הגיבורה שלי

ענת הראל פגשה את פסקל ברקוביץ', ספורטאית אולימפית נטולת רגליים שגרמה לבכות ולצחוק במשך שעה וחצי ומלווה אותה מאז בכל דקה ודקה. סיפור גבורה אמיתי לחנוכה

21/12/2011
ענת הראל קבלו עדכונים מענת
  • RSS
» ענת הראל, צילום: זיו שדה

בשישי האחרון, באופן ספונטני לגמרי (ובעזרתה האדיבה של חברתי הדיאטנית, יעל דרור) הגעתי להרצאה של פסקל ברקוביץ', ספורטאית אולימפית, ילידת צרפת, כבר מעל 20 שנה בארץ.

במשך כשעה וחצי בכיתי וצחקתי לסרוגין. עברו כבר כמה וכמה ימים ולילות מאז המפגש עם האישה המרשימה הזו והיא עדיין הולכת איתי כמעט בכל דקה ודקה של היום.

בניגוד אלי, נתוני הפתיחה של פסקל קצת פחות מוצלחים. חסרים לה בעיקר שני דברים בולטים: רגל ימין ורגל שמאל ....כי שתי רגליה של פסקל נקטעו, בחלקן העליון של הירכיים, בתאונת רכבת מחרידה שארעה כאשר היתה בת 17 בשנת 84'.
בניגוד אלי, אין דבר העומד בפני הרצון של פסקל, אשר עד ליום זה, הגשימה יותר חלומות ועשתה יותר בחייה ממה שאעשה אני, גם לו אחייה את חיי פעמיים ברצף.
בניגוד אלי, פסקל חוגגת את החיים עם חיוך ענק ואמיתי, עיניים שטורפות את העולם ולב של לביאה.

פסקל ברקוביץ', יצגה את ישראל באולימפיאדת בייג'ין, בנבחרת החתירה ובימים אלו מתאמנת לקראת אוליפיאדת לונדון שתתקיים ב-2012 שם תייצג אותנו כחלק מנבחרת אופני הכביש אשר מופעלות ע"י הידיים. חוץ מזה היא אמא לשתי בנות ועיתונאית במקצועה.

אני לא אספר כאן את כל סיפורה המופלא של פסקל, בשביל זה תצטרכו להגיע לאחת מההרצאות/ מפגשים שהיא עורכת ותאמינו לי, אין אדם ביקום, בכל גיל /מין/מצב משפחתי או עיסוק – שההרצאה הזו אינה רלוונטית לו.

מה שהרשים אותי יותר מכל היתה העובדה, שעל אף שהחיים (מיום בו נולדה, אגב) לא חילקו לפסקל קלפים מוצלחים בלשון המעטה, זה מעולם לא עצר אותה. לא היה חלום שנשאר בגדר חלום בלי שהגשימה אותו ולא היה דבר שרצתה לעשות ולא עשתה בסופו של דבר. כי פסקל, בעודה שוכבת על פסי הרכבת, במשך 47 דקות תמימות! בהן חיכתה שמישהו יבוא לעזרתה, הבינה משהו שאני פספסתי בענק : מה שכתוב על הנייר, מה שאחרים אומרים עליך או מה שאחרים חושבים עליך – כל אלו חסרי משמעות לחלוטין. יש רק דבר אחד שקיים וזה מה שיש אצלך בלב ועד כמה את מקשיבה לו.

על הנייר פסקל היתה צריכה עכשיו לשכב באיזו מיטה, עטופה ברחמים עצמיים על החיים שנקטעו (תרתי משמע) בהיותה בת 17. במקום זה היא כובשת את העולם פעם אחר פעם, שוב ושוב ואני מביטה בה וחושבת לעצמי: לו רק היה לי קמצוץ קטן מהאומץ שגר אצלה בלב, הייתי גם אני כובשת את האוורסט הפרטי שלי בשנייה.

בלי רגליים, עם המון אומץ

אז נכון שיש סיכוי טוב שכבר בלידתה בורכה פסקל בלב בגודל של יבשת שלמה ואומץ שלרובנו לא יהיה גם לו יזריקו לנו אותו באופן מלאכותי. אבל בסופו של דבר גם אצלה זה היה עניין של החלטה. שם על הפסים היא הבינה שמאוד קל לוותר ולמות אבל אפשר גם להחליט לחיות. לא סתם לחיות אלא לחיות כמו שהיא בוחרת.

טעימה קטנה מהדרך שבה פסקל מגשימה את חלומותיה: 4 חודשים לפני התאונה , ביקרה  בישראל במסגרת אירגון המביא לארץ משלחות של נוער יהודי מכל העולם, אשר באים להתנדב לצה"ל, בתקווה שיעלו לארץ בעתיד.  משום שהחלום של פסקל בגיל 17 ,היה לעלות לישראל ולהתגייס לצבא. ואז באה התאונה. כמעט לכולם היה  ברור שלא תשרוד (לכולם חוץ מלפסקל עצמה), והניתוח והשיקום ו-10 חודשים בלבד מאז שביקרה בישראל על שתי רגליים, הגיעה פסקל לאותו בסיס צבאי, הפעם ללא רגליים, כדי להתגייס לצה"ל.

כי ככה היא. מה שכתוב על הנייר ומה שאחרים רואים בה וחושבים עליה – לא רלוונטי.  רק רצון הברזל שלה והידיעה שאין שום כוח בעולם שיעצור אותה, גם לא כוחה של רכבת ברזל ענקית.

יש לנו המון תרוצים לוותר בחיים, רובם גם מאוד מוצלחים, ללא ספק. אנחנו כ"כ פוחדים מהלא נודע ומכישלונות, שאנחנו מייצרים תרוצים מאוד משכנעים - לקריירה שאנחנו תקועים בה ולא סובלים אותה, לזוגיות לא מוצלחת שאנחנו פוחדים להרפות ממנה, לדברים קטנים וגדולים שחלמנו להגשים ואנחנו מוותרים עליהם.

כאילו שהחיים האלו שקיבלנו במתנה הם משהו שאפשר לזרוק לפח כלאחר יד, כי מחכה לנו משהו טוב יותר במקום אחר. אז זהו שלא!

וזה ההבדל הגדול ביותר בין פסקל לבין רוב האנשים שאני מכירה – יש לה את התירוץ הכי מוצלח שאף אדם עלי אדמות לא יתווכח איתו. התירוץ הזה לא מעניין אותה והיא לא מכלה את זמנה היקר ברחמים עצמיים. לדברי פסקל, חצי הכוס הריקה מאוד משעממת ואין לה זמן מיותר לבזבז עליה, בזמן שהחצי המלא כ"כ מרתק ומלא הפתעות ועניין.

אז בפעם הבאה שאשקול לוותר מראש או לרחם על עצמי בגלל: משהו שלא ממש הצליח לי, משימה שאני מתקשה בה, תוכנית שהשתבשה או סתם עוד יום שבו השמש לא זרחה עלי כמו שקוויתי – אני אתן לעצמי בעיטה הגונה בתחת ואלחש בשקט בשקט בלב: "פסקל ברקוביץ'!"

>> לתוכנית wellness עם ענת הראל




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה