שקר מאדים ונֹגה

גבירותיי ורבותיי, נגה ומאדים, לא שכנעתם אותי – הבדלים בין המינים קיימים, אבל העוצמה שלהם אינה תוצאה של תכתיב ביולוגי אלא של אובססיה לטפח זהות מגדרית

29/12/2011
דני גיל קבלו עדכונים מdanigil100
  • RSS
» ThinkStock

פעם, לפני שנים רבות, ביקשתי את ידה של מי שהיום אשתי ואמרתי לה שכדאי לה להגיד לי "כן", שיהיה לה שמח. היא אמרה משהו כמו "טוב ...נו", אז צעדנו לחופה ועשינו מה שאמרו לנו. אחר כך קנינו דירה בכסף של הבנק שלנו עם נגיעה של ההורים. בשבת הגיעו ההורים - שלה ושלי - לביקור ראשון בדירתנו החדשה שהייתה נורא ישנה. איכשהו קרה שהתפצלנו לשתי קבוצות: אבא שלי ואבא שלה תפסו אותי, אמא שלי ואמא שלה תפסו אותה. איתי דיברו על לוח החשמל והמליצו לי להתקין מפסק תלת-פאזי. איתה דיברו על סוגים רצויים של צלחות במטבח. אני זוכר שהחלוקה הזאת נראתה לי נורא מוזרה.

תכנית החלוקה

נכון - יש הבדלים בין גברים לנשים, אחרת, לא היו קיימים "גברים" ולא היו קיימות "נשים". פס הייצור של הגבר שונה מפס הייצור של האישה ומכאן המאפיינים השונים בין שני המינים. אלא שמרגע שגילינו את המאפיינים השונים המבדילים את הזכר מהנקבה אנחנו נראה אותם גדלים למימדי ענק הודות למוטיבציה של הגבר להיות גבר-גבר והודות למוטיבציה של האישה לטפח תדמית נשית.

זה לא שנשים באמת לא מסוגלות להחליף נורה בסלון כמו שהן לא רוצות. ולמה הן לא רוצות? כי החלפת נורה נתפסת כאקט גברי. זה לא שגברים באמת לא מסוגלים לקום בלילה לתינוק שלהם, אבל התדמית הגברית פוטרת אותם ונותנת להם גם אישור בכתב להציג בפני האישה.

גבירותיי ורבותיי, נגה ומאדים, לא שכנעתם אותי – הבדלים בין המינים כאמור קיימים, אבל העוצמה שלהם, כמו ההפרדה לשני כוכבי לכת, אינה תוצאה של תכתיב ביולוגי אלא של אובססיה לטפח זהות מגדרית: תדמית נשית ותדמית גברית. בכל אמת יש גרעין של אמת, אבל אם לגרעין יש גודל של גרעין הרי שהאמת שאנו נחשפים אליה דומה יותר לפיצוץ גרעיני - היא המפץ הגדול ששם את המין היפה על נגה ואת המין החזק על מאדים.

היא תחתוך סלט והוא ינפנף על המנגל, ואם תרצו נמצא לכך את כל הסיבות הביולוגיות והמיתולוגיות. אבל איך אתם מסבירים את זה ש... תמיד זה ככה? איך זה שתמיד הוא ינפנף והיא תמיד תחתוך?

נכון שהחנייה ברוורס נוחה יותר לגברים. עם זאת, לפעמים אני חושד שהאישה הזאת שמתקשה לחנות ברוורס לא מתקשה באמת כמו שהיא נהנית מטיפוח התדמית הנשית. גבר לא מתקשה לחשוף רגשות או לקיים שיחה נורמלית שעולה על שתי דקות כפי שזה מסתדר לו עם תדמיתו הגברית. התדמית המגדרית היא המושכת בחוטים, המעניקה אישורים, המטילה היטלים.

צירים

היא תתייסר בצירים והוא ימתין מחוץ לחדר הלידה כי התדמית הגברית איכשהו, עדיין, מאפשרת לו, שלא לומר – מעודדת אותו. מה שכן, לפני חודשיים הוא נסע בשתיים לפנות בוקר לקנות לה שווארמה כי התדמית הנשית אפשרה לה להיות קרצייה ואותו היא הפכה לג'נטלמן. וזה בכלל לא קשור למה שאנחנו יכולים או לא יכולים, רוצים או לא רוצים אלא אך ורק לתדמית המגדרית אשר מפעילה אותנו כמו בובות על חוטים להיות נאמנים לה, ליישר קו עם קבוצת ההשתייכות שלנו – בין אם אנחנו זכרים ובין אם אנחנו נקבות.

אומרים שהעידן המודרני, עם כל הערכים השוויוניים שלו, הרחיק את הגבר מגבריותו ואת האישה מנשיותה וכך הפכנו להיות פחות מעניינים, פחות חיוניים זה לזו, פחות סקסיים. אני לא רואה את הקשר, להפך – המוטיבציה של הגבר להוכיח כל הזמן שהוא גבר והמוטיבציה של האישה להיות בטוחה שהיא אישה הופכות אותנו לאנשים צפויים ומשעממים.

חברות שקיים בהן פער גדול יותר בין תדמית נשית לתדמית גברית הן חברות מפגרות. פערים מגדריים יוצרים פערים בדירוגי שכר, זכויות, ייצוג במשרות ציבוריות, הם המכשירים את הקרקע לתופעות חשוכות כמו "הדרת נשים" בארץ או "הדברת נשים" בחוץ לארץ. ליידיז אנד ג'נטלמן - למה לנו?

דני גיל, יליד 1973, נשוי ואב לשניים, מחבר הספר 'אלוהים בגובה העיניים', מדריך NLP מוסמך ובעל תואר ראשון בפסיכולוגיה.

צילומים: ThinkStock




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה