חוגגת בעירום

מנהג חדש במקומותינו: אירועים ומסיבות בעירום מלא, ללא יחסי מין, טל מספרת לענת מגל על הרגשה של חופש

15/01/2012
ענת מגל קבלו עדכונים מענת
  • RSS
» טל

מראיינת: ענת מגל, מתוך פרוייקט הרשת: נשים 365

כך נפגשנו: הרצף של הראיונות האחרונים גורם לי לחשוב שמה שאנחנו מחפשים כמבוגרים זה בעיקר לחזור להרגיש כמו ילדים. חופשים, משוחררים. אחת עושה את זה דרך איור, אחרת ריקוד, ואצל טל להרגיש משוחררת, זה דרך ערום.

זה מחזיר אותי לטיול שנתי, אילת, כיתה ז’. באמצע הליכה בהרים, כל השכבה התייבשה מהשמש, ונשלחה לבי”ח. מי שהתאושש זכה לטיול בים, בסיני. אמרו לנהג שייקח לאן שהוא מכיר, והגענו לחוף נודיסטים. לקח זמן עד שאיזה מבוגר אחראי שם לב, מה קורה מעבר לברזיות. זה היה נראה כמו פסטיבל מוזר. הרגע שאני תופסת את טל לשיחה, הוא לפני שהיא עצמה הולכת לפסטיבל דומה.

1. למה את הולכת לפסטיבל ערום?

יש שם הרגשה של חופש. ההרגשה הזאת מתחילה כבר בבית, שאני מתארגנת לנסיעה. אני לא צריכה לתכנן מה ללבוש, מה מתאים למה.

2. מאיפה הגיע הרעיון בכלל לנסות?

היו כל מיני התנסויות, זה הגיע בהדרגה. בהתחלה בסדנא קטנה, והיה שם קטע של התפשטות שהיה לי מאד חזק ומשחרר. אחר כך הייתי במקום שנכנסו בו ערומים לבריכה, ומשם הגעתי לפסטיבל.

ואולי זה הגיע עוד לפני זה, שהייתי בתיכון ונסענו לסיני. אני וחברה שלי הלכנו לדיונות, למקום שלא היה אף אחד. הורדנו את החולצות והחזיות, וזו היתה תחושה מאד נעימה. היה לי נעים להיזכר בזה, ולרצות לשחזר את התחושה. זה כמו להיות ילד, לא אכפת לך. זה עושה חופש בראש

3. העובדה שכולם ערומים, משנה את המבט על הגוף?

בגלל שכולם ככה סביבך, זה מביא למקום של קבלה עם הגוף, של עצמך ולא פחות, של הזולת. יש שם אנשים שהם לא חתיכים-חתיכות, מדהימים-מדהימות.. זה מלמד להסתכל על גוף בטבעיות. מבט שונה. מבט משוחרר ממחשבות מציקות.

4. זה לא נראה לך מוזר?

יש קטעים הזויים, שאת הולכת ופתאום רואה על השביל מישהו ערום. את חושבת רגע, למה הוא לא לבוש..? זה רגע שאת פתאום לא מבינה מה קורה מסביב..

5. איך הערום משפיע על התקשורת עם אנשים אחרים?

זה שאין בגדים גורם לשיחות להיכנס הרבה יותר מהר, לעומק.

6. אין שום דבר מיני? כי זה נשמע ממש נגד הטבע..

יש, ובמסיבה רגילה אין? בפסטיבל רגיל זה לא קיים?

7. קיים, אבל כאן מתחילים מהסוף

ברור שזה מתחבר למיניות, אבל מאד תלוי לאיזה מפגש הולכים. יש ערום חברתי, אנשים שבאים עם ילדים, ויש מקומות שזה כן מתחבר יותר לחופש מיני, אבל למי שרוצה, זה לא ה-עניין.

יש בזה משהו אחר, הרגשה אחרת, של כבוד. שמעתי על נשים שחוו הטרדות. לי זה לא קרה, להיפך, אני מרגישה שיש הרבה מרחב אישי. גם מי שבונה את המפגשים האלו, מאד מקפיד לא להכניס אנשים לא מתאימים.

8. תארי לי מפגש כזה

לא מזמן הייתי במפגש ערום בים ופגשתי חבר’ה מהאירוע של הצילום בים המלח. הם יצרו קבוצה בתל אביב וארגנו מסיבה. הלכתי. באים למסיבה, מתפשטים, יש אוכל, שותים, מדברים, כמו מסיבה רגילה, רק בלי בגדים…אם כי זה היה קצת מוזר בדירה, הרגיש פחות נוח, ולא בגלל העירום. לא הייתה כל-כך אג’נדה.. אם אפשר לקרוא לזה ככה.

9. את חושבת שזה עניין של גיל מסוים?

בפסטיבל היו אנשים יותר מבוגרים ובמפגש בדירה היו יותר צעירים. צעירים של ממש, לא תראי במפגשים האלו, כי קשה להם עם הגוף שלהם. יש עניין של בשלות, קבלה של הגוף.

אני דווקא חושבת שבלי בגדים, אנשים נראים הרבה יותר טוב. הבגדים ממש ממש מעוותים, בעיקר אם אתה לא דוגמן במידה 38 . כמובן שלא מדובר על אובר-וייט חריג.

10. איזה תגובות את מקבלת מהסביבה הקרובה שלך?

אני לא מתביישת בזה, המשפחה שלי, האנשים סביבי, יודעים שאני הולכת לפסטיבלי ערום. אף אחד לא ממש התרגש.. כשהיינו בים, היו אנשים שאמרו שזה הסוד שלהם, שאף אחד לא יודע

11. את מבינה אותם?

לא, כי זה לא נראה לי אישיו.

12. אם זה לא היה אישיו, אולי יותר אנשים היו מגיעים

אני באמת לא מבינה למה לא.. הקטע הכי קשה אחרי הפסטיבל, זה שאני צריכה להתלבש, כי אני לא מבינה למה זה טוב

13. מחכה למפגש הבא?

ממש




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך