"נפרד זה אף פעם לא שווה"

בילי מוסקונה לרמן חושבת שחברת הכנסת זהבה גלאון היא היחידה שעושה את הקישורים הפוליטיים הנכונים בנושא הדרת נשים, והיא הציבה לה עשר שאלות כדי להבין את מצבנו. המסקנה: הוא גרוע, אבל גם במאבק הזה ננצח

25/12/2011
בילי מוסקונה-לרמן קבלו עדכונים מבילי
  • RSS
» "ההישגים שלנו שבירים". גלאון, צילום: דור גרבש

בשישי האחרון קיימה עמותת כ"ן כינוס חירום בסינמטק תל אביב סביב הדרת נשים. אחת אחרי השנייה עלו לבמה פוליטיקאיות שדיברו על ההדרה - כל אחת מהמקום שלה. עדינה בר שלום, בתו של הרב עובדיה, האירה את עיננו במשפט חשוב: "העסקנים שלנו  לא עושים איתנו חסד וצדקה", אמרה, והוסיפה: "רק נשים חרדיות יכולות לגרום לשינוי, אני פונה אליכן להפסיק לשתוק". לטעמי, ח"כ זהבה גלאון היא היחידה לטעמי שעושה את הקישורים הפוליטיים הגלויים והסמויים ללא חשש. בכנס, היא דיברה בין היתר על הצעת חוק  לגרושות כדי לקבל את זכויות הפנסיה של בני זוגן ועל העובדה שהמפלגות הדתיות הורידו את הצעת החוק הזאת מסדר היום. היום גלאון מתמודדת לראשות מרצ, והיא הבחירה שלי לעשר שאלות ותשובות על הדרת נשים ובכלל.

1. של מי האינטרס? מי מרוויח מהדרת נשים?

גלאון: "קשה לי לדבר על אינטרס ועל רווח כשמדובר על פגיעה חומניסטית פרימיטיבית בנשים. אבל יש אחראים לתופעה: רבנים שרוצים לשמר את כוחם ומרותם על אוכלוסיה באמצעות כללים יותר ויותר נוקשים כדי שלא תוכל להיות מושפעת מהציבור החילוני להתפתח להתקדם ולצאת ממעגל השפעתם. אבל בעיקר יש ראש ממשלה ושרים וקואליציה שמאפשרים את זה – כי שוויון הוא לא ערך חשוב להם, ואנחנו רואים את זה גם בנושאים אחרים".

2. האם הממשלה אשמה?

"ללא ספק, זו אשמת הממשלה שפעם אחר פעם, בכל הזדמנות שנקרית בדרכה נכנעת לסחטנות חרדית. זה אולי אחד ההישגים המפוקפקים ביותר של ראש הממשלה, ממש שיא עולמי, תוך שנתיים הוא הצליח לשלוח אותנו 3000 שנה אחורה. שר התחבורה הרי הגן בבג"צ על קווי המהדרין שבהן התחיל התכתיב החשוך והמופרך הזה של רבנים קיצוניים".

3. מה מכל מה שקורה הכי נורא בעיניך?

"נורא בעיני להיווכח כמה שבירים ההישגים שלנו. בכל זאת, למאבק לשוויון בין המינים, ולמאבק נגד אלימות נגד נשים היו הישגים כבירים בשנים האחרונות. אבל שילוב של סחטנות פוליטית וממשלה היפר שמרנית שערכי השוויון הם מרמס לרגליה, מחזירים אותנו לימי הביניים. אני לפעמים רואה את זה ואומרת לעצמי, בשביל מה הם מקשקשים כל כך הרבה על המלחמה באירן, בשעה שירושלים הופכת לטהרן?".

4. מה הכי מפחיד אותך?

"מדאיג אותי מאוד דווקא השיח שמקבל את זה, ונותן לזה לגיטימציה בקרב הציבור החילוני. יש דיבור כזה של אנשים שמנסים להצטייר כמתונים, כאנשי מרכז. אלו שאומרים שיש הדרת הנשים ומצד שני יש גם את זכויות החרדים וצריך לפשר בין העמדות. זו בעיני עמדה של אנשים לא חושבים, שבמקום להגיע למסקנות על בסיס ערכים עושים לעצמם חיים קלים כביכול, ואומרים שהאמצע זה מה שנכון. לאנשים כאלה, אני מציעה לנסות לעשות אנלוגיה. שינסו לשאול את עצמם למשל האם היו מנסים ליישב בין אנטישמיות להתנגדות לאנטישמיות באמצעות פשרה. האם 'קצת' אנטישמיות זה בסדר? אם היו רק מרביצים ליהודים ולא הורגים אותם, זו היתה בעיניהם סוג של מתינות? וגם בנושא זה: יש שוויון ויש הפליה והשפלת נשים – ואין שום אפשרות לפשרה או לעמדת מרכז. יש טוב ויש רע. באמצע יש לא כלום. אין שווה אבל נפרד. שווה אבל נפרד היתה הסיסמה השקרית שהדביקו לההפרדה הגזעית בדרום ארה"ב במאה שעברה. נפרד זה אף פעם לא שווה".

5. ואולי אנחנו באמת צריכות לגלות רגישות כלפי החרדים?

"הדרת נשים היא לא ביטוי של רגישות כלפי חרדים אלא ביטוי של חוסר רגישות כלפי נשים, כלפי השיוויון כלפי הציבור החילוני כולו וגם כלפי החוק, כי החוק אוסר על אפליה מהסוג הזה. לא מדובר במעשה וולונטרי, הרי אנחנו למדנו על התופעה רק בגלל שנשים, ובהן גם נשים דתיות וחרדיות, התלוננו. זו כפייה חומניסטית משפילה ופוגענית – כי גם אם יש אוטובוס שבו יש רוב לגברים חרדים – האוטובוס הוא מרחב ציבורי, הנסיעה בו מסובסדת על ידי כל הציבור והיחס לנשים יהיה בו שיוויוני. בדלת אמות, במרחב הפרטי, בבית הכנסת שלהם – שיעשו מה שהם רוצים. דרך אגב, אני לא יודעת אם נשים חרדיות רוצות בכך. אני כמובן אכבד את בחירתן, מה שלא תהיה, אבל לא ברור לי שהכללים החדשים האלה הם לרוחן – ויש לי יסוד סביר להניח שההיפך הוא הנכון".

6. לאן במובן העמוק זה יכול להוביל?

"הדרת נשים, המתקפה האנטי דמוקרטית: נגד בית המשפט העליון, השתקת וסגירת כלי התקשורת והרדיפה של ארגוני החברה האזרחית ובעיקר ארגוני זכויות אדם זה עלול להביא לכך שבישראל לא תהיה דמוקרטיה מהותית. אולי תהיה בה פרוצדורה דמוקרטית של בחירות אבל לא יהיה בה התוכן שמגדיר דמוקרטיה: זכויות אדם ואזרח".

7. באיזו צורת התנגדות או מחאה היית בוחרת?

"אני מתארגנת עם נשים נוספות, עם חברותי חברות הכנסת ציפי לבני ושלי יחימוביץ, לפעול בזירה הפרלמנטרית והחוץ פרלמנטרית. זה כבר קורה. דרך אגב, החוק אוסר על אפליה, ואם מישהו היה מעז לשלוח אותי לשבת בירכתי האוטובוס או להקים אותי מכסא ברכבת, הייתי דואגת שיעמידו אותו לדין פלילי ושישלם על כך".

8. בסופו של דבר כמו שאנו יודעות הכל קשור להכל: איך החוליה הזאת היא חלק משרשת שלמה של מה שקורה כאן במדינה?

"זאת ממשלה שערכי היסוד שלה הם הפרדה. הפרדה בין נשים לגברים, בין יהודים לערבים, בין חרדים לחילונים. זאת ממשלה שרוצה לסמן מגדר, לסמן דת לסמן גזע. אני חוששת שבשנה האחרונה נשחקה האימרה המפורסמת של 'כשלקחו את הקומוניסטים שתקתי, כשלקחו את היהודים שתקתי, וכשבאו לקחת אותי לא היה מי שיצעק'. חברי ואני הזהרנו שחוק ועדות קבלה לישובים הוא תקדים מסוכן – שהוא מאפשר אפליה לא חוקתית בקבלה למקום יישוב על רקע דת, גזע, מין, מצב סוציו-אקונומי וכד'. ואמרו לנו שאנחנו רואים צל הרים כהרים – אבל הנה - מוכיחים לנו שבלי סולידריות בין אוכלוסיות באמצעות ההפרד ומשול שעושים לנו, אפשר גם להפלות נשים ולהדירן".

9. מה את מציעה לעשות?

"קודם כל למחות, לסרב להיכנע לתכתיבים האלה. ובמישור שלי, הפרלמנטרי, אני מעלה בכנסת הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת התופעה של הדרת נשים במרחב הציבורי ולבדיקת דרכים להיאבק ולמגר בה".

10. ולסיום, איך את חושבת שזה ייגמר?

"אין לי ספק, שזה ייגמר בניצחון שלנו. מיעוט של רבנים פונדמנטליסטים ששואבים ההשראה מהטליבן לא יקבעו לנשים בישראל איך לחיות והיכן להיות. רק אתמול היה לנו הישג גדול כשמנענו את העלאת גיל הפרישה לנשים, והכרחנו את האוצר לדאוג ליותר שוויון בשוק התעסוקה לפני שהוא דן נשים לשנים של מחסור. וגם במאבק הזה ננצח".

>> נשים מגרשות את החושך – לכל הכתבות בפרוייקט

>> הבלוגריות של סלונה כותבות בנושא:

גל ברקן על מתינות קיצונית

טלי גדי על כוח הצרכנות הנשי

גילה פז על סדר העדיפויות של נשים

הבלוג של דורית: די לקדושה המעונה

אורלי ברג יודעת מה היא שווה

שרון קמחי: מציונה תצא תורה




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה