למי צלצלו הפעמונים?

הדודה פטוניה למדה בדרך הקשה שלהשאיר ילדים בבית בחורף זה לא רעיון טוב. לפחות הפריחה הסגולה של פעמוני הגשם בחלון מילאה אותה באופטימיות

01/02/2012
aunt petunia קבלו עדכונים מAunt
  • RSS
» פעמוני גשם. צילום: הדודה פטוניה

את ימי התום של ילדותי העברתי 2 ס"מ צפונית לקו המשווה. היה לח ודביק וגשום טרופית. הכי אהבתי לשחות בבריכה כשגשם ניתך כבד והטיפות התנגשו במים כמו כוכבים מתפוצצים משרביט של פיה. קראתי המון, וכשלא הייתי עסוקה בלהיות אן שרלי או בילבי או כל ילדה כתומת ראש אחרת, פנטזתי על נסיעה בכרכרה בחורף רוסי מושלג עטופת פרוות צובל או שועל.

אל הלבנט המהביל חזרתי בחורף רטוב וקפוא במיוחד אי שם בשנות ה-80. על הכרמל מול הים ברוח אכזרית וקור מקפיא עצמות (ואז עוד הייתי בעיקר עור ועצמות – עבר לי) חלפה לה כל הילת הרומנטיקה החורפית הזו. מאז כבר עשרות חורפים מפתיעים אותי מחדש כל שנה כשינואר פורץ במלוא עוזו. אף פעם אין לי מעיל מתאים, תמיד קר לי ברגליים.

והשנה ינואר נותן עבודה. קר וגשום והילדים שוברים מטריות במרץ ומייבש הכביסה התאבד בשידור חי והרומנטיקה הרוסית שינתה פניה לחיים בגולאג. גולאג זה ראשי תיבות של "ההנהלה הראשית של מחנות עבודה לתיקון" (באותיות קיריליות זה נקרא יותר אמין). ינואר קר וגשום ואפור כמו  סרט של טרקובסקי בסינמטק בשנות ה-80. מקס ומוריץ חוזרים מהמוסדות דולפים ורוטנים ואז נכלאים בבית לשעות ארוכות של צהריים אפרוריים ואחה"צים חשוכים. האמא מתפקדת על תקן ההנהלה הראשית.

ב-40 שנות קיומם נחלקו הגולאגים לכמה סוגים, הגולאג שלנו כולל את כולם:

"מללושקי" – מחנות הסגר לילדים ונכים. מקס ומוריץ ילדים אסירים והאמא – נכת מלחמת הקיום.

"מאמקי" – מחנות לאמהות עם ילדים. כמו בסעיף הקודם ובלי הילת הגבורה של אידה נודל.

"שאראשקה" – מעבדות מחקר סודיות בהן נכלאו מדענים בכירים שעסקו בניסויים סודיים ומרושעים.

"פסיכושקה" – בית משוגעים. צריך להוסיף עוד משהו?

החיים בגולאג

באחד האמשים הקודרים הללו כשחשוך ורטוב והמזגן החליט ללכת בדרכו של מייבש הכביסה ובגולאג שלנו שררה אווירת נכאים והשעון הראה 17:00 והרגיש כמו 21:30, שבו מעמל יומם רוקיסט, אמן ופוקהונטס ומייד התחפרו במאורותיהם. האמא מיהרה בעקבותיהם לברר איך המרגש ואיך עבר עליהם יומם במוסד. פוקהונטס אמרה "סטנדרטי", אמן נהם "בסדר" ורוקיסט פינה לאמא מקום תחת הפוך וסיפר עלילות ושאל שאלות. אמן הצטרף עם הגיטרה, פוקהונטס תפסה פינה תחת השמיכה. עונג צרוף ופתאום החיים נדמו פחות אפרוריים.

בכל אותו הזמן היו המקס ומוריץ מוזנחים בקומה מעל. למיטב ידיעתה של האם עסקו הילדים בפעילות חינוכית כלשהי עם בובספוג ופרב מול צג או מרקע כלשהו. אחרי כך וכך דקות של עונג במחיצת הביולוגים החריש השקט את אוזניי ובהלה גדולה התגנבה ללבי. איך יתכן ששאגות וזעקות טרם הבריחו אותי מהמאורה היישר אל שדה הקרב שבקומה העליונה?! נפרדתי בנשיקות מהמגודלים במאורה ויצאתי אל הכפור רק כדי לגלות נחל איתן זורם במדרגות.

המקס ומוריץ  עברו מה"מללושקי" לאגף "שראשקה". מתברר שהאגף הנ"ל ממוקם אצלנו בגולאג בתוך חדר האמבטיה של ההורים. צמד המדענים יצרו שיקוי שהפך אותם לשוליות הקוסם. הם רבצו כזוג היפופוטמים באמבטיה + תכולתו של בקבוק שמפו + תכולת שמן הגוף האהוב והיקר להחריד של ההנהלה + תכולתה של שפופרת משחת שיניים + ברז פתוח לרווחה. הגולאג כולו פלגי מים ואיים זעירים של יבשה צפה. ה"מאמקי" במהפך מרהיב נהייתה "פסיכושקה".

ניגבתי, שאבתי, צרחתי, איימתי בהרעבה ועבודות פרך. אחר כך כשייבש המבול ונרגעה הסערה הרהרתי בעובדה שלעולם לא אסתגל לחורף, אבל הוא יחלוף מהר והטף – עדיף לו לצאת אל האפור שבחוץ ולא להסתגר בגולאג ובינואר תמיד יהיה קר. אבל פעמוני הגשם יפרחו בחלוני בפריחה סגולה ואופטימית. אז

אם קר לכם ורטוב מדי לצאת לגינה – סורו למשתלה הקרובה. עכשיו הזמן לעציץ פעמוני גשם על אדן החלון.

פעמוני גשם – מוסקרי

גאופיט קטן – 20 ס"מ גובה.

מתאים למקום מואר ללא שמש ישירה.

יש לשמור על אדמה לחה.

תפרחות סגולות, קטנות וריחניות.

את הבצלים ניתן לשמור (אחרי התייבשות העלים) לשנה הבאה.

לבלוג של Aunt Petunia




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה