למה הוא לא עוזב את אשתו בשבילך

"איתך מובטחים לו ניצוצות רבים עם דרישות מועטות, וככה טוב לו", אושרית נברה מאמינה באהבה בין רווקה לנשוי, היא רק לא חושבת שאפשר לבנות על זה

10/04/2013
אושרית נברה קבלו עדכונים מאושרית
  • RSS
» Thinkstock

היא בחורה צעירה ויפה מאוד, באמצע שנות השלושים לחייה. יש לה משרה כייפית, היא בכירה, היא מוערכת, היא מתוגמלת, היא אהובה, היא תוססת ומלאת חיים. והיא אוהבת אותו. והוא אוהב אותה. אוהב מאוד, אפילו. הם מנהלים מערכת יחסים כבר שש וחצי שנים, שיש בה אינטימיות והבנה וצחוק וחברות. היא מאוהבת בו עד למעל הראש והוא לוחש לה שלא היתה לו מעולם אהבה כזו, לא היה לו מעולם חיבור כזה לאישה והוא לא חווה התאמה כזו בחייו. אבל הוא נשוי ואבא ולא נראה שהוא מתכוון לעשות משהו על מנת לשבור את נישואיו ולרכב איתה אל עבר השקיעה.

כשהיא מנסה לדבר על זה, הוא מתרחק ומתכנס בתוך עצמו. כשהיא שואלת מה יהיה, הוא אומר לה שמה שעכשיו זה מה שיהיה. כשהיא שואלת אם הם לא מטומטמים כשהם לא מממשים עד הסוף אהבה כזאת, הוא מציע לא לדון בשאלה הזו. וככה היא מעבירה לצידו שנה ועוד שנה ועוד אחת. והחברות שלה מכירות אותו, הוא קופץ מידי פעם להגיד שלום בקפה של יום שישי או מבקר בהפתעה במשרד – מביא לה משהו טעים לאכול. היא לא סיפרה כלום לאף אחת, אבל נראה לה שהן מבינות. אם שואלים אותה, היא לא עונה ומחייכת. ויש לה חיוך יפה, לבחורה הזאת. ועל אף הדיעות שלנו על הבדידות שהיא בוודאי חווה לה, לבד על הגג בשבתות וחגים, אז אין לה שום תחושה כזו. החיים שלה מלאים והיא לא מרגישה קורבן של שום דבר. טוב לה מאוד בחיים וטוב לה מאוד עם עצמה. אבל היא היתה רוצה שהוא יהיה רק שלה ובעיקר – היא לא מבינה למה מישהו שכל כך אוהב וכל כך מבין שיש כאן משהו נדיר, לא עושה מעשה והולך עד הסוף עם האהבה הזו. וזה מכעיס אותה, וגם קצת מעליב.

אז מה את רוצה שיקרה כאן, במפגשים ביננו? שאלתי אותה כשהגיעה אלי לטיפול. אני רוצה להבין מה אני עושה לא בסדר, היא ענתה. את חושבת שאת לא בסדר? שאלתי.  אני חושבת שאם הייתי עושה משהו קצת אחרת – הוא היה עכשיו איתי, ענתה.

עד כאן המקרה הפרטי הזה, שאולי לא מצליח לעורר אצל כולכן תחושות אמפתיה חזקות וחלקכן אולי אפילו כועסות על הבחורה הצעירה הזו. אבל המקרה הזה חוזר על עצמו בוורסיות מגוונות, ונשים רבות, מוכשרות ומוצלחות, נתקעות בחיים עם אהבות גדולות שנשואות לאישה אחרת. וכולן שואלות את עצמן מה הן עושות לא בסדר. אז הרשו לי לרגע להביא איזו תובנת על, שמרחפת מעל המקרים הללו ונוגעת בכולם: בחיים האלה אנחנו מחוייבות לעשייה. מי שרוצה שיקרה לה משהו, שרוצה להיות משהו, שרוצה להשיג משהו – מחוייבת לעשות. תחליטי מה את רוצה, קומי ותעשי, ותראי שזה קורה לך.

הוא נהנה מאהבתך אבל לא חשוף להתמודדות אמיתית

אומרים שגבר לעולם לא יכול לעמוד בפני אישה נחושה. אני מסכימה עם הרעיון הזה ובגדול. ולא רק גברים, כמעט שום דבר לא נשאר אדיש ובלתי מושג כשעומד מולו בנאדם נחוש ועושה מעשים. המעשים מחוללים תוצאה, וזה ברור. הבעיה היחידה עם המשוואה הזו היא שאנחנו לא תמיד יכולות להשפיע על התוצאה הסופית במאת האחוזים. בטח לא בזוגיות. כולנו חולמות שאם נאהב מאוד, המון, הכי שאנחנו יכולות, אז יאהבו אותנו בחזרה. אני לא חושבת שזה לגמרי מוטעה מיסודו לחשוב כך. אבל גם אם מי שאת אוהבת יאהב אותך מאוד בחזרה, זה עוד לא הופך אותו לאמיץ או טוטאלי. אהבות גדולות בין נשים פנויות לגברים נשואים תמיד היו ותמיד יהיו. אבל האהבות האלה מתאפשרות בדיוק בגלל שהן נוצרות במצב הנתון.

כשבן הזוג שלך נשוי, ברור מאוד איפה דברים מתחילים והיכן הם נגמרים. ברור לחלוטין מה את יכולה ולא יכולה לדרוש. והבהירות הזו מאוד משרתת אותו, את המאהב שלך שיש לו אישה ומשפחה. הוא זוכה לבטחון גדול בתוך הגבולות הברורים של מערכת היחסים הזאת, בה הוא נהנה מאהבתך אבל לא חשוף להתמודדות אמיתית ויומיומית איתך או לתוצאות הבלות וההשתגרות של מערכת היחסים ביניכם. איתך מובטחים לו ניצוצות רבים עם דרישות מועטות, וככה טוב לו. ויש מצב שהוא באמת באמת אוהב אותך, ושאת באמת ובתמים אהבת חייו, אבל זה עדיין לא אומר שיש לו את הבצים להביט נכוחה על עגלת חייו המתפרקת ולראות שמה שיש לו בבית רחוק מלספק אותו. וגם אם היה לו רגע של בהירות עם המצב הזה – זה עוד לא אומר שיש לו אומץ לעשות משהו בנדון.

וזו הברית הבלתי כתובה בין האישה הפנויה לבן זוגה הנשוי. והרצון שלה להפר את הברית הזו ולייצר מצב חדש בתוך מערכת היחסים הזו, לא בטוח שיקבל לגיטימציה ויזכה להבנה גדולה מצידו. וכאן דווקא המצב לא שונה מכל מערכת יחסים אחרת, שהרי בכולן ההסכמים הבלתי כתובים הם חזקים וקשה מאוד לערער אותם או ליצור בהם שינוי. ולצערי, אין לי סוף טוב קלאסי לסיפור הזה. אני לא מכירה את פתרון הקסם שיגרום לו לעזוב את הבית ולצאת איתך למסע האהבה. האהבה שלכם מאפשרת לו להרגיש אהוב וחי וסוער מבלי להתמודד עם הבעיה שיש לו בבית. וככה הם, לעיתים, המנהלים רומנים מחוץ לנישואין: מעדיפים לוותר על דברים מאוד טובים רק כדי לא להתמודד עם הדברים הלא טובים. והוא יוותר על אהבתו הגדולה אלייך רק כי אין לו שום יכולת או רצון להתמודד עם פירוק נישואיו.

ובעוד עשור בערך, כשתפגשי בו במקרה ברחוב, הוא יספר לך שיש המון טוב במערכת יחסים זוגית ארוכת שנים, ששורדת הכל, וכמה הערכה יש לו לעניין הזה. הוא יקרא לזה "חכמת חיים שבאה עם השנים". אבל מה שהוא לא יספר לך זה שבלילה, כשהוא מפסיק לחרטט את כל העולם ואשתו, הוא הולך לישון עצוב. וחושב עלייך.

>> בלתי מרוסנת, הבלוג של אושרית נברה בסלונה




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה