הכי רוצה לעשות כסף

האלון (אבוטבול) אמר לשיר ביליה, אשתו, "את צריכה לדעת במה את לא טובה, לא במה את טובה"

12/01/2012
שיר ביליה קבלו עדכונים משיר
  • RSS
»

באותן שעתיים שדיברנו, אחרי יותר מחודש שלא התראינו, הוא אמר לי: "את צריכה לדעת במה את לא טובה, לא במה את טובה".

"סליחה שאני עוצרת אותך רגע, אני מרגישה שהטלפון צריך להיות לידי אם הילדים יתקשרו".

איך שהתיישבתי חזרה הטלפון צילצל. הסתכלתי עליוֿ. זה בית הספר, הרגשתי את זה בא.

"הלו אמא אני מדברת בשקט, כי היא פה לידי ואני עושה את עצמי חולה".

ישר זיהיתי את מספר 3 שמזכירה לי את אותם מנגנוני פעולה שלי.

"למה את עושה את עצמך חולה? ומי לידך?"

"שוב לא הבאתי את הכינור לשיעור מיתרים, ופעם שעברה אמרתי לה שאני מבטיחה לא לשכוח יותר", ודופקת שני שיעולים קטנטנים, בדיוק כמו בת של שחקן.

השפה השניה מצילה את המצוקה שלה כרגע.

"תקשיבי, את הולכת למורה עכשיו ואומרת לה שאמא שלך אמרה שבגללה שכחת,  ואת יכולה ללמוד רק מלהסתכל, את זוכרת את המאסטר בקאראטה, הוא למד שנים מלהסתכל. אז אם את בורחת את מפסידה, אני תמיד ברחתי, שום דבר טוב לא יצא מזה". אני מרימה את הראש אל האבא וחושבת הנה דוגמא ראשונה במה אני לא טובה.

קיבלתי את המבט של: זה לא מספיק ספציפי.

"אז עכשיו את הולכת ונכנסת לשיעור!"

"אבל אמא"

"עכשיו!"

"אבל….."

"ומסתכלת!"

"טוב" עם ביי שפוף.

אני סוגרת את הטלפון ומהדהדת "אני עושה את עצמי חולה".

"בוא נמשיך לדבר פעם אחרת ונתחיל לארוז ,איבדתי ריכוז".

"כרגיל, מי ממשיך לברוח?"

"נו די".

משפחה זה תמיכה

מחר, אחרי שנה וחצי שלא הייתי אצל ההורים, אני נוסעת עם כולם לשלושה שבועות. קבעתי עם אחותי שניפגש שם אבל היא הבריזה. הברזות במשפחה שלנו זה דבר מקובל. כל פעם מחדש אנחנו מאמינים והופ - זה קורה שוב. אני מאוד מתגעגעת לאחותי עם דגש על המאוד. אני מעריצה מס' 1 שלה והיא מעריצה מס 1 שלי, מה בנאדם צריך יותר? אני יכולה להגיד לה "בזמן האחרון אני מרגישה בנאדם ריק ומשעמם" והיא תגיד לי: "איזה מתוקה שאת חושבת ככה". היא יכולה להגיד לי:  "זהו מחר אני מפסיקה להיניק", ואני יגיד למי בדיוק את מאמינה שאת אומרת את זה?".  שיחות כאלה שמרגיעות את התסכול ולא עושות עניין.

רציתי שזה יצליח, שניפגש, הייתי זקוקה לה ולהורים עם דגש שוב על המאוד.

לפני 7 שבועות עברנו דירה, יום אחרי שעברנו, האלון טס לשישה שבועות לארץ.

אני התפרקתי מהמעבר הזה. הבית קטן, התנור, ואם אני עושה חביתה כל הביצה הולכת לצד אחד.

הבנות כולן בחדר אחד, המטבח קטן קטן. סבתא של האלון ניני ,תמיד אמרה, אשה צריכה מטבח ברוחב של הידיים, שתושיט רק את היד והכל יהיה סביבה.

אז איך אני לא שומרת על דרישות צנועות כמו סבתא ניני ורוצה יותר? אמריקה מלמדת לרצות יותר .

אכלתי רוב הזמן בעמידה, העמסתי על המערכת בעיקר מתוק ולחם. התביישתי להזמין הביתה, שלחתי לפחות 4 פעמים את הילדים בלי אוכל לבית הספר.

נקרע לי שריר בריקודים. בקיצור לא הצלחתי להתיידד עם הבית, לא הצלחתי להתיידד עם עצמי.

נחתנו בפלורידה, ואח שלי חיכה בשדה, הוא נראה הכי טוב מאז שאני זוכרת אותו. עוד כמה חודשים, הוא עושה את האיירון מן הראשון שלו. לאח שלי מאוד דאגתי פעם. הוא היה קצת דכאוני.

ספרים של הדאלי לאמה היו אצלו על השולחן בסלון, הוא חיפש משמעות, הוא לא ראה טעם כל כך. פחדתי שלא תיהיה לו אישה כי הוא היה ורי ביג גיא. הלכתי למתקשר שהגיע מהודו ושאלתי מה יהיה איתו? הוא הרגיע אותי ואמר אח שלך, לא לדאוג.

היום הוא עם שלושה ילדים, אשה מקסימה ורץ למרחקים ארוכים.

האוכל שאני הכי אוהבת חיכה לנו על השולחן בבית ההורים, אמא שלי עושה ירקות חצי מאודים: בשילוב של דלעת כרוב שומר בצל קישוא ותרד. שקשוקה לילדים, חריף, ממרח שום ומיונז שהיא מכינה - להתעלף.

יומיים אחרי, אחי אומר "יאללה בואי לרוץ איתי". "אבל אחי ,אני פצועה".

"כל מי שעושה ספורט נפצע, יאללה צריך להמשיך את לא מבינה ש Body in motion stay in motion".

יצאנו. השמש הייתה במידה, השמיים בפלורידה מהיפים שראיתי, הילדים בבית על האגם מנסים לדוג, אמא שלי ממשיכה במטבח להזין את כולם.

חזרתי אדומה כמו הדלתות של המקדשים התיאלנדים.

בלילה לא הרגשתי את הכאב שהיה איתי כמעט חודש ברגל. המשפט "body in motion stays in motion" היה איתי הרבה בתקופה הזאת, חזרתי להרגיש מושיין ואמושיין מילים דומות. חשבתי גם על כסף שהוא חייב להיות בתנועה, אפילו הקצת שיש לך. תנסה להזיז אותו איכשהו. אני הכי רוצה להתחיל לעשות קצת כסף, באתי אל האבא, אל האלון, ואמרתי אוקיי, "יאללה במה אני לא טובה? עכשו אני מוכנה. כי אני רוצה לזוז הלאה".




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה