להפסיק לפחד מהפחד

זיעה קרה, דפיקות לב מואצות, תחושת חנק – התקף חרדה שואב אנרגיות זה משהו שצריך לטפל בו. ד"ר אילן טל מסביר מתי זה קורה, איך נדע שזה באמת זה וכיצד להתמודד עם החוויה

05/12/2011
מערכת סלונה קבלו עדכונים ממערכת
  • RSS
» חשוב מאוד לא להתייחס לחרדות בביטול

ברגע אחד, בלי כל התראה מוקדמת, אתם מרגישים את זה מגיע. כמו צונאמי ענק שעומד לטלטל אתכם, לגרום לכם לאבד את שיווי המשקל הנפשי ולערער את האדמה היציבה שפסעתם עליה עד כה.

זיעה קרה, דפיקות לב מואצות, תחושת חנק – אולי אתם כבר יודעים לתת לזה שם – קבלו אותו במלוא הדרו – התקף חרדה.

מה עושים, איך מתמודדים, מתי זה קורה וכיצד נדע שזה באמת זה?

ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה ומנהל הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית מסביר: "התקף החרדה הקלאסי מופיע לרוב באופן פתאומי, טווח הזמן שלו הוא סביב ה-20 דקות. הוא מלווה בתופעות פיזיות לצד תופעות רגשיות וקוגנטיביות".

"ברמה הפיזית נרגיש דפיקות לב, הזעה, קוצר נשימה, תחושת חנק, אי נוחות בחזה או בבטן, לעיתים גם כאב ראש ואפילו שלושולים. ברמה הרגשית והקוגנטיבית ההתקף ילוו במחשבות לא פשוטות – 'אני הולך להשתגע', 'משהו מסוכן קורה לי', 'אני בטח חווה התקף לב'. התחושה הכללית היא של 'חרפון', אפילו של סוף העולם מתקרב. הרגשות שמתלווים להתקף הם פחד, אימה, פאניקה ובהלה".

"הרבה פעמים מי שחווה התקפים חוזרים יפתח דפוס של המנעות. ינסה לא לחזור למקום בו הוא כבר חווה התקף, ימנע מפעולות שקדמו להתקף. הרבה פעמים מדובר על מקומות צפופים שמפחיד לחזור אליהם".

אתה מדבר כאן על התקף פתאומי, ללא טריגר. מה ההבדל בין התקף כזה לביןהתקף שנגרם בגלל משהו שראיתי שגרם לי לחרדה?

"יש באמת חרדות שהן קשורות למשהו ספציפי – זה יכולה להיות חרדת טיסות, חרדה חברתית, פחד ממחלות, אפילו היפוכנדריה. לא תמיד החרדה היא בקונטקסט של התקף חרדה קלאסי".

מי האוכלוסיה שהכי נוטה לסבול מחרדות?

"נשים סובלות פי 2 מגברים. בדרך כלל הפיק של התקפי החרדה מתחיל בסוף גילאי העשרה והוא מלווה אותנו בגילאי העשרים והשלושים. לפעמים לוקח אפילו עשור עד שמגיעים לטיפול בעניין, הרבה פעמים החרדות מתעוררות על רקע טראומה".

חוויתי התקף. מה עושים עכשיו, יש דרך להתמודד עם העניין בזמן ההתקף עצמו?

"קשה מאוד להתמודד עם החרדה בזמן ההתקף אם אף פעם לא תרגלתם טכניקות להורדת מתח. במקרה הזה הסחת הדעת היא הפתרון היחיד. אם אתם כבר מכירים טכניקות של הרפיה ועבודה על מחשבות, מה שדורש תרגול רב, זה הזמן לנסות להפעיל אותן".

ולטווח הרחוק, מה מומלץ, אילו טיפולים יכולים לסייע לי?

"יש כמה נתיבי טיפול שמומלץ לבחור בהם. ראשית, יש את הטיפול ההתנהגותי-קוגנטיבי (טיפול CBT). זהו טיפול בסימפטומים שפעמים רבות משולב בשיטה של ביו-פידבק. הטיפול עובד על וויסות המחשבות ועל יכולת לשלוט בעניין. זהו טיפול יעיל מאוד, התחום במספר מוגבל של מפגשים.

לצד הטיפול הזה יש גם טיפול פסיכולוגי ארוך שנועד לברר דברים לעומק ולפצח את המשוואה".

ומה לגבי טיפול תרופתי?

"הטיפולים המשולבים, פסיכולוגי לצד תרופתי, הם לרוב הטיפולים היעילים ביותר. בטיפול התרופתי יש שני סוגים עיקריים:

טיפול תרופתי מיידי – אלו תרופות שעוזרות באופן מיידי, עם נטילתן. התרופות האלו בעייתיות כי הן ממכרות ולכן הן מתאימות לחרדות קלות יותר או לכאלו שמגיעות אחת לכמה חודשים, דוגמת חרדת טיסות. טיפול תרופתי ארוך טווח – הוא לרוב תרופות נוגדות חרדה ודיכאון, דוגמת ציפרלקס. אתה נוטל את הכדור בד"כ פעם ביום, והתרופה מורידה לתקופה ארוכה את החרדות."

"ההחלטה על טיב הטיפול תלויה במצב המטופל ובאנרגיות שהוא מוכן להקדיש לעניין בהנחה שהוא מוותר על תרופות".

שורה תחתונה?

"חשוב מאוד לא להתייחס לחרדות בביטול. ההתקף שואב אנרגיות ומשבש את אורח החיים. זה דבר שדורש המון כוחות נפש. לא תמיד אפשר להתגבר לבד וגם ממש לא חייבים. לפעמים אפילו הידיעה שעשיתי משהו כדי להוריד את החרדה לכשעצמו מפחית את חרדות ומסייע".

>> מה ההבדל בין חרדה לפאניקה ? דר' יובל בן אמנון עונה על כל השאלות באתר Goodays המקיף לדיכאון וחרדה

צילום: thinkstock

ברגע אחד, בלי כל התראה מוקדמת, אתם מרגישים את זה מגיע. כמו צונאמי ענק שעומד לטלטל אתכם, לגרום לכם לאבד את שיווי המשקל הנפשי ולערער את האדמה היציבה שפסעתם עליה עד כה.

זיעה קרה, דפיקות לב מואצות, תחושת חנק – אולי אתם כבר יודעים לתת לזה שם – קבלו אותו במלוא הדרו – התקף חרדה.

מה עושים, איך מתמודדים, מתי זה קורה וכיצד נדע שזה באמת זה?

ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה ומנהל הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית מסביר: "התקף החרדה הקלאסי מופיע לרוב באופן פתאומי, טווח הזמן שלו הוא סביב ה-20 דקות. הוא מלווה בתופעות פיזיות לצד תופעות רגשיות וקוגנטיביות".

"ברמה הפיזית נרגיש דפיקות לב, הזעה, קוצר נשימה, תחושת חנק, אי נוחות בחזה או בבטן, לעיתים גם כאב ראש ואפילו שלושולים. ברמה הרגשית והקוגנטיבית ההתקף ילוו במחשבות לא פשוטות – 'אני הולך להשתגע', 'משהו מסוכן קורה לי', 'אני בטח חווה התקף לב'. התחושה הכללית היא של 'חרפון', אפילו של סוף העולם מתקרב. הרגשות שמתלווים להתקף הם פחד, אימה, פאניקה ובהלה".

"הרבה פעמים מי שחווה התקפים חוזרים יפתח דפוס של המנעות. ינסה לא לחזור למקום בו הוא כבר חווה התקף, ימנע מפעולות שקדמו להתקף. הרבה פעמים מדובר על מקומות צפופים שמפחיד לחזור אליהם".

אתה מדבר כאן על התקף פתאומי, ללא טריגר. מה ההבדל בין התקף כזה לביןהתקף שנגרם בגלל משהו שראיתי שגרם לי לחרדה?

"יש באמת חרדות שהן קשורות למשהו ספציפי – זה יכולה להיות חרדת טיסות, חרדה חברתית, פחד ממחלות, אפילו היפוכנדריה. לא תמיד החרדה היא בקונטקסט של התקף חרדה קלאסי".

מי האוכלוסיה שהכי נוטה לסבול מחרדות?

"נשים סובלות פי 2 מגברים. בדרך כלל הפיק של התקפי החרדה מתחיל בסוף גילאי העשרה והוא מלווה אותנו בגילאי העשרים והשלושים. לפעמים לוקח אפילו עשור עד שמגיעים לטיפול בעניין, הרבה פעמים החרדות מתעוררות על רקע טראומה".

חוויתי התקף. מה עושים עכשיו, יש דרך להתמודד עם העניין בזמן ההתקף עצמו?

"קשה מאוד להתמודד עם החרדה בזמן ההתקף אם אף פעם לא תרגלתם טכניקות להורדת מתח. במקרה הזה הסחת הדעת היא הפתרון היחיד. אם אתם כבר מכירים טכניקות של הרפיה ועבודה על מחשבות, מה שדורש תרגול רב, זה הזמן לנסות להפעיל אותן".

ולטווח הרחוק, מה מומלץ, אילו טיפולים יכולים לסייע לי?

"יש כמה נתיבי טיפול שמומלץ לבחור בהם. ראשית, יש את הטיפול ההתנהגותי-קוגנטיבי (טיפול CBT). זהו טיפול בסימפטומים שפעמים רבות משולב בשיטה של ביו-פידבק. הטיפול עובד על וויסות המחשבות ועל יכולת לשלוט בעניין. זהו טיפול יעיל מאוד, התחום במספר מוגבל של מפגשים.

לצד הטיפול הזה יש גם טיפול פסיכולוגי ארוך שנועד לברר דברים לעומק ולפצח את המשוואה".

ומה לגבי טיפול תרופתי?

"הטיפולים המשולבים, פסיכולוגי לצד תרופתי, הם לרוב הטיפולים היעילים ביותר. בטיפול התרופתי יש שני סוגים עיקריים:

טיפול תרופתי מיידי – אלו תרופות שעוזרות באופן מיידי, עם נטילתן. התרופות האלו בעייתיות כי הן ממכרות ולכן הן מתאימות לחרדות קלות יותר או לכאלו שמגיעות אחת לכמה חודשים, דוגמת חרדת טיסות. טיפול תרופתי ארוך טווח – הוא לרוב תרופות נוגדות חרדה ודיכאון, דוגמת ציפרלקס. אתה נוטל את הכדור בד"כ פעם ביום, והתרופה מורידה לתקופה ארוכה את החרדות."

"ההחלטה על טיב הטיפול תלויה במצב המטופל ובאנרגיות שהוא מוכן להקדיש לעניין בהנחה שהוא מוותר על תרופות".

שורה תחתונה?

"חשוב מאוד לא להתייחס לחרדות בביטול. ההתקף שואב אנרגיות ומשבש את אורח החיים. זה דבר שדורש המון כוחות נפש. לא תמיד אפשר להתגבר לבד וגם ממש לא חייבים. לפעמים אפילו הידיעה שעשיתי משהו כדי להוריד את החרדה לכשעצמו מפחית את חרדות ומסייע".




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה