גברים מייעצים, נשים מייחצנות

איך זה שגברים הם תמיד יועצים אסטרטגיים ונשים הן יחצניות? אירנה שלמור, יחצנית-על, גילתה סוג חדש של תקרת זכוכית

16/02/2012
אירינה שלמור קבלו עדכונים מאירינה
  • RSS

.

הקדמה

לפני כמה שבועות, כשהכותרות זעקו את צעקתה של האישה שהובלה לירכתי האוטובוס וילדה תמימה חטפה יריקות בבית שמש, החלטתי להשקיע שעתיים מחיי בכנס של עמותת כ"ן, שם התכנסו נשים מנהיגות על מנת לדון בבעיה שנוצרה.

מאז ומתמיד הדרתי את עצמי מפעילות בארגוני נשים, אך באותו סופ"ש הרגשתי שהמעט שאני יכולה לתרום לנושא הוא לפחות לגבש עמדה. וכך, בבוקרו של שישי, מצאתי את עצמי מאזינה לשלי, לימור, ציפי וזהבה, שעד מהרה העבירו את השיח למקום הבטוח והנדוש העוסק בתקרת הזכוכית והכוח הנשי - אמירות ששמעתי בלי סוף ושתמיד חלפו לידי בלי לגעת, אך בבוקר ההוא, לפתע, הייתה לי הארה והבנתי שהתקרה הזאת במובן מסוים מונחת גם מעל לראשי.

פרק ראשון, ובו יובהר למה יועץ אסטרטגי הוא מקצוע גברי

לא עברו ימים מאז האירוע אותו הזכרתי לעיל, והנה אני פותחת את גיליון "פירמה" של העיתון גלובס, שהוקדש כולו למשפיעים בעולם התקשורת.

שני עמודים הוקדשו למשרדי יחסי ציבור מצליחים, שרובם מנוהלים על ידי נשים, ובעמוד שאחריו הופיעה רשימה נוספת של יועצים אסטרטגיים, המורכבת מ-100% של טסטוסטרון וזיפים. הכיצד, שאלתי את עצמי, שאין אישה אחת בולטת שמזוהה עם הייעוץ האסטרטגי, קטגוריה שהתעצמה בחשיבותה לצד התפתחות תרבות הלשכה בהשראת יקירנו ביבי נתניהו?

איך זה יכול להיות שיועץ תקשורת אוטומטית מכונה "יועץ אסטרטגי", ואילו יועצת תקשורת מכונה אוטומטית "יחצנית"? הייתכן שמישהו חושב שזרעי החוכמה שוחים להם רק באשכים?

זה לא סוד שרוב עמדות הניהול הבכירות במשק מאוישות על ידי גברים שלעתים מרגישים אבודים בצמרת וחסרי אונים. אין שום בית ספר, ולו הגבוה ביותר, שהכין אותם ליצריות, לתחרותיות, לרוע ולחוסר הפרגון, שהם מרכיבי היסוד בסביבה הניהולית שלו. המנהל המאותגר זקוק לכתף, לחיבוק, לטפיחה על השכם, למישהו שיזכיר לו כמה הוא מקסים, למישהו שיסתכל לו בעיניים ויבטיח לו שיהיה בסדר, שהוא מוגן ושהכל נמצא בטיפול. מישהו שיזכיר לו את אבא. בקיצור, הוא זקוק לאבאל'ה אסטרטגי.

אופציה נוספת לקוחה מעולם הלוף והמסטינג: "עלינו על מוקש צעק אז הפצוע, אני כאן לצדך ענה לו החובש", שהופך בגירסת 2012 ליועץ טיפולי. החובש מלטף מנחם ומרגיע והמנהל נכרך אחריו כמו תינוק לחיתול.

 

 

 

 

 

פרק שני, ובו יובהר למה נשים לא נמצאות במשבצת הזאת

"אתה נמצא היכן שהמחשבות שלך נמצאות", אמרו חכמינו. נשים לא חושבות על עצמן כעל "יועצות", ומראש מגדירות את עצמן במונחים נחשקים פחות. הנשים פועלות בשדה הפרקטיקה.

יכול להיות שאם רק נחליט להוסיף על נייר המכתבים שלנו את התואר יועצת אסטרטגית – נתחיל סוף כל סוף להתעשר.

ויש, כמובן, גם את החשיבה הגברית, הלוקה בשוביניזם במינון משתנה ומתקשה להתמודד עם נשים אסרטיביות ומעשיות. אני מקבל מספיק עצות מאשתי, אומרים המנהלים לעצמם ולא רוצים עוד אישה שתציב להם מראה מול הפרצוף, תעמת אותם עם גבולות האני ותגיד להם מה לעשות.

יש לי חברה שטוענת שגברים נעזרים יותר ביועצים גברים כי הם לא יודעים לבד, אבל הם מסכימים שרק גברים יהיו שותפים לסוד הזה.

 

פרק שלישי, ובו נבחן את התקיימות הציווי האלוהי "כל אשר תאמר אליך שרה, שמע בקולה"

אם ככה אמשיך אני עוד עלולה למצוא את עצמי בלי לקוחות ולכן אודה שהגזמתי קצת: בצמרת המנהלים יש גם גברים וגם נשים שבוחרים את היועצים שלהם ללא הבדלי ליפסטיק או עניבה.

למנהלים שזקוקים לתמיכה נפשית, אני ממליצה לבחון את אופציית הפסיכולוג. רק 500 שקל לשעה, הרבה הרבה יותר זול מריטיינר של "יועץ אסטרטגי" ועם אותן תוצאות.

למי שתארים מפוצצים שובים את לבם ואת כספם, אשמח להזכיר שייעוץ אסטרטגי זו המצאה של גברים, שחיפשו עבודה קלה עם כסף גדול, שיותר מדי יועצים אסטרטגיים מדברים הרבה ואומרים מעט. ושנשים בכלל ונשות יחסי ציבור בפרט יכולות לייעץ לפחות טוב כמו גברים.

השאלה הגדולה היא, כמובן, מדוע גם הן לא גובות על השירות סכומים מפוצצים, אבל זה דיון נפרד, שגם בו יש מקום לתקרת זכוכית, פסיכולוג ודון קישוט שישנה את המציאות.

פורסם במקור במגזין "פירמה".

צילום: יוני רייף




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה