הם לא מדירים רק נשים

הרכב בית המשפט העליון הופך לאחרונה למוקד של הצעות חוק בעייתיות, שמגלות כי במדינה שלנו אוהבים להדיר גם ערבים ומתנחלים. עו"ד דריה כנף מזהירה

03/01/2012
דריה כנף, עו"ד www.dariacanaff.com קבלו עדכונים מדריה
  • RSS
» Thinkstock

הדרה. מילת השבוע, או אולי מילת החודש?

מסתבר שהדיון בהדרה אינו מודר מסדר היום הציבורי, והנה לפני שהספקנו להגיד "שבי מאחורה באוטובוס", צצו להן זה עתה שתי הצעות חוק חדשות, שעתידות לעלות להצבעה בפני כנסת ישראל בשבועות הקרובים. מדובר בהצעות חוק שנועדו להגביל את הליך בחירת השופטים לבית המשפט העליון, במגבלות חדשות ודרקוניות.

אז לכל מי שחשב שאנחנו מתגוררים במדינה דמוקרטית, שיחשוב שוב, ואז יקרא – ושוב יחשוב. כי הם לא מדירים רק נשים. עכשיו הם מדירים גם ערבים, ומתנחלים. ישראל 2012, מדינת הדרה.

הדרת ערבים

ההצעה מציעה שרק מי ששירת בצה"ל או בשירות לאומי יוכל להיבחר לבית המשפט עליון. מה פירוש הדבר? שאזרחי ישראל הערבים, שלא שירתו בצבא, לא יוכלו להיבחר.

ובלשון ההצעה: "לא יתמנה לשופט בית משפט העליון אלא מי ששירת בצה"ל או התנדב לשירות לאומי".

ושימו לב לחידוד:

"שופט שכבר התמנה לבית המשפט העליון ולא שירת בצה"ל או התנדב בשירות לאומי, לא ימונה לנשיא בית המשפט או לתפקיד המשנה לנשיא בטרם ישלים שירות צבאי או יתנדב בשירות לאומי".

ברור. "כולה" שופט עליון במדינת חוק, שמישהו יפנה לו בבקשה מיטה במחנה שמונים?

היוזם: ח"כ מיכאל בן ארי, האיחוד הלאומי

הדרת מתנחלים

הצעה זו מציעה שמי שמתגורר בשטחי יהודה ושומרון, דהיינו מתנחל, גם הוא לא יוכל להיבחר לבית המשפט העליון.

ובלשון ההצעה: "לא ימונה שופט בבית המשפט העליון אם אינו מתגורר בתחומי מדינת ישראל, או שהוא מתגורר במקום שמהווה הפרה של החוק הבינלאומי".

היוזם: ח"כ אחמד טיבי, תע"ל

הצעות פרסונאליות?

יש המרננים כי ההצעה של בן ארי מכוונת להגביל את כהונתו של שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן, מלהתמנות למשנה לנשיא בהמשך כהונתו בעליון, וכי ההצעה של טיבי מכוונת כנגד מועמדותו של שופט המחוזי נעם סולברג, תושב ההתנחלות אפרת. זו לא הפעם הראשונה שכנסת ישראל משנה חוק בכדי שיתאים למציאות. הנה למשל רק אתמול בערב התקבל "חוק גרוניס", שנועד לאפשר לכבוד השופט אשר גרוניס להתמנות כנשיא הבא של בית המשפט העליון, לאחר שדורית בייניש תצא לגמלאות בחודש הבא. "חוק גרוניס" קיצר את תקופת הכהונה המינימלית בתפקיד הנשיא, ועתה הוא מאפשר לגרוניס להתמנות לנשיא, כאמור, וזאת למרות שגרוניס קרוב יחסית לגיל פרישה כפויה (70), ולפני התיקון לא היו יכולים למנותו לנשיא בשל כך.

ההצעות שהובאו לעיל גם הן נחשבות להצעות "פרסונאליות", כאמור, אך בניגוד ל"חוק גרוניס", להעלאתן על שולחן הכנסת ניכרה התנגדות רבה בשל תוכנן הקיצוני.למרות ההתנגדות, מהודעת דובר הכנסת עולה כי נשיאות הכנסת החליטה אמש לאשר את העלאת שתיהן, וכי כל חברי הנשיאות תמכו בהחלטה, למעט ח”כ דני דנון, שהציע שהנשיאות תשתמש בסמכותה להסיר את ההצעות מסדר היום.

היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, הגיש לנשיאות חוות-דעת ולפיה אין עילה ממשית לפסול את הצעות החוק מלכתחילה, שכן הן אינן מבקשות להגביל מינוי שופטים בשל עילות הנוגעות לצבע, השתייכות לגזע או מוצא לאומי-אתני. מה שכן, הודגש בחוות הדעת, שההצעות בהחלט נוגדות עקרונות יסוד, שכן הן מפלות קבוצות אוכלוסיה מסוימות, וגם יוצרות אבחנה, שאינה ממין העניין, בין מועמדים לכהונה בבית המשפט העליון לבין מועמדים לכהונה בערכאות השיפוט האחרות.

ח"כ ראובן ריבלין, כיו"ר הכנסת, התבטא בעניין ההצעות כך:

"יש להניח חוקים אלה על שולחן הכנסת ולפסול אותם בהצבעה. אני מביע את סלידתי מהצעות אלה, בגלל היותן מגבילות את אזרחי ישראל מלהיות חלק מההוויה הישראלית. הגבלת אזרח ישראלי מלשמש במשרה שיפוטית משום שהוא מתיישב במקום מסוים, או משום שלא שירת בצה"ל, בין אם הוא ערבי, חרדי או בעל מוגבלות - היא פגיעה בשוויון הדמוקרטי... עם זאת, אני מקבל את חוות דעתו של היועמ``ש לכנסת, שאין מתקיימות עילות פסילה ממשיות, ולכן ההצעות יונחו במליאה, למרות הפגם המוסרי והדמוקרטי שבהן".

ימים יגידו מה יעלה בגורל ההצעות האלה, אך לסיום אזכיר, שרק לא מזמן השתעשענו כולנו ברעיון האבסורדי שהצעת חוק אחרת – המגבילה את חופש הביטוי וזכויות אדם אחרות – תתקבל, ואילו היום הצעה זו הינה חוק לכל דבר ועניין.

>> עו"ד דריה כנף, מתמחה בדיני עבודה וחוזים. יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך