גם בקולנוע יש הדרה

יעל אבקסיס היא שחקנית מצליחה, השורדת כבר שנים בזירה הנשלטת על ידי גברים. היא רגילה לא להסגיר את מה שזה באמת גורם לה להרגיש

25/12/2011
גילי גרשוני קבלו עדכונים מגילי
  • RSS
» נשים יכולות להסתדר בלי גברים. אבקסיס

דיברנו עם השחקנית, זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה ופרזנטורית עמותת "רוח נשית", יעל אבקסיס:

"בשבועות האחרונים אני שומעת שוב ושוב את המושג 'הדרת נשים'  אני מנסה להבין מה המשמעות הלשונית ומדוע בחרו במילה כל כך לא נפוצה לתופעה כל כך רחבה המתרחשת ברמה היומיומית. תופעה של הדרה, הרחקה, איסור, השפלה, אשר כמעט כל אישה חוותה או תחווה במהלך חייה. אנחנו כל כך מזועזעים, ובצדק, כי הרי נשים מהוות חמישים אחוזים מהאוכלוסייה! זה נשמע הזוי שנשים בשנת 2012 צריכות להגן על זכותן לשיר, לשבת באוטובוס, או לעלות לבמה לקבל פרס על עבודתן כחוקרות"

"איבדתי את אבי בגיל צעיר. למדתי רק מאימא שלי, שהייתה בעצם אישה חד הורית שפרנסה אותנו ועשתה קרירה. למדתי מאימא שלי כיצד נשים יכולות להסתדר בלי גברים. למדתי לקחת חלק במרחב הציבורי".

"עולמי, עולם אומנויות הבמה ותעשיית הקולנוע והטלוויזיה הוא עולם בו אני חווה לא פעם את התחושה של הדרה. למדתי לא להסגירה כדי לא להראות חולשה או פגיעות. אני חיה בתוך מציאות בה תעשיית הקולנוע העולמית נשלטת על ידי גברים, 94 אחוזים מהבמאים הפעילים בעולם הם גברים".

"אני חושבת שכיכר תחריר והמהפכה החברתית שחררו את כלבי השמירה של הדמוקרטיה, ולכן שומעים עכשיו את הציבור מוחה בקול רם וזה 'טוב ליהודים' ובמקרה שלנו גם טוב ליהודיות ואולי גם לערביות. בעצם, לא בטוח. הן מודרות הכי הרבה. אני חושבת שצעקות בכיכר יכולות להשפיע. אולם עלינו, הנשים, מוטלת אחריות לקחת את זה כמה צעדים קדימה. לתת כוח בידי פוליטיקאיות, בידי נשים בתקשורת, בכל מרחב ציבורי אפשרי - מנהיגות חברתיות, מנהלות עמותות שמקדמות שינוי חברתי וכן הלאה".

>> נשים מגרשות את החושך – לכל הכתבות בפרוייקט

>> בלוגריות כותבות בנושא:

גל ברקן על מתינות קיצונית

טלי גדי על כוח הצרכנות הנשי

גילה פז על סדר העדיפויות של נשים

הבלוג של דורית: די לקדושה המעונה

אורלי ברג יודעת מה היא שווה

שרון קמחי: מציונה תצא תורה




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה