אמא שלו שבורה

הילה אלפרט צפתה בהצגה "אמא שלו" בה משחקת אסי לוי אמא לנער שאנס 3 נשים, ואז החרדות חדרו פנימה: עם ההורות מגיעה מזוודת פחדים

20/11/2011
הילה אלפרט קבלו עדכונים מהילה
  • RSS
» אסי לוי וניב פטל, צילום: דניאל קמינסקי

ביום ההולדת שלה הלכנו לראות את "אימא שלו". בכל שנה ב-13 לנובמבר היא רוצה לראות את אסי לוי משחקת. שנה שעברה ראינו אותה כשהיתה מיכל ב"אימא מאוהבת", היה קליל כמו סוכריות קופצות שעושות צחוקים בפה ונעלמות ממנו ככה סתם כאילו כלום. השנה אסי שלה היא ברנדה קאפוביץ', אימא יהודיה וארכיטקטית מתוקתקת מהפרברים של טורנטו שהבן שלה, מת'יו בן ה-17, שביחד עם חבר שלו, גם הוא מבית יהודי טוב, מואשם באונס אלים של שלוש סטודנטיות.

התיישבנו בבית ציוני אמריקה שם, בתוך עננת אפרטשייבים גדולה, הכניס  איוון פלאסי, מחזאי קנדי, רק בן 25, את כולנו למעצר בית ביחד עם מת'יו שמחכה למשפט שלו, אחיו הקטן ג'ונסון ואימא שלו. מחוץ לדלת, כלבי הסף, עדת אנשי תקשורת מאשימה, מקוששת סימנים המטילים דופי באמהות שלה שמתחרפנת מרוב כעס, בושה, רחמים עליה, רחמים עליו, רחמים על אחיו הקטן ורחמים על הקורבנות. אוספת באובסיסה כל חתיכה עיתון שמתייחסת לפרשה , טובעת בשאלות. לסובב את הגב לחרא הקטן שגידלה, להצליח לשנוא אותו, את המוזיקאי שטיפחה, שפורט עכשיו בחדר שלו בעדינות גדולה באותן אצבעות בהן הכה, חדר וחילל. שלוש פעמים, שלוש בנות, שלושה חדרים שונים. מנר ראשון עד נר אחרון, ושום נסים לא יבואו בחנוכה הזה אל בית המשפחה ולהבות קטנות מחוללות שריפה גדולה.

המחזה לא מבקש לספק הסברים וגם פרטי המקרה מתבררים במלואם רק לקראת סופו. הפעם היחידה בה המחזאי חס עלינו, על אימא ועל מתיו היא כשמגיע לביקור האבא, שזנח את משפחתו לפני שנים. מין רהיט גבוה, שלרגע אפשר יהיה לתלות עליו את האשמה. אבל הכוח של "אימא שלו" הוא בזה שהוא לא מוצא לנו אשמים, לא מספק הסבר ברור לנמק את זוועת המעשה, לא מודיע בפסיכולוגית מנומקת איפה נגמרת אחריות ההורים ומתחילה זו של הילד. הוא שואל יותר משהוא עונה ובעיקר מפחיד.

וכשנדלקו האורות לצלילי משיכת אפים זולגים, הזדחלה מתוך מזוודת הפחדים שמגיעה יחד עם ההורות הידיעה שאני לא באמת יכולה להקיף את הנשמה של הילדים שלה 360 מעלות גם אם אני משתדלת נורא. והתיישב בי שוב הפחד, שאולי, בתוך איזו סמטת נפש קטנה מסתתרת איזו הזנחה, איזה פצע שלא טופל, איזה עלבון שלא הובא לידי סגירה. שכמה שאני מחטטת אולי אני מפספסת.  כשחזרנו הביתה חיבקתי את שניהם חזק והרחתי את המתוק העולה מגופם הגדל, וביקשתי סליחה. קיפלתי יפה את כל המחשבות והספקות ודחסתי בתחתית המזוודה. עכשיו שששש, ליל מנוחה.

אימא שלו, בית לסין, בימוי רוני פינקוביץ'. משתתפים: אסי לוי  ניב פטל, גדי צדקה הוא הבעל שהלך, שי-לי הירש הית בת זוגו של מת'יו, אביבה נגוסה, טוני ברמן/איתמר כרמלי.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה