היי סבתוּש

נעמה תורן כבר משתוקקת שיעשו ממנה סבתא, כי סבתא צעירה זה הרבה מאוד עזרה ועונג לכל הצדדים, ומפצירה באמהות לא לחכות

11/01/2012
נעמה תורן קבלו עדכונים מנעמה
  • RSS
» סבתא, ThinkStock

במזל טוב ט' הפכה לסבתא בחודש שעבר. ט' למדה שנה מתחתי בתיכון. אנחנו חברות מגיל 12, היא עצמה ילדה כשאני הייתי בת 26, ולא צריך להיות גאון במתמטיקה כדי לחשב: הבת שלה, בקרוב בת 20, שהפכה היום לאמא, עשתה את אמא שלה, שהיתה אמא צעירה, לסבתא סופר-צעירה.

התגובות בפייסבוק נרגשות. החברים שלה מכל העולם קוראים לה בכל שפה אפשרית סבתאל'ה, הקוריוז בלתי נתפש – סבתא בת 45, שעוד עסוקה בגידול ילדים קטנים, הצעיר מבינים, האח הקטן של היולדת, רק בן 5.

לכאורה – קוריוז מרגש. סיפור שעובר טוב עם ערבוב הקפה של הבוקר. סיפרתי את זה לשתי אימהות לילדים קטנטנים, אחת מהן בת 41. לא בטוח שלא שמעתי שם הד קטן של  קנאה, אולי חרטה. למה לא חשבנו על זה קודם?

אנחנו דור של אימהות שחשב שהוא יודע הכל: לא נקריב את עצמנו על מזבח האימהות, לא תתפסו אותנו עם חיתול מלוכלך לפני גיל 30, כל החיים לפנינו, ואנחנו נדאג קודם לקריירה שלנו, "נגשים" את עצמנו, ואז נחשוב על התרבות. העולם יכול לחכות. מה יש? בקיבינימט יש אשה בת 61 שילדה תינוקת בריאה, לתינוק שלום, לקשישה להתראות.

חברות שלי, שילדו אחרי גיל 40, מתבדחות שהן ילדו לעצמן נכד. המון אימהות לילד מס' 3 בבטן שעברו את ארבעים אומרות בלחש, בתגובה לברכה "בשעה טובה", - זה לא היה מתוכנן, זה פשוט קרה..." לא קל בגיל ארבעים לפנטז שוב על הנקה ולילות ללא שינה, ו"פקיעת שיניים" כמו שקוראת לזה מירי בוהדנה. לא יודעת איך מרגישה פקיעת שיניים – בקיעת שיניים זה כואב לתינוק וסיוט להורים.

סבתא בישלה תינוק

כן, בגיל ארבעים ומשהו הדבר האחרון שבא לך זה לעמוד עם כתר נייר על הראש ולשיר באנו חושך לגרש, ולהיתקע עם סופגניה תעשייתית ביד, ליד אימהות נרגשות שזה הילד הבכור שלהם שצועק "סורה חושך", בזמן שבן הזקונים שלך מגלם נר ראשון בהתרגשות עצומה ודבקות של ריבת תות. יש נשים שבגיל הזה דואגות שהבת תחזור בלילה בשעה סבירה, והן כבר מזמן הפסיקו לחגוג חנוכה, או ט"ו בשבט, או לאלתר טנא בשבועות.

מעבר לכך שטקסי החגים בבתי הספר הממלכתיים לא השתנו מאז שאת עצמך היית נר דקיק ג', ואם כל הכבוד למסורת, היינו שם, עשינו את זה – עכשיו תנו לנו להזדקן בכבוד, בזמן איכות עם בנות גילנו. אבל לא, בנות גילנו, בניגוד לאימהות שלנו, עסוקות עדיין בקטנות, שלא לומר קטנטנים, ואין להן, כלומר לנו, אפילו רגע פנוי לשאול, מה לא סיפרו לנו כשדיברו איתנו על פמיניזם?

אז מתי הכי טוב להיות אמא? ברור שזה אף פעם לא מתאים: לא כשאת צעירה מידי, לא כשאת מבוגרת מידי, וכן  -ללדת אחרי גיל 40 זו ברכה אפשרית היום, אבל לא ממש עניין פשוט וקל. בעולם דיגיטלי, לא קל להיות אשה ביולוגית – לידה היא עניין שמחזיר אותך למצב של חיה, ואת התינוק הופכת לגור. ואז, אחרי 14 שבועות (מי ישמע – 14 שבועות שלמים – תודה רבה!) את אמורה לחזור לתפקד בציביליזציה שלא מבינה למה את לא יכולה לשאוב בשקט ולחזור לעבודה, ואם לא – אז פני את מקומך, מישהי אחרת, עם רחם יותר רגוע, צריכה את המקום.

אני כבר לא אהיה סבתא צעירה, אבל אני כבר עובדת על המסר: בנות, לא להתעכב, אני בשלה לתינוק, לא שלי חלילה – רק תביאו. סבתא צעירה זה אומר אמא שיש לה במי להיעזר, זה הכי קרוב לשבט שאפשר.  ואימהות טריות זקוקות לשבט הקטנטן הזה.

צילום: ThinkStock




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה