עכשיו היא בוכה בגללך". אין לי ספק שהתינוקת חוטפת מכות על ימין ועל שמאל עד היום. ולא יעזור כלום, בעיני – מכה, כמו קללה, המופנים לילד קטן  – זו התעללות. התעללות הנוכחת בחייו כל הזמן והורסת את נשמתו. זה פשע, כמו נטישה.

נטישת תינוק היא בעיני פשע  שאין לו מחילה. כל שנה, בארץ, כ-300 תינוקות ננטשים בבתי חולים. חלקם נולדו עם פגם, חלקם קבלו פגם, חלקם נולדו לאם נרקומנית ועליהם להתנקות מהסם וחלקם בריאים.

הם נשארים בבית החולים עד להחלמתם המלאה או עד למציאת פתרון מתאים למצבם, לפעמים למשך חודשים ארוכים.

זו התשובה לשאלה אותה אני נשאלת בכל פעם מחדש בתדהמה: "מה?? יש תינוקות נטושים בארץ???"

לצורך זה, בשנת 2004 הוקמה עמותת "חיבוק ראשון" ע"י ד"ר תמר שלזינגר. מטרתה לטפל בתינוקות נטושים בבתי חולים, המקבלים אמנם טיפול פיזי ורפואי ע"י הצוות, אך לא טיפול בנפשם הזקוקה לאהבה, מגע וחום על מנת לשרוד. אני מתנדבת בעמותה כבר כמה שנים. חיפשתי לא מעט זמן  מסגרת שאוכל להתנדב עם תינוקות או ילדים בגיל הרך שסובלים מהזנחה ו/או מצוקה נפשית. במסגרת החיפושים התנדבתי בכל מיני מקומות, כמו בבית ספר רוגוזין, בגן  ילדי עובדים זרים, שם הייתי יושבת מול עשרות ילדים כשעלי יושבים ארבעה לפחות ומקריאה להם סיפורים. אבל רק לפני שלוש וחצי שנים, כשהילד שלי חלה במחלת הנשיקה ואושפז בבית חולים דנה, ידעתי ששם אקבל את הכתובת המדויקת למה שאני מחפשת. שם שמעתי לראשונה על "חיבוק ראשון".

מייד פניתי, היה עלי למלא טפסים כמו גם לכתוב טקסט שיעבור בדיקה אצל גרפולוג, לחתום על מסמכים שונים והתחלתי להגיע קבוע לבית יולדות "ליס", שם נמצאים בד"כ התינוקות בת"א. לעיתים הם גם בבית חולים דנה – שם אני מתנדבת היום. בפעמים הראשונות שהגעתי לבית החולים  כדי להיות עם התינוקת הנטושה שנשלחתי לטפל בה, עוד לא הייתי מאומנת באיזון רגשי. זו הייתה תינוקת מתוקונת שאמה הייתה נרקומנית והיא, הפצפונת, הייתה צריכה לעבור גמילה בעצמה כי הסם היה בדמה. נישקתי וחיבקתי אותה ללא הרף ולמורת רוחן של האחיות במחלקת יולדות בליס – התעקשתי שגם כשהתינוקת ישנה, תהיה עלי. על הידיים שלי, כדי שתחוש חום. היה לי ברור מאליו  שבפעמיים בשבוע שאני באה אליה, בשעתיים שאני נמצאת איתה, אני  נותנת לה מקסימום אהבה, מזון ללב, כדי שתתפתח. אבל אז, כשהייתי חוזרת  הביתה הייתי נרדמת וישנה שעות. מהר מאד התארגנתי על עצמי נפשית. חיזקתי  את שרירי הלב כדי שאוכל להמשיך. כי הקושי שלי, הצער שלי על מצבה, גורלה, העוול הנוראי שנעשה לה – אינו רלוונטי ולא מעניין. לא בי העניין אלא בה. אני באה אליה  לתת לה מנה גדושה של אהבה, הולכת ושוב חוזרת. איכשהו התאזנתי כי ידעתי שאם לא אשתלט על רגשותיי ואגיע  או אלך ממנה כשצבע עצוב צובע אותי – לא אועיל לה כלל.

לפני שנתיים יזמתי והפקתי (יחד עם הילה תדמור המקסימה)  תערוכה קבוצתית שכל הכנסותיה תרמו ל"חיבוק ראשון". כל האמנים נדבו עבודות נהדרות בלי למצמץ, התערוכה נערכה ב-ZOA  שבת"א. נמכרו עבודות והכסף נכנס לעמותה. כל רעיון , מחשבה, רצון לעזרה יתקבל בשמחה ואהבה.

תודה,

נולי

>> רוצים להתנדב?

דרושים מתנדבות ומתנדבים לחיבוק תינוקות נטושים.
התנדבות באזור חיפה וסביבתה, בבתיה"ח רמב"ם ובני ציון, פעמיים בשבוע למשך 3 שעות בכל פעם.

לפרטים: 03-6022457, או בדוא"ל [email protected]

>> לאתר חיבוק ראשון




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה