הורים יקרים, לכו הביתה

הדילמה הגדולה: לשתף פעולה עם השביתה, כדי למחות נגד אלי ישי, ולשלם באובדן ימי עבודה? כן, זו סולידריות וצדק חברתי

16/01/2012
ריקי כהן קבלו עדכונים מריקי
  • RSS
» גן ילדים, GettyImages

מתח ואימה בגן הילדים: הבוקר כשחניתי ליד הגן, קראה אלי אמא אחת, "אין גן, אף הורה לא מתנדב, אלא אם את רוצה", ותקווה זרחה לרגע מעיניה. בתוך הגן עצמו התאספו כמה הורים המומים, אמא אחת שתמיד מתנדבת במצבים כאלו אמרה שהיא בסוף החודש התשיעי ושלא יעזו לבקש ממנה. התפילה האוטומטית שלי הייתה שיימצא ההורה המובטל/החופשי שיאפשר לי להסתלק לעבודה. אבל חשבתי על זה ובמהרה התחלפה ההרגשה להבנה אחרת לגמרי; הבנתי שזה שוב הנוחות הארורה שמקווה שמישהו אחר יסתום חור כשבעצם, הספינה כבר טובעת. אין לנו, הורים שמאמינים במחאה חברתית ובסולידריות, יכולת להמשיך באותם דפוסים מלאכותיים שמכסים בעוד טלאי את הבעיות של החברה השסועה שלנו.

כי כששר הפנים יוזם מהלך שנועד להפחית בארנונה למשפחות חרדיות (ברוכות ילדים) ועמותות שאליהן הוא מעביר מכספינו ממילא, תקציבי העיריות מתדלדלים, ומשמעות הדבר היא פגיעה בחינוך, ברווחה ובסביבה של כולנו, משלמי משכורתו שלא נספרים בעיני כבוד השר. שאי אפשר לשתף פעולה עם השחיתות הדורסנית הזו, כי בטווח המיידי נפגע מכך הרבה יותר מאשר אובדן כמה ימי עבודה.

ראו, זה בהחלט כאב ראש לדאוג לסידור לקטנה היום, העבודה וצריכה נושפים בעורף המבוהל, הבנק מתקשר בקו השני. הייתי אמורה לכעוס מאוד על ראשי העיריות שלעולם לא משלמים מחיר אישי למשל, ומתפטרים כמחאה, אלא מקריבים קודם כל את נתיניהם, אנחנו, ובעיקר ההורים מוכי השביתות וימי החופש המיותרים של הילדים. אבל זה בדיוק מה שרוצים בשלטון, לפלג ולסכסך, ולגרום לנו להמשיך לנהוג כחיילים של עולם דרוויניסטי, לדאוג למטפלת בתשלום, להפיל על סבא וסבתא,  לקוות שאחר יתנדב ויסתום חור, ולא להקריב את הקורבן הגדול, היקר. להתנגד לשיטה שבה שר עם כוח בלתי מוגבל עושה בתקציב הציבורי כרצונו וכצרכיו הפוליטיים.

השבתת מוסדות החינוך כליל תגרום לממשלה להבין כי אי אפשר לשחק בנו כבובות על חוט בין מאבקים כוחניים של הממשלה וועדי עובדים או רשויות. אי אפשר להמשיך לעשות שימוש בילדים שלנו כמכשיר פוליטי. שיבוש המשק הוא אחד הדברים המטרידים עבור השלטון; במקום לקוות שהורה אחר יהיה הפרייאר התורן שלנו, בואו נאלץ אותם להכיר בנו כקובעים את סדר היום שלהם במקום לציית לו. אם ארגוני ההורים ייצאו למהלכים כאלו - אי אפשר יהיה לפגוע פרסונלית בכמה הורים אמיצים, המהלך יהיה קולקטיבי.

בצהריים, הקטנה שמבלה עם אביה במשרד, תעבור לרשותי, ואנסה לגרום לה להיות עסוקה ולאפשר לי להיות אפקטיבית עבור מקום העבודה היקר שלי. אתמול בלילה חזרה דפני ליף וכמה משותפיה למאבק לאוהל ברוטשילד, ובינתיים התקשורת מצניעה את זה. יש קשר בין הדברים, בדמיוני, עשרות אלפי הורים עולים למשרדי הממשלה עם ילדיהם, ומתירים להם להתרוצץ במסדרונות. יהיה שמח.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה