פונדקאות לא מוסרית?

זוגות שוכרים אישה שתייצר עבורם תינוק; גם אם לפונדקאית יש מניע אלטרואיסטי, רוב הפונדקאיות עניות במידה ניכרת מהם. אריאלה רביב מוטרדת מאי השיוויון

25/01/2012
אריאלה רביב קבלו עדכונים מAriela
  • RSS
» ThinkStock

לפני כשבועיים הופיעה במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות" כתבה מאוד מעניינת על פונדקאות, מאת שרית רוזנבלום, שכתבה אותה  בעקבות מחקר שחשף את הקשיים הגדולים של פונדקאיות בישראל, מאז, הכתבה הזאת לא מניחה לי.

מכירים את האנשים הנחרצים האלה, שיודעים הכול, וקובעים מייד דעה מוצקה על כל דבר? הקרציות האלה שתנו להם לקרוא חצי מאמר, 4 טוקבקים, וזהו, יש להם עמדה? נעים מאוד. אבל בניגוד להרגלי בקודש, על נושא הפונדקאות אני לא מצליחה לגבש דעה.

מצד אחד, אני מכירה כמה וכמה זוגות, שהקימו משפחות לתפארת בעזרת פונדקאיות, והם משמשים הורים מסורים ונפלאים לילדים שלהם. מול האידיליה הזאת, יש את הצד השני, של הפונדקאית.

עכשיו בואו שנייה נשים בצד את כל נושא הפונדקאות בהודו, ששם העמימות המוסרית פחות קיימת, למרות שלא נעלמת, ונעסוק בפונדקאות "אופטימלית", כמו שמתקיימת בארצות הברית. בניגוד לחוק בארץ, פונדקאית בארצות הברית יכולה להיות נשואה, כך שהיא לא עומדת כבודדה מול זוג ההורים, ויש מי שיגן על האינטרסים שלה. כמו כן, היא מקבלת תשלום מאוד הוגן עבור הפונדקאות. לא סכום משנה חיים, אבל סכום נאה. בנוסף, זוג ההורים מתחייב לשלם הוצאות רפואיות, וכל מה שכרוך בתהליך הפונדקאות. בהרבה מקרים נשים מעידות  שהמניע הכלכלי אינו העיקרי בתהליך, הן באמת מרגישות שהן עושות חסד עם זוג שבדרך אחרת לא יהיו לו ילדים, ואני מאמינה להן, התשלום, גם אם הוגן, לא מספיק גבוה כדי לעבור הריון וכל מה שכרוך בו. למרות כל זה מדובר באנשים ששוכרים אישה שתייצר עבורם תינוק, וברוב המקרים, גם אם לפונדקאית יש מניע אלטרואיסטי חזק, הפונדקאיות נוטות להיות עניות במידה ניכרת מבני הזוג, מה שמכניס יסוד חזק של אי שוויון למערכת היחסים ביניהם.

אבל המקרה הזה, של פונדקאית נשואה שניגשת למשימה מתוך מניע כלכלי אך גם אלטרואיסטי הוא מקרה אידיאלי. גם בארצות הברית וגם בישראל פונדקאיות נוטות להיות נשים ללא בן זוג, וזה כבר מתחיל את כל תהליך הפונדקאות מתוך עמדה בוטה של אי שוויון, מצד אחד אישה לבד, כשאנחנו מכירות את הנתונים על הקשר בין חד הוריות ועוני, מצד שני, זוג שרוצה ילד, ומסוגל לשלם סכום משמעותי מאוד, במיוחד כשמדובר באישה ענייה. במצב כזה, הבעייתיות צורמת יותר, וההתמודדות המוסרית מחריפה.

בנוגע להודו, שם לכאורה הכול יותר פשוט – לא לא לא. מדובר בנשים מאוד עניות, שעושות מעשה מאוד לא מקובל מבחינה חברתית. ברגע שהן מקבלות על עצמן את הפונדקאות ונכנסות להריון הן נשארות עד הלידה באיזה סוג של מלון, נגיד, שם מקפידים על תזונתן, על כך שייקחו ויטמינים, ובעיקר, שלא יסכנו את ההריון היקר. תמורת ניתוק של 9 חודשים מחייהן, הן מקבלות סכום שלנו נראה מגוחך. אבל גם כאן, יש גם צד אחר לשלילה הנחרצת. הסכום, שבעינינו הוא די מגוחך, יכול לשנות את החיים שלהן, לעזור להן לקנות חלקת אדמה למשפחה, או תאו, או לשלוח את הילדים לבית הספר ולספק להם עתיד טוב יותר, ומי אנחנו שנקבע בשבילן?

מעבר לכל נושא הבחירה החופשית או העדרה, ויחסי כוחות בין אנשים יותר או פחות מבוססים מבחינה כלכלית, צריך לזכור שהריון הוא לא דבר קל, והמון דברים יכולים להסתבך בו, האם זה מוסרי לשאול מאישה את גופה כדי לספק צורך עז בילדים? אני באמת באמת לא יודעת, ולא נראה לי שהשאלה הזאת עומדת להיפתר אצלי, למרבה הצער, גם נראה לי שככל שהטכנולוגיה תתקדם, הסוגיות המוסריות יהיו קיצוניות יותר, בעיקר אם נתחשב בעובדה שמתחת לכל הקדמה והטכנולוגיה, מבחינה רגשית אנחנו עדיין אנשי מערות.

צילום עליון: ThinkStock




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה