במקום לשלוט ביצר

זו לא הדת, זה הממסד הדתי, מוסדות השלטון בכל דת, שמאז ומתמיד רצו לשלוט ביצר, בנפש, בתודעה החופשית. ובנשים - מקור כל הרע שמעוררות את היצר

26/12/2011
נעמה תורן קבלו עדכונים מנעמה
  • RSS
» מעבר לגדר GettyImages

איזו תקופה יפה. כל דבר מקבל קופי מבריק, מכבסת המלים עובדת ללא לאות: עכשיו זה הדרת נשים, תג מחיר - מה שתבקש כבר על האש. מה באמת השתנה? הדרת נשים קיימת ביהדות, אם לא בהלכה, במעשה. לא יודעת איך זה מסתדר עם סיפורים מקראיים על יעל או דבורה, אבל אף אחד לא באמת מתפלא שדת, כלשהי, בוחרת להדיר נשים.

אנחנו משום מה רואים את זה רק אצל אחרים: אוי ואבוי, מסכנות הנשים בארצות האיסלאם הקיצוני. אנחנו באמת דואגים להן. איך הן עומדות בחיים כאלה? מסכנות, באמת. אצלנו נשים נוהגות, משים מצביעות, נשים משרתות בצבא, וכל עוד לא פוצות פה ושרות או חלילה מצפצפות, הכל בסדר.

אבל אנחנו כבר יודעים שזו לא הדת, זה הממסד הדתי, מוסדות השלטון בכל דת,  שמאז ומתמיד רצו לשלוט ביצר, בנפש, בתודעה החופשית. ובנשים - מקור כל הרע. קראו להן מכשפות, כופרות, פרוצות, מה זה משנה. הן מעוררות את היצר, והרבה יותר קל להגביל אותן מאשר לעשות מקלחת קרה כל בוקר.

זה כאמור לא עניין של אמונה, זה עניין של שליטה. כמו המשפט הזה -"אצלנו הנשים הן עיקר הבית ולכן הן נקראות עקר הבית", שנשלף כל פעם על ידי חרדי ייצוגי אחר, שנקרא לתת הסבר איך הדת היהודית דווקא מוקירה את האשה ומייעדת אותה לגדולות. בבית.

נשים לא אמורות לגרות אף אחד רק מעצם היותן נשים. אנחנו לא כאלה לוהטות רוב הזמן, תאמינו  לי. יש לנו כמה ימים של שיער רע בחודש, וגם מצב רוח מחורבן או יותר מידי מסיבות חנוכה בגן משפיעות עלינו לרעה. כמו על גברים. גבר שמתגרה מאשה רק בגלל שהיא אשה, הוא בהחלט תוצר של הדחקה ושטיפת מוח מהסוג הנאלח של ימי הביניים, שמביאה איתה אשמה (בסגנון הנוצרי) או הדרת נשים (ביהדות מודל 2011, למשל) – אם לא נראה, זה לא קיים. רמת מודעות של עולל בן שנה.

נשים צנועות? נשים שותקות? נשים בפאות? סליחה, גם פיאות זה מגרה לאללה - אז שביס, רעלה. נשים במושב האחורי של האוטובוס? בכניסה נפרדת לחנות דגים? הטירוף הזה כנראה ייפסק רק כשנשים דתיות יעברו קדימה וישימו לזה סוף. או כשתקום פה סוף סוף ממשלה שתעביר את המפלגות החרדיות לחלק האחורי של האוטובוס, שם, הן ימלאו בקושי את הספסל האחורי, בהתאם לייצוג שלהן באוכלוסיה.

ומה איתנו, החילוניות? מי ידאג לנו?  לנו לא יגידו איך להתלבש ואיפה לשבת, אבל זה לא אומר שאנחנו מנהלות כאן חיים של שיווין, לא מבחינה כלכלית, לא מבחינה דתית ובוודאי לא חברתית. אז כמה בקשות קטנות, לפני שנמשיך:

אל תשאלו אותנו בראיונות עבודה אם אנחנו אימהות או מתכננות להיות כאלה ואל תתעניינו איך אנחנו מסתדרות עם הורות וקריירה

אל תשאלו אותנו בטלפון,  כשאנחנו מצלצלות לקבל עזרה טכנית, אם יש "מישהו" אחר בבית, כלומר גבר, כלומר בעל, כלומר מישהו שבקיאותו הטכנית באה לו עם הכרומוזומים.

אל תתחילו לנפנף אוטומטית בידיים כשאתם רואים אותנו יוצאות מחניה או נכנסות אליה, ואל תחמירו את זה עם המלים "תשברי, תשברי".

אל תגידו לנו שמחזור זו לא מחלה.

אל תגידו, תפסיקי להיות היסטרית.

אל תגידו לנו ללבוש משהו סקסי כדי שהבעל לא יחפש עניינים בחוץ.... משעמם לו? שיעלה על עקבים ויתחיל לרקוד.

אתם לא באמת חושבים שרק אשה אחראית על טיפול בילדים, פליית כינים, הליכה לרופאים והגעה לאספות הורים.

אשה היא לא ג'י פי אס של מוצרים בבית. אל תשאלו: "איפה שמת את הנעליים שלי, את הפלסטרים, את הקפה.

אל תגידו – "אמא היא לא אבא, אמא צריכה להישאר עם הילד בבית כשהוא חולה, אמא צריכה ללכת איתו לחוגים ולבלות איתו אחר הצהרים בגינה", כי "אני עובד". העבודה של אמא חשובה (גם אם לא משתלמת כלכלית) לא פחות משל אבא, וגם אבא יודע לקלוף בננות בגינה בין ארבע לשש.

אל תגידו - "אז מה קרה? תתלבשו בצניעות, תכבדו אותם". צניעות היא לא עניין של גובה המחשוף ואורך החצאית. גלו קצת צניעות ותפנימו את זה. זה לא מכובד להפנות מבט מאשה יותר מאשר לנעוץ לה מבטים בתחת.

אל תגידו לנו שלידה היא דבר נפלא וטבעי, אבל אם אפשר שנחזור לעבודה תוך 14 שבועות, כוסיות מתמיד, ועוד תעשו לנו טובה גדולה ותמציאו את התואר מילף.

ואל תגידו – אנחנו בהריון. כשזה יקרה, דברו איתנו על הדרת נשים. כרגע, הגבר הולך ומסתמן כזניח גם בתהליך הזה.

>> נשים מגרשות את החושך - לכל הכתבות בפרוייקט

>> הבלוגריות של סלונה כותבות בנושא:

אושרית נבארה: הדרה מתחילה בבית

חיה סדן: שיר על חנוכה החשוך

עינת שוורץ: זועמת בשם נעמה

פיני שרגיל בן סירה: מה זו הדרה?

רפאלה מדליקה נרות בתקווה




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה