אל תחשיכו אותנו

"האינטרס שלנו, העובדים, הוא המשך קיומו של ערוץ נוסף – לא רק למען הפרנסה של מאות אנשים, אלא למען הדמוקרטיה והתחרות. זה גם אמור היה להיות האינטרס המובהק של נבחרי הציבור, אבל משום מה רובם העדיפו אינטרסים אחרים". ארנון גל, בכיר בחדשות 10 בפוסט אורח מדאיג

14/12/2011
תרבות ובידור קבלו עדכונים מתרבות
  • RSS
» גם "קשת" מפסידה עשרות מיליוני שקלים. גל

אחת הסדנאות המעשיות הראשונות שאתה עובר כעיתונאי היא איך להתמודד עם ארס. אם זו לא הקללה השגורה "שמאלני", אלה יהיו סביר להניח הקולגות שלך עצמן שישמחו לטנף עליך באתרי הברנז'ה.

ועדיין, תגובות השמחה הלא מעטות שקראתי בימים האחרונים על הסגירה המסתמנת של ערוץ 10 – הצליחו להפתיע אפילו אותי. גם משום שסקר שפורסם רק בשבוע שעבר מוכיח שכמעט 70 אחוזים מהציבור תומכים בדחיית תשלום החובות של הערוץ (שאפילו לא נחשב ל"שמאלני" במיוחד. ידיעות אחרונות וערוץ 2, לפי הסקר, נתפסים כ"שמאלנים" הרבה יותר). וגם משום שבראיית הציבור, אפילו זה שלא נוהג לזפזפ לערוץ 10, לא אמורה להיות סיבה לשמוח על החשכה של אחד משני הערוצים המסחריים במדינה.

אני מניח שחלק גדול מהסיבה לכך היא פשוט חוסר מודעות. כתמיד, לכולנו יש דעה, אנחנו רק לא תמיד טורחים לבחון אותה אל מול המציאות. לפיכך, הנה כמה מהתגובות שמצאתי, אל מול הגרסה שאני מכיר לאירועים. מכאן – הדברים לשיפוטכם:

"חובות צריך לשלם עד השקל האחרון" – למרות שיש אינספור דוגמאות של גופים שהמדינה מחלה להם על חובות כבדים בהרבה (למשל, הבנקים או הקיבוצים) – ערוץ 10 לא דורש מחיקת חובות כלל. הוא רק מבקש את פריסתם ודחייה של שנה, וגם זה כמקובל - תמורת ריביות גבוהות. הסיבה לכך פשוטה: לנוכח המשבר החריף בענף הפרסום והפסקת הזרמת הכספים מצד הבעלים הנוכחיים – אין לערוץ דרך לשלם כעת 45 מיליון שקלים. זה לא איום ולא טקטיקה. זו פשוט המציאות. ובכלל, הפרידו בין בעלי השליטה לבין הנהלת ועובדי ערוץ 10. מבחינתם של הראשונים ערוץ 10 הוא אולי מקור כוח, אבל גם בור בלתי נגמר של הפסדים שבמציאות הנוכחית כבר קשה להמשיך לממן. לעומתם, האינטרס שלנו, העובדים, הוא המשך קיומו של ערוץ נוסף – לא רק למען הפרנסה של מאות אנשים, אלא למען הדמוקרטיה והתחרות. זה גם אמור היה להיות האינטרס המובהק של נבחרי הציבור, אבל משום מה רובם העדיפו אינטרסים אחרים.

"אבל זו לא פעם ראשונה שהערוץ מבקש פריסת חובות, ובכלל – למה שבשנה הבאה המציאות תהיה טובה יותר?" – החלק הראשון של המשפט הוא נכון. למרבה הצער, ערוץ 10 מתמודד מאז הקמתו עם הפסדים עצומים שמגיעים לכ-1.3 מיליארד שקלים. כל חברה אחרת שמפסידה כסף לא תידרש לשלם מס הכנסה על הפסדיה, אבל המס שערוץ 10 משלם (דמי הזיכיון) נשאר גבוה ויציב. הערוץ אף נדרש לממן באופן קבוע ענפים אחרים – כמו הקולנוע הישראלי. כך או כך, הערוץ אמנם זכה למספר דחיות בתשלומי הזיכיון אבל הקפיד לעמוד בהן – אחרת לא היו מחדשים לו את הזיכיון בשנה שעברה. וחשוב יותר: הוא היה היחיד שהקפיד לעמוד בכל המחויבויות שלו לצופה בתחום התוכן, עד השקל האחרון. לגבי החלק השני – הנבואה ניתנה לשוטים, אבל גם אם המצב הכללי לא ישתפר, הערוץ מקווה לשני שינויים אפשריים: כניסת משקיע חדש שיזרים כסף (מגעים מתקדמים עם משקיע כזה כבר קיימים, אבל מותנים בדחיית תשלום חובות העבר כדי שהכסף המוזרם ישמש ליצירת תוכן, שבלעדיו גם לא יהיו רווחים) או איחוד אפשרי עם גוף נוסף – למשל אחת מזכייניות ערוץ 2.

"ערוץ שמעסיק טאלנטים במאות אלפי שקלים לא יכול לבכות שאין לו כסף. הם לא יתקשו למצוא עבודה חדשה" – אין ספק ששכר הטאלנטים לעיתים מופרז – אבל הוא הרבה פחות גבוה ממה שמדמיינים אחרי גלי הקיצוצים הדרמטיים שהתמקדו בראש ובראשונה בהם. מה גם שקשה להאשים רק את ערוץ 10 בתופעה – לאור העובדה שכולנו קובעים את הרגלי הצפייה שלנו על פי הפרצופים על המסך - והיה מי שהתחרה עליהם עם ארנק פתוח גם בצד השני. ועדיין, הדאגה של כולם היא לא לטאלנטים שכבר נדרשו להדק את החגורה, אלא ל-95% מהאנשים האחרים שתלויים בקיומו של הערוץ – מפיקים, תחקירנים, עורכים, צלמים, צוותי קונטרול - אנשים שמעולם כנראה לא שמעתם עליהם או תזהו ברחוב, ולא משום שהם לא מוכשרים. מי שחושב שמדובר באצולה מפונקת, כנראה לא ראה את תלושי המשכורת שלהם.

"הנהלת הערוץ יכולה לבוא בטענות רק לעצמה. הם שהחליטו על לוח משדרים כושל ומלא בריאליטי" – עם יד על הלב, כצופה אני לא תמיד מתחבר ללוח השידורים של ערוץ 10, וזה בסדר. אני גם משוכנע שהוא לא חף מטעויות. אבל לא נחשוף מזימה גדולה אם נודה שערוץ מסחרי מנסה להרוויח כסף. הוא לא יכול לבנות רק על סרטי טבע ודוקומנטרי, אלא מנסה להשקיע גם במה שמביא צופים. לפעמים זה מצליח ("הישרדות", "היפה והחנון"), לפעמים פחות, מה גם שהתכנים האלה זולים יחסית, אילוץ שאין לזלזל בו בגוף שנאבק על עצם קיומו הכלכלי. אבל באותה מידה זה גם ערוץ שאחראי לחברת חדשות מצטיינת ועתירת הישגים וללוח שידורים מלא בפנינים ("לונדון וקירשנבאום", "היום שהיה", "אחת אפס-אפס", "לילה כלכלי", "המקור", "בטבעת זו" – רשימה חלקית) שעמד בדרישות התוכן של הרשות השנייה עד תום ושנתוני הרייטינג שלו מטפסים בהדרגה לאורך השנים. ובכלל, במציאות שבה אפילו הזכיין עתיר הרייטינג ביותר בעולם המערבי, "קשת", מפסיד עשרות מיליוני שקלים – אי אפשר לטעון שההפסדים של ערוץ 10 הם רק פרי של ניהול כושל.

"המהלך הזה לא פוליטי. זה עניין כלכלי טהור. תשלמו ותמשיכו לשדר" – נשים לרגע בצד את הדיווחים על המסרים והאיומים שיצאו מלשכות שונות, ואת החיוכים של חברי הכנסת מהימין רגע אחרי ההצבעה. נניח שאתם לא מאמינים בזה. אבל אם מדובר בעניין כלכלי טהור – איך תסבירו את המשמעת הקואליציונית שהוטלה בנושא ואת יושב ראש הקואליציה שהגיע בצעד חריג להצבעה לספור ראשים ואף להצביע במקומו של חבר כנסת נעדר? איך תסבירו את העובדה ששר התקשורת שהפך עולמות כדי לפתוח את שוק התקשורת לתחרות נגד כוחות חזקים כמו חברות הסלולר, מסתפק הפעם בהבעת תמיכה רפה, אך לא עושה דבר? איך תסבירו שרק לפני שבועיים אישרה אותה כנסת בדיוק תיקון שמקזז לחברות הכבלים והלווין עשרות מיליוני שקלים שהן חייבות למדינה? ומה תגידו על כך שגם פקידי האוצר וגם אנשי הרשות השנייה, הגוף שתפקידו המקצועי הוא לפקח על עמידת ערוץ 10 בחובותיו – תומכים בדחיית החובות ללא סייג? לי, לצערי, אין תשובות לשאלות הללו. אולי הגיע הזמן לדרוש מחברי כנסת שמצביעים בחיוך מדושן עונג בעד סיום התחרות בשוק הטלוויזיה ושליחת מאות עובדים הביתה – לספק את התשובות.

הכותב הוא מנהל המדיה של חדשות 10 ועורך תוכניות בחברה




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה