מדריך לפיד

יאיר לפיד נכנס לפוליטיקה כדי להיות הוא עצמו, אך השאלה הגדולה היא מי הוא והאם יבדל מאביו המנוח, טומי לפיד. טל שניידר חזרה אל הספר "זכרונות אחרי מותי" וחיפשה סימנים

09/01/2012
טל שניידר קבלו עדכונים מטל
  • RSS
» יאיר לפיד מראיין את אביו בערוץ 2

מתוך הבלוג של טל שניידר, "הפלוג - בלוג פולטי":

“המהפך בחיי, התברר לי במהרה, אינו מהפכני כל כך. עסקתי באותן בעיות פוליטיות שעסקתי בהן כפובליציסט פגשתי אותם עיתונאים ואותם פוליטיקאים שפגשתי קודם, דיברתי ברדיו והופעתי בטלוויזיה, הוזמנתי לאותם האירועים וראיתי את אותם הפרצופים באותן מסיבות קוקטייל.”

המילים הללו מצוטטות מתוך ספר שכתב יאיר לפיד. האם אלה המילים של יאיר לפיד על עצמו? לא, לא, כן, בעצם כן. הוא באמת כתב אותן. והוא גם הגה אותן, ניסח אותן, אך ייחס אותן לאביו, המספר בספר "זכרונות אחרי מותי" (הוצאת כתר) בגוף ראשון.

אתמול בלילה פתחתי את ספרו של יאיר לפיד, אותו הוא כתב בגוף ראשון על אביו הפוליטיקאי, הפובליציסט, העורך, איש הטלוויזיה, טומי לפיד. העיון בספר יצר אצלי מסע מוזר בנבכי ההיסטוריה החוזרת על עצמה. הפעם ההיסטוריה כבר כתובה מראש, בספר הזה, והיא תכף תסופר שוב עם תוספים גנטיים.

למי מאיתנו שמפיקים הנאה מזכרון מתעתע, ממשחקי דה-ז'ה-וו, אני מביאה פה כמה ציטוטים מהספר. אצלי בפוסט, הציטוטים הם מפיו של יאיר לפיד. לא טומי לפיד. ובכל ציטוט וציטוט אני נאלצת לחדד את זכרוני שוב, אפילו לומר לעצמי בקול רם: את זה יאיר לפיד כתב. לא טומי לפיד, אביו המת.

"הביוגרפיה אותה אתם קוראים עכשיו – כמו כל ביוגרפיה – היא סוג של תעתוע" הוא כתב, "מפני שהדברים החשובים ביותר בחיים הם דווקא אלה שאין מה לכתוב עליהם. הם משותפים לכולנו, ואין בהם שום ייחוד.”

ועוד:

“אפשר לומר לא מעט דברים רעים על הפוליטיקאים של זמננו (ואמרתי את כולם), אבל מרכזי המפלגות והפריימריז לפחות מכריחים אותם להישאר מחוברים לקרקע המציאות. הם פוגשים אנשים אמיתיים עם בעיות אמיתיות, מזיעים בבר מצוות ובחתונות, אוכלים בורקסים עבשים ומופלטות משומנות ונאלצים להילחם על מקומם יום-יום."

וגם - על הימים עד להכרזה הציבורית על התמודדות בבחירות:

“האם הייתי מתוח באותם שבועיים? לא ממש. בשלב זה הכל עוד נראה לי כמו משחק חברתי לא מחייב, בו משתתפים אנשים מכובדים המשתעשעים בכך שהם אומרים זה לזה משפטים כבדי ראש על כך ש'צריך לשנות את המדינה'"

(תזכורת: את הדברים כתב יאיר לפיד. לכאורה מפיו של אביו המת. אולם הם נכתבו אחרי שאביו מת)

ועוד - על תקופת הקמפיין:

"כמעט בכל המקומות ציפו לנו יותר אנשים ממה שהוזמנו. ידעתי שחלקם הגדול אינם תומכי שינוי, אלא רק סקרנים שרצו לראות את לפיד מן הטלוויזיה. אבל לא היה לי אכפת"

(תזכורת: את הדברים כתב יאיר לפיד. לכאורה מפיו של אביו המת. אולם הם נכתבו אחרי שאביו מת)

וגם - על קמפיין נגד החרדים:

“במקביל התנהל גם העולם כאילו הוא נחוש בדעתו לסייע לנו. חשבתי אז ואני עדיין חושב שניהלנו קמפיין שצריך היה ללמד בבתי ספר לממשל ופוליטיקה, אבל יש להודות שגם המציאות פעלה לטובתנו. בפברואר יצאו החרדים להפגנת ענק בירושלים נגד בג"צ. חלק מהביטויים שנשמעו שם כלפי בית המשפט העליון החרידו את רוב אזרחי המדינה".

"במרץ הורשע אריה דרעי וש"ס החלה מיד בקמפיין ה'הוא זכאי' שלה, ואנחנו עטנו עליו כמוצאי שלל רב והשתמשנו בו כדי להוכיח שלאנשי המפלגה החרדית הגדולה ביותר אין שום כבוד לשלטון החוק. אנשי ש"ס הצליחו להתאפק במשך כמה ימים, אבל אז נשברו והחלו לתקוף אותנו בחזרה. התחלנו לטפס בסקרים."

(תזכורת: את הדברים כתב יאיר לפיד. לכאורה מפיו של אביו המת. אולם הם נכתבו אחרי שאביו מת)

ועוד - על התקופה בין קדנציה לקדנציה:

“להבדיל ממפלגות אחרות, בעצם מעולם לא הפסקנו את הקמפיין. המשכנו לשבת עם אנשי הפרסום שלנו פעם בשבוע, לתכנן אסטרטגיות, לרכוש מודעות בעיתונים, ולחלק את העיתון של שינוי – שאני הייתי עורכו – במאה אלף עותקים בכל מהדורה. היה ברור לנו שבבחירות הבאות הנושא החרדי לא יספיק לנו ואני התחלתי להסתובב בסניפים ולנאום על 'השיבה לישראליות'”.

“אנחנו צריכים לחזור לערכים הבסיסיים, הסברתי בעודי עומד על ספסל ומחזיק מיקרופון בידי. ישראל צריכה להיות מדינה שבה אדם מתון ונאור שהוא גם פטריוט טוב ויהודי טוב, מוצא את מקומו. אנחנו רוצים להיות ישראלים טובים בלי להיות לאומנים או חרדים,סוציאליסטים או משתייכים לכיתות משונות ומבלי להמיר את הישראליות שלנו באזרחות כל העולם."

"המסר תפס והסקרים הראו שגם שינוי הולכת ותופסת תאוצה. הציניקנים שאמרו שאיני מבין בפוליטיקה טעו: בעולם שיצא מדעתו ידע הציבור להעריך מפלגה שהעומד בראשה עומד על עקרונותיו, וגם יודע לנסח אותם."

זה היה ממש על קצה המזלג. יש בספר עוד שלל ציטוטים ראויים, המגיעים הישר מפיו של מי שעומד להוביל מפלגה בישראל ולגרוף עד 15 מנדטים לפי הסקרים ("מכאן אפשר רק לרדת", אמרה לי הלילה סוקרת חכמה במיוחד שמבינה דבר או שניים בסקרים).

יאיר לפיד נכנס הערב לפוליטיקה כדי להיות הוא עצמו. ואני, האני האמיתית שלי, שואלת את עצמי היום האם אי פעם אפשר יהיה לדעת מי הוא יאיר לפיד? האם יבדל עצמו מאביו? ואם ירצה לבדל, היצליח?




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה