קחי גלולות ותשתקי

אור גרוס, מהבלוג "יחסי מין": מה שלא מספרים לנו רופאי הנשים (והאינטרנט כן) על הסיכון בגלולות, ולמה הם תמיד מזלזלים בנו? מוכר ומקומם

22/01/2012
גוף ונפש קבלו עדכונים מגוף ונפש
  • RSS
» ThinkStock

מאת אור גרוס, מתוך הבלוג "יחסי מין", הגיגים על (א)נשים ועל מגדר

אני נכנסת בבהילות למרפאה הלא-מוכרת של קופת החולים שלי. רק בהרצליה היה התור הפנוי הכי קרוב לרופא נשים. אני לא מכירה את הרופא הזה, ולמעשה, זו הפעם הראשונה שאני זוכה להיכנס להיכל הקדוש הזה, שתמיד היווה בעיניי מעין טקס התבגרות שאיחרתי לעבור. דמיינתי את משרדו של רופא הנשים מוקף הילה של קדושה ששמורה רק לנשים בשלות. דמיינתי ששם יגלו לי את הסודות הכי כמוסים של גוף האישה – כלומר, שלי.

אך המרפאה אפרורית וקירותיה מתקלפים. הפקידה נוזפת בי קשות, כשאני מבשרת לה ששכחתי בבית את הכרטיס המגנטי של קופת החולים, אבל אני מפצירה בה – אם אפשר בכל זאת לבקש מהדוקטור שיקבל אותי, כי אני ממש צריכה את התור הזה ואחריו אין תורים לעוד חודשיים לפחות. אחרי המתנה לא קצרה, כשאני נכנסת סוף סוף למשרדו של הרופא – גם הוא מוצא לנכון לנזוף בי. איזו מין חוסר אחריות זו, לשכוח ככה את הכרטיס? עכשיו הוא איננו יכול לבצע את עבודתו כמו שצריך, בגללי. לא עוזרות תחינותיי והתנצלויותיי, הרופא – בשלו.

רק אחרי נאום התוכחה, הרופא מוצא לנכון לשאול אותי למה הגעתי אליו. אני עונה, לא בלי גאווה בקולי, שאני רוצה מרשם לגלולות. "אהא…", הוא מהנהן. "את בטח יודעת שאני לא יכול לתת לך מרשם בלי הכרטיס המגנטי, נכון?" – "כן, כמובן שאני יודעת" (לא, אני לא. אני בסה"כ בחורה צעירה ודי מפוחדת, בביקור הראשון שלה אצל רופא נשים. והמלקחיים האלה שם בצד? אתה מתכוון להשתמש בהן עליי? בבקשה אל תשתמש בהן עליי). "אבל אולי אפשר יהיה לסדר איזה משהו…", הוא ממשיך ומצית ניצוץ של תקווה בעיניי.

הוא פוצח בשאלות רבות: גיל. היסטוריה מינית. האם בריאותי טובה בדרך כלל. האם יש אלרגיות. האם אני עושה פעילות גופנית: "כן, אני עושה," אני עונה לו. "כמה פעמים בשבוע?" הוא ממשיך. "3 פעמים…" אני מנסה. *מבט בוחן ומזלזל מצד הרופא*. ואז, "ומתי התחלת את האימונים האלה, לפני שבוע?". *צחוק רשע*. ואני לא מבינה, "זה באמת רלוונטי..?"

לבסוף הוא פותח מגירה שנראה שיש בה הרבה חבילות של תרופות. הוא מפשפש שם קצת ומוציא משם חפיסת גלולות חדשה וצבעונית. "הנה", הוא מגיש לי אותה, "קחי את החבילה-לדוגמה הזו". הוא מבטיח לי שאלה הגלולות הטובות ביותר עבורי. אז, בתמימותי, לא העליתי על דעתי לשאול כיצד בדיוק הוא יודע שאלה הגלולות הטובות ביותר עבורי, אם הוא לא עשה לי שום בדיקה ואפילו לא התאפשרה לו כניסה לפרופיל הרפואי שלי. הרופא גם הסביר לי שאם ארצה מרשם לגלולות האלה, אצטרך לבוא אליו שוב עם כרטיס מגנטי, אבל אני יודעת שלמרפאת הגיהנום הזו אני כבר לא אחזור.

כשאני מגיעה הביתה אני חושבת פתאום, "אוי, הרופא בכלל לא הסביר לי איך ומתי אני אמורה להתחיל ליטול אותן". טוב, אשאל כבר איזו חברה מנוסה. פותחת את החפיסה ומתחילה לעלעל בעלון: תופעות לוואי נפוצות. תופעות לוואי לא נפוצות. תופעות לוואי נדירות. אימאל'ה! מה אלה כל תופעות הלוואי האלו? אני לא יודעת, אבל אני גם לא מקדישה לעניין יותר מדי תשומת לב. כולי שקועה בהתרגשות מכך שסוף סוף נכנסתי ל"מועדון". עכשיו גם אני יכולה לקבל תזכורת בפלאפון פעם ביום בשעה קבועה, לשלוח את היד לתיק וליטול בחשאיות גלולה. עכשיו אני יכולה לשכב עם הגבר שלי בלי שהוא יצטרך לסבול מהקונדום הזה יותר. עכשיו אני ארצה אותו באופן מלא. עכשיו אני אישה.

תכירו את הרופא הצוחק

יותר מחצי שנה אחר כך. על תופעות הלוואי ה"התחלתיות" כבר התגברתי. אז מה אם אני קצת יותר עייפה, מצב-הרוח שלי קצת ירוד, וחוויתי ירידה דרסטית בחשק המיני? ובכלל, יכול להיות שאלה תופעות פסיכולוגיות, או שהן בכלל לא נובעות מהגלולות. אי אפשר לדעת, אז לא יודעים. במקביל, באינטרנט יש מהומה רבה סביב מחקרים חדשים לגבי סוג הגלולות שאני נוטלת, שאומרים כי היא מעמידה את הנוטלת אותה בסיכון גבוה ב-75% ללקות בקריש דם, יחסית לגלולות מסוגים אחרים.

אמנם כבר התרגלתי לכל התופעות הלוואי המפחידות המפורטות בדף ההסבר בכל חבילה, אבל המחקרים האלה מפחידים אף יותר: במשפחתי יש היסטוריה של צנתורים ומחלות לב. בכתבות כתוב שאני בקבוצת סיכון ושכדאי לגשת לרופא. אולי לערוך בדיקת תפקודי קרישה. כתוב שם שכנראה שהוא לא יציע לי את הבדיקה הזו, כי לא נפוץ לערוך אותה, אבל שאני צריכה להתעקש. אני קובעת תור לאותו יום לרופא נשים, שכבר יצא לי ללכת אליו מספר פעמים. בסך הכול הוא בסדר. אני אשאל אותו על העניין הזה.

אז אני קובעת תור שגרתי לרופא הנשים. מגיעה אליו טרודה ולחוצה. "איך אני יכול לעזור לך?", הוא שואל. ביני לבין עצמי אני מכנה את הרופא הזה "הרופא הצוחק", כי הוא תמיד לועג לי קצת כשאני באה אליו עם בעיותיי. את הרופא מהרצליה מזמן נטשתי, והרופא הזה נחמד בסך הכל. ונכון, יש לי נטייה להיות קצת לחוצה, לפעמים יתר על המידה ובלי סיבה מוצדקת. במיוחד כשזה נוגע לגוף ולבריאות שלי. אז אם הרופא צוחק, אני אומרת לעצמי – שיצחק.

"זה בקשר למחקרים החדשים על גלולת Yaz", אני מתחילה וכבר מזהה שאין הבנה בעיניו. "בקשר לכך שהיא מגבירה משמעותית את קרישיות הדם", אני ממשיכה, בתקווה שיבין. "לא קראתי מחקרים כאלה בכלל", טוען הדוקטור, אחרי שכבר שבוע ימים הם מעטרים את הכותרות הראשיות באתר החדשות הגדול ביותר במדינה. בעיתונים. בחדשות. "אבל כל גלולה מעלה לך, בפוטנציה, את הקרישיות בדם", הוא כאילו מבטל את טענתי באופן לא מרגיע במיוחד.

"כתוב במחקרים שהגלולה הספציפית הזו, מעלה יותר את הקרישיות," אני מצטטת. "וחוץ מזה, אני בקבוצת סיכון. אני רוצה הפנייה להמטולוג ולבדיקת קרישיות", אני מתעקשת. "בדיקת קרישיות? אני בטוח שאין צורך בזה. אם את רוצה להחליף גלולה כדי להרגיש בטוחה, אז מצידי תחליפי, אבל אין כאן שום סיבה לדאגה", אומר הרופא, והצחוק-לעג מתחיל להזדחל לקולו. "בכל מקרה, אל תפסיקי עכשיו פתאום את הגלולות רק בגלל איזה מחקר שאני לא בטוח אפילו אם הוא אמין. עדיף להמשיך ככה מאשר שתיכנסי להריון לא רצוי עכשיו, נכון?"

הוא הצליח. בסוף, ואחרי מעט וויכוח, אני מוותרת על בדיקות הקרישיות. הוא אומר לי שזה בסדר, שלא צריך. ואני? אני לא רוצה להחליף גלולות כי אני פוחדת פחד מוות מתופעות לוואי פחות נעימות מאלה שאני חווה אולי עם הנוכחות. כשאני יוצאת מחדר הרופא אני מודה לו. "על מה?", הוא שואל בחיוך, "הרי לא עשיתי כלום".

המחזור שלי פשוט נעלם, והכולסטרול קפץ

עוד חצי שנה אחר כך. כבר שלושה חודשים שאני לא מקבלת מחזור. עושה בדיקת הריון שיוצאת שלילית. ובכלל, לא פספסתי גלולה, כך שעל פניו, אין סיבה לדאגה. אני מפסיקה את הגלולות לכ-10 ימים יותר מה-4 ימים הרגילים שבהם אמור להופיע המחזור, והדימום עדיין ממאן להגיע. אני מרגישה חולה ומחליטה ללכת לרופא הנשים. אני קובעת תור לרופא הצוחק, אך שעות ספורות בלבד לפני המועד הצפוי, מתקשרים אליי מקופת החולים להודיע שהוא לא יגיע היום. אני שוב נאלצת לקבוע תור לרופא שאני לא מכירה, ומקווה לטוב.

הרופא הנוסף שומע ממני שאני לא מקבלת יותר מחזור. בניגוד לשני קודמיו, רופא זה אדיב אליי ומראה התעניינות אמתית במצבי. "ניתן לשער שהכול בסדר ושזו רק תופעה של הגלולות", הוא אומר ועושה לי בדיקה. הבדיקה יוצאת תקינה – אני לא בהריון והכול נראה בסדר. אני מבקשת לשמוע עוד על התופעה הזו של הגלולות. "בכל סוג של גלולות," מסביר הרופא, "ובעיקר בסוג אותו את נוטלת, נחלש המחזור עם הזמן, לפעמים אפילו עד הפסקתו." אני מופתעת – זו הפעם הראשונה שרופא כלשהו טרח לספר לי על כך. לא ידעתי שזו תופעה תקינה, והרי ארבעת ימי המחזור הללו מהווים עבורי נקודת אור אמתית, סימן שהכול בסדר איתי ושבריאותי תקינה. עכשיו גם זה נלקח ממני?

"אני אתן לך כדורים עם הורמונים שיגרמו לך לקבל עכשיו מחזור שוב", הוא אומר, "תקחי אותם שבוע, ומתישהו בשלושת הימים שאחר כך את אמורה לקבל מחזור. לאחר מכן, תתחילי מיד חפיסה חדשה של גלולות". אני מקבלת את הגזירה, אומרת תודה לרופא ויוצאת מהמרפאה לכיוון בית המרקחת. בדרכי לאוטו אני נזכרת ששכחתי לבקש מהרופא מרשם חדש לגלולות ל-3 חודשים נוספים.

שבועיים אחר כך. עדיין לא קיבלתי מחזור ואני לא כל כך יודעת מה לעשות. אין תורים לשבוע הקרוב לרופאי נשים באזור שלי, אז אצטרך לחכות עוד שבוע. תוצאות של בדיקות דם תקופתיות שאני מבצעת כל 3 חודשים למעקב אחרי הכולסטרול שלי (הגבוה מטעמים גנטיים), מגיעות. כשאני פותחת את התוצאות, חושכות עיניי –למרות שאני מתעמלת כבר מעל 4 חודשים באופן קבוע ורציני, ושומרת על תזונה בריאה, הכולסטרול הרע שלי ((LDL, זינק ב-50 בשלושת החודשים האחרונים ונמצא כעת בדם שלי ברמה מסוכנת. שאר המדדים שלי תקינים ובמצב טוב.

מה, אם כן, גרם ל-LDL שלי לקפוץ כך פתאום, בלי שום קשר לאורח החיים שאני מנהלת? הרי הכולסטרול שלי היה תמיד גבוה, אך ברמות סבירות ובשליטה מלאה שלי על ידי תזונה וכושר. חיפוש קצר בגוגל, של שתי המילים "כולסטרול גלולות" מעלה לנגד עיניי את התשובה ההגיונית ביותר: מאמרים על הקשר הישיר בין נטילת גלולות לעלייה בכולסטרול הרע אצל נשים. קצת למטה יותר בדף התוצאות, כל מיני פוסטים עם סיפורים של נשים – "מעולם לא הייתה לי בעיית כולסטרול. התחלתי גלולות ואחרי חצי שנה הוא עלה לרמה מסוכנת", "הכולסטרול עלה לי בעקבות נטילת גלולות, אז רופאת הנשים הורתה לי להפסיק ליטול אותן לעת עתה. עכשיו אני לא מקבלת מחזור ולא יודעת מה לעשות", ועוד כהנה וכהנה "סיפורי אימה". מאמר אחד מפנה נערות ונשים שנוטלות גלולות לבדוק את רמת הכולסטרול בדם שלהן באופן מידי – מסתבר שזו תופעת לוואי די מוכרת, אך רופאים לא נוטים להתייחס אליה כשרושמים גלולות, או אפילו להזכיר אותה בשמה. כך, גם בבדיקות הדם הקודמות שלי לפני שלושה חודשים, כשנצפתה עלייה בכולסטרול הרע (אם כי לא עד כדי כך דרסטית) והעליתי את האופציה שזה קשור לגלולות, רופא המשפחה ביטל זאת בהינף יד ופשוט המליץ לי להמשיך לשמור על תזונה וכושר.

אני עדיין לא יודעת אם הכולסטרול שלי עלה כך בגלל הגלולות למניעת הריון, אך הדרך היחידה שלי לדעת, היא להפסיק באופן יזום את הגלולות לתקופה של כשלושה חודשים, ולעשות שוב בדיקת דם אחרי זה. זו גם הדרך היחידה לבדוק אם שאר התופעות המעט-משונות שאני חשה כבר זמן מה קשורות לגלולות. ההתלבטות קשה עבורי; אמצעי מניעה "סטנדרטיים" אחרים, כגון הטבעת והמדבקה, מכניסים לדם הורמונים בדיוק באותה מידה כמו גלולות. כבר שמעתי על בנות שזה הועיל להן יותר מגלולות, אך אני סקפטית. האמצעי היחיד הזמין לנשים, שאינו כולל הורמונים, הוא למעשה התקן מהסוג הישן (לא ה"מירנה" החדש והקומפקטי, שמזרים גם הוא כמויות מדודות של הורמונים לדם באופן שוטף במשך 5 שנים), וזה אמצעי מניעה שמאוד לא נהוג שנשים צעירות משתמשות בו.

הפתרון היחיד שנותר, אם כן, הוא שימוש בקונדומים. את ההסתייגויות מהאמצעי הזה כולם כבר מכירים. איך בן הזוג שלי יגיב לזה? האם זה מוציא אותי מהסטטוס קוו שבו אישה טובה שרוצה בטובת בן זוגה, היא אישה שנוטלת גלולות? (כשלא היה לי בן זוג קבוע, לא פעם שמעתי, תוך הרמת גבה, את השאלה שהופנתה לנשים רבות – "מה, את לא לוקחת גלולות?"). האם ההנאה המינית של בן הזוג שלי, או של שנינו, תרד משמעותית אם נעבור להשתמש בקונדומים?

יכול להיות. אבל את הסיכונים החמורים לבריאות שלי, שעד היום אף רופא לא היה מוכן לעזור לי לדון בהם ולהבין אותם באמת – החלטתי שאני לא לוקחת יותר.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה